אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

The Voice: שיר ערש לשוק המוזיקה המקומי

העונה השנייה של תחרות הכשרונות המוזיקליים שכחה שהמוזיקה היא העיקר וכפתה על הצופים אינספור תסביכים של המתמודדים (בין היתר נרשמו: אחות שכולה ומישהי שהמוזיקה היא תחליף לאוכל בשבילה). חוץ מזה היא הבהירה: ישראל השנייה היא ישראל האחת

תגובות

בסיומו של הערב שואלת הנשמה שאלת תם: "כדאי לי ללכת ל- The Voice?". המוח היהודי, כמובן, עונה לה בשאלה: "קוראים לך שרית חדד?". -"לא", מודה הנשמה במבוכה. –"אז אל. פשוט אל", יטיח בה המוח. כי מה לעשות, הריכוזיות היא לא מדיניות של ההפקה, אלא פועל יוצא של כוחות השוק, של היצע וביקוש: משינה, אביב גפן ושלומי שבת רושמים היצע, אבל רק שרית חדד רושמת ביקוש. » The Voice 2 - כל הכתבות והביקורות» פיטר רוט הופתע לטובה מ-The Voiceפרק הפתיחה של The Voice, יותר מכל עונתה הקודמת, שרטט את ההיררכיה הברורה בין ישראל האחת וישראל השנייה: ישראל השנייה שולטת, וכעת עלינו להתענג על השפלתה של ישראל האחת, שהיא "האחרת" עכשיו. זה לא עניין של עדה, מסתבר: "גם אנחנו קוראים לנו ברכה ובנאי", ניסו חברי משינה קלושות למשוך מתמודדת שנבחרה אל עבר הנבחרת שלהם. לא עזר. ישראל האחת יכולה לבחור לקבל את זה בהכנעה, באיזי ובסבבה כמו משינה, או "בי א דיק אבאוט איט" כמו אביב, בכל מקרה המופע יינתן, וזה הנגטיב המושלם של לה-לה לנד מבחינת האמירה על המיקרוקוסמוס הישראלי. באור הזה, היציאות של גפן על החתונות והקניונים זה לא בוז והתנשאות ולא קנאה (כאילו, אולי גם -  אבל), זה פשוט ציון עובדה טכנית, עם ערך מוסף קומי.

לא מספיק מפורסם ולא מספיק מוזיקלי. הליהוק המרושע של המשינות (צילום מסך)הליהוק של The Voice די מרושע מהבחינה הזאת, כי תכלס - גפן ומשינה לא היו גדולים בעשור האחרון, וחדד ושבת היו בשיאם. לכן באופן ברור ומובהק יש צד פחות אטרקטיבי, ויש לו גם פחות כסף וגם פחות נשמה. גם גיוס משינה יש בו לא מעט עלבון, מה זה אומר? שאחד לא מספיק מפורסם והשני לא מספיק מוזיקלי. האנשים היותר נחמדים נהגו להבחין בין הפיקיות כ"זאת ששרה טוב" ו"זאת שנראית טוב", אך הרי לא כולנו אדיבים כל כך. אולי מיכאל אלוני, שבינתיים משקה את הצופים השוקקים תוכן פרסומי קצר ומעורפל אחת לחצי שעה. וגם זה לא בטוח.בסוף הערב, שרית חדד  עם שלושה מתמודדים, קשה לזכור למי הלכה זאת עם השלוש אימהות ולמי ההיא שאימא שלה ברחה בגיל שנה, אבל בטוח שזאת שהמוזיקה בשבילה היא תחליף לאוכל דחתה את אביב, וזאת שהמוזיקה בשבילה היא תחליף לאחיה המת הלכה על שלומי. מישהי אחת לא עברה, אבל היא לא הייתה פחות טובה מהאחרים. אוי, כן, היו שירים גם, והמתמודדים שרו אותם. הם עשו את זה מאוד נחמד. העברת שרביט הניצוח מיהודה עדר לפיטר רוט אכן מצעירה מעט את העניינים, אבל בטח לא מעירה אותם. אם יש משהו שבאמת מבאס כאן זה ממש לא ההשפלה של הרוק הישראלי מהניינטיז (היא אפילו קצת מדגדגת), אלא התרדמת העיבודית ע"ש עמוס בן-דוד המיובאת הנה כמעט בשלמותה, כעין שיר ערש לשוק המוזיקה הישראלי.

בחדר הישיבות של רשת מזכירה מפזרת מאפים על השולחן עכשיו ושומעת מישהי מהאינטראקטיב חופרת לאחד הקודקודים: "הרשתות החברתיות גועשות. האשכנזים מקיאים את נשמתם על יהודה מימרן", (שאבא שלו השקיע בו ולפני כל הופעה לקח אותו וקנה לו חליפות ערסים ותכשיטי פושעים באלפי שקלים, עד שהוא חזר בתשובה, דגר בישיבה 3 שנים, עד שהמוזיקה החילונית הכניעה אותו, וכעת הוא לפניכם, ממלמל משהו על הערצתו לשלומי שבת אבל בוחר בשרית חדד), היא מסבירה בהתלהבות מלווה בתנועות ידיים די גסות, "וכל השאר מייצרים ממים מתוחכמים על לוסיל" (רוסיה עם ברזלי שיניים וכל כך הרבה אטטיוד שאביב אשכרה התחרט בפרצופה על שהסתובב, וגם חיה בסרט שהיא דומה לנינט). הקודקוד מעקם את אפו בחשדנות. גם אתם.הכבי שהבטיח את המקום גמר. הסצנה הדרמטית של הערב (צילום מסך)

אף אחד ממתמודדי הפרק הראשון (חמש בנות ובן) לא מסתמן כזוכה ודאי (אבל האחות השכולה תהיה בגמר), וגם אף אחד מהמנטורים לא מנסה לחלוק את הפודיום עם שרית חדד. כל אחד מונח במקומו, וסך הכל, שום ויתור על רמי קליינשטיין לא יכול לבוא רע. מה שכן בא רע הוא האופן בו אונסים עלינו באכזריות את תסביכי העומק הקשים של המתמודדים ממש עם הצגתם: האמפתיה שאפשר להשיג באמצעים כאלה היא קצרת-טווח ולא נבנית, מה שבטח יעמוד בעוכריה של The Voice בהמשך העונה. חוץ מזה היא מתוקתקת בסדר סך הכל, עם מעט מאוד טעויות בעריכה, והיא מצליחה- כמו בשאר העולם – לבסס את עצמה כתחליף המשודרג והעדכני לכוכב/איידול . לא בקלות, לא בלי מאמץ; התפרים ניכרים, וכך גם הזיעה, ובחייאת תעשו כבר משהו עם מיכאל אלוני כי כרגע התפקיד שלו נראה כמו הסתלבטות על רות גונזלס. ובכל זאת, במדינה מתוקנת הרייטינג של The Voice צריך לעבור את זה של "מאסטר שף". עוד אפשר לעשות את זה אם לא נהיה כאלה חזירים.

כתבות שאולי פספסתם

*#