שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

The Voice: מופע שיא (חוסר) החשק

אפשר לדבר על הגמר הנשי שהצליח אפילו למלא כמה משבצות של אפליה מתקנת, או על הצדק שנעשה (כן או לא) עם חלק מהמתמודדים, אבל העייפות והמיחזור זעקו כל כך חזק מכל פריים שנדבקנו בחוסר החשק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפתח אילון, עכבר העיר

בדיוק כמו החורף הזה שעבר אותנו, גם העונה השנייה של The Voice התבררה כשבוע וחצי של עניין, וכל השאר – יובש מוחלט. לחצי הגמר היא הואילה להגיע, סוף סוף, ביושר לבב ענווה ונכנעת, חפה מגינונים וגימיקים כמיטב יכולתה. היה זה ערב גריאטרי עתיק יומין ונטול ריגוש, הפתעותיו מדגדגות גבה, עריכתו קרטועים-קרטועים. המנטורים שכללו לשיא את הלהג חסר הפשר, בו מילים נשחקות לאבק חולף ומאבדות סופית כל צל של משמעות. מיכאל אלוני, מבסוט מתמיד לקראת הסוף המיוחל, זכה להתייחסות רשמית לראשונה, ללמדכם כמה זמן מסך מיותר נשפך על ראשינו.» The Voice - כל הכתבות והביקורות» שלמה ארצי הוא לא תחליף להדחה

בחירת השירים, הפעם, לא יכולה היתה להיות בסיסית יותר, ברברית כמעט: דן סולומון שוב הולך על ברי, לינה מחול הורידה ל-I will always love you את הבטן, רוני פרי זעקה את Angie. צרפו לזה את סימפונט רעננה ותקבלו יצור כלאיים גדול ומגושם שלא יכול לזוז הרבה, ולזכותו ייאמר שהוא גם לא ניסה. כאילו, יובל קם להתנועע כשרודי עיקרה את הגרוב של Heavy Cross, אבל גם מי שלא צפה יכול לתאר לעצמו איך זה נראה. רגע השיא של חוסר החשק נרשם כשאביב שלף כיפה בצבעי הגאווה והניח אותה על ראשו, ואופיר אמרה שזה "חצי נחמה" ולעולם לא נדע אם היא הסתלבטה או הגזימה.

אלת הצדק הוזמנה להכרעת הפתיחה – תפקידה היה להיפטר מניב מנצור, שאיש לא הבין איך הגיע עד הלום. היא בצעה את תפקידה ביעילות, בהמשך לתוצאת ה-90-10 שחשפו ניב ולינה בשבוע שעבר. אבל איכשהו היא נתקעה באולפן עד אחרי הפרסומות ונשארה באופן בלתי מתוכנן גם לצמד של שרית. עם זה אף אחד לא ידע להתמודד – עתליה לגמרי היתה אמורה לקחת את הזיופים שלה לגמר, וניצחונה של דנה צלח נתקע שם כמו אשך שלישי בכתף. שרית חדד נפלה על צווארה של עתליה המופסדת בתכשיטי זהב ונאקות שכול: "את סופרסטאר! סופרסטאררר!". צלח הרגישה לא נעים והתפנתה משם בשקט. אלת הצדק דאגה לשלוח למקומו: הביתה. ניב מנצור (צילום מסך)

תמה סאגת הנבחרות המזרחיות החמות עם הלב. הן נותרו להתמודד על מדליית הארד, ואלת הצדק התיישבה בשורה הראשונה לשרוק "בוז" לאביב. אצל המשינות לא היה הרבה מה להגיד, אז בעיקר חיפשו איך להסביר לדן שהוא לא לוקח. "אני יותר אוהב אותך מאחורי הפסנתר", ניסה אביב. "אני רק בקטע של הפסנתר ושל לאהוב אותך מסכים עם אביב", התנגד שלומי ש. נחרצות. שרית זרקה עוד כמה "מדהים" ו"מדויק", או "השתלב" ו"משוחרר", לא זוכר כבר, היא לא ניסתה להיראות כאילו היא מתכוונת לזה. לפחות היא דיברה במשפטים שלמים, זה כבר יותר ממשינה. רודי, המתמודדת הכי בטוחה בגמר כבר מהשנייה הראשונה של האודישן שלה, עלתה לגמר.

עד שהגיע תורן של הבנות לנבחרת אביב גפן, כל שמץ של דרמה שנתפס משוטט באולפן כבר נשחט אחר כבוד בירכתי הבמה. שלומי ש. ושרית, מובסים ונכאי-רוח, הפסיקו להגיד "נשמה" ולאזכר את בורא עולם. משינה מלמלו עוד "אני חושב ש" ו"אין ספק", וגם אביב פינק במחרוזת מלבבת של קלישאותיו לאורך העונה. מיכאל אלוני טען שהיו מאות אלפי הצבעות אבל מיד חשף נתונים שהראו כי מדובר בשקר גס. על חודם של קולות מעטים, אופיר בן-שטרית הטתה את הכף בין כריזמה לכישרון – לטובת הראשונה, ורוני פרי הופנתה לבלוס צ'יפס בבקסטייג' של הזאפה למשך הקיץ.

חייבים להוציא מוסר השכל מערב כזה, אבל וואלה, לא למדתי כלום. למעשה אני חושב שאני יודע פחות משידעתי כשהוא רק התחיל. זה נחמד שהגמר מורכב מנשים ממגזרים שלרוב שומעים עליהם בהקשר של מה בעליהן עשו להן, מצד שני יש כאן הדרת לסביות, קיבוצניקים, אנגלו-כושים ותימנים קשה, לא? אולי זה קטע כזה של פוליטיקה חדשה? די, נו, למה אי אפשר להניח לכל הזהויות השוליות האלו ופשוט להתמקד במוזיקה. אה, כן, היה שם משהו כזה. שרף מלא זמן פרסום יקר שיכול היה לקדם עוד את האינטרנט האלחוטי של בזק. לא חבל?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ