דה וויס: האמא של כל המניפולציות

אם מאבקי השופטים כבר לא עושים את זה, אפשר להעלות הילוך בגזרת תעלולי העריכה. העונה השלישית של "דה וויס" מציגה: מניפולציות מסוג מתקדם

חגית גינזבורג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגית גינזבורג, עכבר העיר

רגע היסטורי מכונן נרשם אתמול בתולדות הטלוויזיה הישראלית, וזה לא היה כששלומי שבת דיבר אנגלית. זה קרה כשצעירה בת 21 העונה לשם כנרת הנדלס (ככל הנראה, שם המשפחה האירוני ביותר בכל הזמנים) עלתה לשיר על במת דה ווייס. האודישן שלה היה מכונן, לא בגלל שהיא שרה יפה – באמת שרה מאוד יפה – אלא בגלל שכצופי טלוויזיה הופעלה עלינו האמא של כל המניפולציות: מניפולציית הטעייה. עורכי התכנית בנו את האייטם סביב כנרת באופן כזה, שהצופה יושב לו על הספה ונתקף תחושת מיאוס ולעג מול הילדונת הזו, שהוצגה כפקאצת אינסטגרם מצויה. בעודה מצחקקת במתיקות ומספרת על התחביבים העיקריים שלה, שיזוף וסלפי'ז. מצד אחד, אתה זוכר כל הזמן שמדובר פה ב"דה ווייס", כך שהיא בוודאות יודעת לשיר. מצד שני, למה נדמה לך שאתה בפלאשבק לאודישן של עדן בן זקן ב"אקס פקטור"?» דה וויס - כל הכתבותכנרת עולה לבמה. היא מצולמת מרחוק, מלמעלה, בכל זווית אפשרית. קודם אנחנו שומעים את הקול שלה – קול נהדר, כאמור. למרות שמדובר בדה ווייס, זו תמיד הפתעה לגלות איך מאישה צעירה שרגע לפני דיברה בעליצות מאנפפת על שגרת הכושר שלה, בוקע קול של זמרת נשמה מחוספסת. ואז, אחרי שנשבינו בקול שלה ונזפנו בעצמנו על הפקפוק ביכולות שלה, היא מופיעה לראשונה חזיתית מול המצלמה, ומסתבר שחסרה לה יד אחת. כן, הצעירה הבלונדינית, השזופה, הצחקקנית, זו שהציגו בפנינו כעוד בובת ריאליטי נואשת לתהילה, היא בכלל נכה. עכשיו היא לא עוד וואנה בי, היא גיבורה אמיצה. סיפור עצוב - לכולם יש כזה אם לא מספיק ההלם הראשוני שחווה הצופה, נוזף בעצמו על הזלזול שחש כלפי כנרת, מצטרפים אליו מבטי השופטים המופתעים, שלא באמת יודעים איך להגיב אליה. זה רק שהיא מסיימת את השיר ואביב גפן, יברך אותו האל, בועט בפיל הלבן מהחדר ואומר לה "אוקיי, אז מה קרה עם היד?", ואתה שוב יכול להתרווח בנינוחות על הספה ולהפסיק להרגיש כמו בנאדם נוראי. צפו באודישן של כנרת הנדלס:זו, אם כן, האמא של כל המניפולציות. עורכי דה ווייס אפילו רומזים על כך בעצמם, בהמשך התכנית, בסגמנט שהורכב מחיתוכי מלים ומשפטים של מתמודדים פוטנציאליים. הם מראים לנו איך כולם רוצים ולא רוצים לספר את הסיפור העצוב שלהם, איך לכולם יש כזה. איך כולם מזילים דמעה ומקווים שהיא תהיה כרטיס הכניסה שלהם לדייט עם מוש בן ארי. זה היה משעשע מאוד, אבל גם אירוני במיוחד. כאילו מישהו שם ניסה לומר לנו, תקשיבו, חברים, המניפולציות הטובות והישנות כבר לא עושות לכם את זה, אז הכינו את עצמכם מראש למנות מרוכזות במיוחד של השיט הזה. מומלץ לבלוע עם כוס מים. מה אפשר לומר, זה עובד. עצוב, אבל נכון. "דה ווייס" היא תכנית בעל פורמט מוכר ומצליח, אבל גם היא צריכה לשמור על הגחלת ואפילו החיכוכים הקטנים בין אביב גפן לשרית חדד ושלומי שבת כבר לא באמת עושים את העבודה, אלא סתם מרגישים כמו בריונות מציקה מצדו של גפן, שלועג לחוסר היכולת שלהם לדבר אנגלית או שואל את אחת המתמודדות אם היא רוצה להופיע ברוק בראשון, או להגיע יחד עם אבי גואטה לחולות ראשון. אפילו המאבקים המבוימים שלהם על כל מתמודד כבר לא מלהיבים כמו פעם. כמעט תמיד הוא או היא יבחרו בשופט שהסתובב אליהם ראשון. אז נשארנו עם מניפולציה במינון גבוה, שלפחות נעשית במידה מסוימת של אינטליגנציה ומחשבה. אה, והראסטות של מוש בן ארי, התוספת החדשה לפאנל. בינתיים הוא עסוק בפיזור הצ'ארמריות הטבעית באולפן ומשתדל לא להיקלע לוויכוחים שמתרחשים בשאר הכיסאות המסתובבים. אם לא הספיקה לכם הילדונת בלי היד, אז לקינוח קיבלתם את דמותו המבועתת של גילי ארגוב. הבן של המלך? בתכנית ריאליטי? זו כבר מניפולציה מסוג מתקדם מדי, שאף אחד לא לימד אותנו איך לעכל אותה. מזל שקטעו אותו באמצע, השאירו אותנו במתח והבטיחו לשדר לנו את האודישן שלו הערב (ב') ב"משדר מיוחד". עם מתח כפוי אנחנו לפחות יודעים איך להתמודד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ