אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

The Voice: הפצעים הפתוחים של האשכנזים נפתחים

אחרי שבועות של הדחקה, אביב גפן והמשינות העזו אתמול לראשונה לדבר על קיפוח ולשים את הדברים על השולחן: מוזיקה מערבית היא עניין לעניים. באותה נשימה הם הצליחו לפספס את המתמודד הערבי, למרות שהיה מחופש לאשכנזי מחמד

תגובות

הוא אוהב ים-תיכוני, רבותיי, כפיים! אפשר היה להסתפק בזה, באמת. כולם ישבו במקומם כמו ילדים טובים. מישהו מפתח תקווה סלסל שיר של דודו טסה, שבת ישר הסתובב, שרית הצטרפה. הכל זרם חלק. ופתאום יובל בנאי נוהם: "בואו נפתח את זה". "לא", פוסק אביב גפן, "כולנו ישראלים וזהו". "תיזהרו להתחיל לדבר אנגלית", מאיים שבת מצד שמאל, אבל מאוחר מדי, שרית חדד כבר אשכרה ממצמצת. טוב, אז פותחים, וזה כואב: הפרק של מוצ"ש חיטט בפצעים הפעורים של המנטורים הרבה יותר מקולאז' תסרוקות הניינטיז שלהם, שזימן האודישן לבִּתו של דן שילון, וגם עשה זאת בלי להקפיד על סניטציה בסיסית. אביב הרביץ שיעור מאלף במנהל עסקים לאשכנזי המתחיל, והמסקנה הייתה שהלורד הקולוניאליסטי המרושע והלבן פשוט פספס את ההזדמנות הכלכלית שהייתה לו לעשות קופה ועכשיו אין לו כבר סיכוי, כי הפלורליזם היהודי המזהיר ניצח, וכעת מוזיקה מערבית היא עניין לעניים. די להתיפייף, יובל בנאי מספיק עילג בלייב כדי לנסח את הדברים כהווייתם: אנחנו עכשיו האנדרגראונד, ואתם המיינסטרים, הוא מבקש מחדד בנימוס שתזרוק לו איזה עצם. פאוזה. זה לא מוצא חן בעיני שלומי שבת, הרי הוא מאייש באדיקות את נישת הפרימיטיבי בדיוק כדי שלא יוכלו לגנוב לו נקודות אנדרדוג. זה נהיה לא נעים עכשיו, לא יכולתם ללהק מישהו עם יותר ניטרליות עדתית, תגידו? תימני מוכחש נגיד, למשל מוש בן ארי, היה יכול להחליק את כל זה בגרון הרבה יותר יפה. או דודו טסה אפילו, עיראקים הרי מתגברים כל כך טוב על המתח הזה שבין ציוויליזציה ואותנטיות, ממש החוליה החסרה. פרסים, מסתבר, גם כבר לא תופס. גילה גילה, בוצ'ה בודי?»  The Voice 2 - כל הכתבות והביקורות» התפנית העדתית של The voice» The Voice 2: רק טראומה מסובבת כיסאות

כבר מאוחר מכדי לעצור את כדור השלג הצבעוני הזה. אנחנו בחיים לא נהיה כמוכם, עם כל האוספים שלכם, אביב מסביר לשבת, וזה בסדר. מה רע באוספים? תוהה שבת. אל תזלזל בקניונים, מטעימה שרית, במה זו במה. למתמודדים אין שום סיכוי לגנוב פוקוס מהדבר הזה, הנמר השתחרר מהכלוב. אביב כבר משחיל יציאות על אבי גואטה וחדד מורה לו לצמצם. אני מחפש מזרחי, אבל המזרחי לא מחפש אותי, הוא ממשיך ומדקלם טקסטים מסווגים של שלי יחימוביץ' מישיבות מטה. את באמת אסרף, או איזה אסרפוביץ'?, תוהה שבת בחשדנות לעבר מתמודדת נוספת שחזותה עשויה להשתמע לכמה כיוונים.

אין אף מנטור ערבי, אז נצטרך לפתוח את הסוגיה הזאת בעצמנו. יאללה. אודרוב. סוגיית הבני דודים בעונה הזאת מתאפיינת במה שנקרא בריאליטי הישראלי "תסמונת רנין בולוס", שזה אומר ערבים שהם אמ-אמא של האשכנזים. הם חשודים מאוד בהופעתם היומיומית, אינם מרוחים בחומוס ולא מגיעים עם לאפה תחובה בראשם. גרוע מכך, גם ברור שאין להם נשמה, שכן במקום לבוא ולגרבץ לשלומי שבת "אינתא עומרי" כמו שהם אמורים, הם כולם חובבי רדיוהד, שעלולים לעשן סושי ולכרסם אספרסו כל רגע. ואנחנו עוד זוכרים איך נינט עבדה עלינו:  זה מתחיל מלעבוד עם אביב גפן בקטע מגניב של שילובים, ונגמר בלהצביע לאבו-מאזן בקלפי של לסביות מסודן. אנחנו אומרים לא, תודה!  תנו לנו מרים טוקאן, או שאל תתנו לנו בני דודים. ואיפה בכלל הרשות השנייה והאכיפה שלה כשתעמולה כה בוטה לרע"ם-תע"ל, חד"ש, מרצ, הקרן החדשה, אלו"ט ותנו לחיות לחיות משודרת בלי בושה בפריים טיים מחוץ להקצאות השיבוץ של שידורי הבחירות? שטיפת המוח כאן הרבה יותר מסוכנת מזו של "מצב האומה", כי היא מוסווית מאחורי מסך מתפורר של סכרין. אה, כן, לינה מח'ול? את לא מחבלת? לא זוממת לשוב לצפת? את שרה אלישיה קיז? אנחנו עוד נראה לגבי זה. הנה, ישמעאלים, שוב פספסתם הזדמנות היסטורית, בדיוק כמו הצעת החלוקה וקמפ דיוויד. יכולתם לתת חותמת איכות אורגינאלית לקובי פרץ חינם אין כסף, במקום זה בחרתם להתלכלך על שריף הילד הדרוזי. סבבה, נתראה בעזה חודשיים לפני בחירות 2016.

הקלחת האתנית המחוספסת הזאת היא עדיין רוב מה שיש לThe Voice להציע לנו כרגע, שכן מוזיקלית מדובר בישימון צחיח. המתמודדים פושרים, מסובבי הכיסאות אינם עולים במאום על עמיתיהם המאוכזבים בד"כ. הרפרטואר המוזיקלי לרוב מצטמצם לאייל גולן ו-Born this way של ליידי גאגא, העיבודים אפילו לא מנסים להרים את השיר, אין כמעט הבדל בין אודישן כושל לאודישן מצליח. מאידך, הלקט האישיותי הנקצץ לסלט גס הוא עמוס, גועש מסחרר. המיוחג'ת של אמש הייתה דתל"שית, לועזית, סטלנית, כוסית, טום-בוי, מוכרת, רוחנית ובעלת עבר פסיכיאטרי, ושם המשפחה המקורי שלה היה של שבט אצטקי עתיק , וכל זה לפני שהיא שרה תו אחד. מה אנחנו אמורים לעשות עם כל זה, למען השם? עזבו אתכם מתכונות ואפיונים, אני אומר. בדיוק בשביל זה יש לנו עדות.

כתבות שאולי פספסתם

*#