שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

The Voice: אופיר בן שטרית היא השמן שמדליק את התכנית

שלב הסמסים הרגיע משום מה את The Voice, שהיתה די מנומנמת עוד קודם. הקונפליקט, הדרמה והניצוץ שייכים כרגע למתמודדת דתייה אחת וליחסים הבועטים שלה עם המנטור האנטי דתי שלה. בקיצור, אביב גפן שוב גונב את ההצגה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפתח אילון, עכבר העיר

מרגע שנפתחו קווי ההצבעה, משהו קרה ל-"The Voice". לא שלפני זה היא הייתה הילדה הכי מופרעת בכיתה, אבל החל מהשבוע שעבר היא ממש הולכת על קצות האצבעות, מתנהלת חרישית בטפיפת גרביים ונזהרת שלא להרגיז. הביצועים קורקטיים, מיכאל אלוני מנומס נורא, המנטורים נמנעים מליצור קשר זה עם זה במידת האפשר. שחס וחלילה לא יקפוץ פנימה תבלין סורר ויקדיח את התבשיל – פעם קודמת שלומי שבת חטף אולקוס והתאשפז ונאלצנו לגלות שגם מוש בן ארי הוא חתיכת דוד חרמן ונמרח. אנחנו את הלקח שלנו למדנו. »  The Voice 2 - כל הכתבות והביקורות»  The Voice סוף סוף מצליחה להפתיע»  כשהמנטורים מעלים את הטורים

המבנה המגובב נאלץ להכיל גם את 'הבית הוירטואלי' המשונה של ירדן הראל ("כולם פה מסמסים בטירוף. הביצועים שלך קיבלו מיליון צפיות ביוטיוב. את מתרגשת? כן? לא? את לא היחידה, הרשתות החברתיות סוערות, כולנו מתרגשים כאן בבית הוירטואלי". WTF?) וגם לשנע תחינות הצבעה נואשות במיוחד בתדירות גבוהה, והתוצאה עומדת על כרעי תרנגולת. הצופה למוד הסבל ניצב מול מה שנראה כחור גדול בתסריט של העונה השנייה, ובינתיים הולכים למלא לפחות חלק ממנו בשלמה ארצי, לא פחות. היינו אומרים "אלוהים ישמור", אבל סהר שרב עף אז כנראה שגם זה לא הולך לקרות.

לא נורא, גם ככה התכנסנו כאן כדי לצפות באופיר בן שטרית. אולי בהפקה מנסים למכור לנו שעתליה פירס היא הסיפור של התוכנית, אבל אנחנו אומרים פחחחח גדול עם#סימןכזה. במיוחד עכשיו ששרית כבר שכנעה את אבא פירס (שיש לו איזה 10 נשים, כן?) שייתן לעתליה לזרום עם התעשייה. סופית איבדת אותנו עם הסיפור נוטף הדבש הזה. אופיר, לעומתה, ממשיכה לעשות קולות של חתולה שקורעת את הגרביונים הלבנים האטומים. היא לא באמת זמרת גדולה, נכון, קל לפטור אותה כשטאנץ עופרה-חזאי צלול ונערי ותו לא, אי שם 2 רמות וחצי מעל רוני דלומי. זו לא הסיבה שבגללה היא הקונפליקט, הדרמה, הניצוץ.

הרי החברות של אביב עם רוני פרי, בעצמה צפרדע קודרת חובבת פינק פלויד, מובנת מאליה ולא באמת מצדיקה זמן מסך. זה התהליך שאביב עבר (המתמודדים לא עוברים שום תהליך ושום דרך, תפסיקו כבר לדחוף לנו את החארטה הזאת) שהיה השוס של העונה, כפי שהוא ניסח אמש בבירור כשקבל על הפיכתו לש"סניק. קפיצת הראש השטותניקית שלו אל מעבה המזרחיות והדתיות של אופיר וסהר התבררה כצעד המכונן של העלילה, ולא סתם עוד הפצרת-רייטינג מעושה. הוא יצא שם דביל לא מעט, אבל נאלץ לתת לפרענקים שלו הזדמנות להוכיח את עצמם גם מולו. ושניהם עשו את זה יפה – והפגינו לא רק כישרון וכריזמה ומוזיקליות אלא גם אומץ ועורמה ופתיחות.

הסיפור הפך להיות נוטף דבש. עתליה פירס (צילום מסך)סהר זו גרסה קלילה של הסיפור הזה: משחק כדורגל, כמה כפות חילבה, ולפנינו סחבקים לכל החיים. אולי בגלל זה כבר נגמר אתמול. עם אופיר זה אחרת. עם אופיר זה רוחני, אבל זה פלרטטני. עם אופיר זה מסקרן, אבל זו קלישאה. עם אופיר זה מרגיז, אבל זה יפה, והאינטראקציה שלהם רוויית סאב-טקסט ומתח מיני. את כל מפגשי המנטורים והמתמודדים צריך לביים, לאנוס, לתפור. רק את אביב ואופיר צריך לרסן ולהרגיע, אחרת ראשים יעופו או משהו. אולי רוני תנצח אותה שבוע הבא, ותכל'ס שני הילדים של משינה טובים ממנה. אבל אף אחד מאלה – כמו כל סיפורי תחילת העונה הכאובים והביזאריים – לא באמת דורש פולו-אפ. אופיר היא הטעם שנשאר בפה בסוף.

אה, כן, חייבים לחזור להתעסק קצת גם במתמודדים האחרים. יש את הערביה ההיא של שלומי, גם אותה אוהבים. לעומתו, שרית חדד צריכה לעשות חשבון נפש – חושיה שיקרו לה, ולא כדאי לשקר לשרית חדד. גם אחרי שמישה סוחינין סיים לקפוץ ולהיות משוגע! ומטורף!, הסבירות שהיא לא תגיע אחרונה במרוץ הולכת ונמוגה. היא הרבה יותר זהירה מאביב, ולכן לא מתרסקת כמוהו, אבל גם לא מתרוממת לשנייה. בפתח חצי הגמר של העונה השנייה, אני עדיין מת לדעת מה היא באמת חושבת, ומשום מה לא נראה לי שזה הולך לקרות, אפילו לא בעונה הבאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ