משחקי הכס: כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש

הנסיך אוברין מרטל גרם לכולנו לעשות שוב טעות מרה ולהיקשר לדמות. המוות המזוויע שלו היה צפוי מדי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בפעם הבאה שתגידו למישהו, "מתפוצץ לי הראש", קחו בחשבון שהנסיך אוברין לא היה חושב שזה מצחיק. סביר להניח שגם אתם לא התגלגלתם מצחוק כשהוא הפך מאחת הדמויות הכריזמטיות והמגניבות של העונה, לחלקי מוח מפוזרים על האדמה. רובם הגדול של צופי הסדרה הזדעזעו עמוקות מסצנת הסיום הגרוטסקית של פרק 8, שכיאה לסצנת שיא בסדרה, הפכה מיד לגל של סטטוסי וציוצי אזהרה. » משחקי הכס - כל הפרטים

יש גם מי שלא הבין ממה ההתרגשות הגדולה: כן, הדרך שבה מצא אוברין מרטל את מותו  – כשאצבעותיו של ההר תחובות עמוק לתוך אישוניו עד לדימום מסיבי ואז הטחת ראשו באדמה לכדי פיצוץ, תרתי משמע, של הגולגולת (מגזין TIME אגב, בדק אם מוות מהסוג הזה הוא אפשרי. מסתבר שכן) – היה אכזרי אפילו באופן יחסי לסדרה שבה אף אחד לא מסוגל למות בלי לחוות קודם כאב נוראי ועינויים לרוב. הוא גם היה מאכזב מאוד, כי לרגע עוד אפשר היה להאמין שהוא ניצח בקרב והציל לא רק את חייו שלו, אלא גם את חייו של טיריון. הפורפליי הטלוויזיוני הממושך בעולם

אבל כשחושבים על זה, זה היה צפוי להחריד, מהסיבה הפשוטה שאין בסדרה הזו רגעים של נחת. זה הפורפליי הטלוויזיוני הממושך בעולם, והוא לעולם לא יאפשר לכם לחוות אורגזמה: תמיד כשנדמה שהטובים מנצחים, שהנקמה הוגשה במלואה, אפשר לספור בלב את השניות עד לרגע שבו הכל ישתבש מחדש. בדיוק כשם שקרה לנו במותו של ג'ופרי – רגע קצרצר של שמחה ואז ההכרה בכך שעכשיו אנחנו עלולים לאבד את טיריון.

ככה זה, בשנייה שהפקרתם את עצמכם לחסדיה של "משחקי הכס", נעתרתם מרצונכם החופשי לכך שלעולם לא תחוו נחת. זה כמו מגדל קלפים ענק שנחרב ובונה את עצמו מחדש כל הזמן, ורצוי על גופותיהן של דמויות אהובות. הטעות העיקרית של הצופים במקרה הזה הייתה השכחה. שכחנו שאסור, בתכלית האיסור, להיקשר לדמויות בסדרה. זה כמובן בלתי אפשרי, כי אלמלא הקשר לדמויות, מה עוד היה גורם לנו להתמסר בכל שבוע מחדש לעינוי הזה? אבל פה גם הדיסוננס הגדול של הסדרה. אנחנו רוצים לאהוב אותן, אבל הידיעה שהם עלולות להתפגר בכל רגע נתון קצת מפריעה לעסק הזה. לא נשכח ולא נסלח. ג'ופרי (צילום: HBO)

גם בפרק הזה, הסצנה המקדימה לסצנת הקרב הכה מדוסקסת הזו, הייתה אות אזהרה. אבל עוד קודם לכן, בסצנת הפתיחה, בפונדק/בית הבושת שאליו פלשו הפראיים, מוזכרים השירים "גשמי קאסטמיר" (שכבר הפך רשמית לסימן הרע של הסדרה) וגם "הדוב והעלמה הנאווה", שעוסק בקרב בלתי אפשרי בין החלש לחזק ובין השכל לכוח. זה היה ברור שהסוף לא יהיה אופטימי. אבל המונולוג של טיריון אמר הכל: הוא מספר לג'יימי על הדודן שלהם, אורסון לאניסטר, הלוקה בשכלו שנהג לשבת כל היום בחצר ולמחוץ חיפושיות. טיריון ניסה להבין את דחף ההשמדה הזה שלו ולא הצליח. דרך פשוטה לומר לנו: חברים, שכל זה יופי של דבר, אבל לפעמים בא הכוח ומועך אותו לחתיכות קטנות.היכונו לפרק 9 המקולל

עוד אירועים שהתרחשו בפרק הזה, אך מרגישים כמובן חסרי חשיבות בהשוואה לסצנת הקרב בסיום – הפראיים מתקרבים למשמר הלילה, סאנסה סטארק גילתה את אמנות המניפולציה והצילה את ליטל פינגר, אחותה אריה מגיעה עם כלב הציד לשער הדמים (וגם הם מנהלים שיחה מקדימה על האופן שבו נכון יותר להרוג, באמצעות השכל או הכוח) שומעת שדודתה לייסה מתה ופורצת בצחוק, ת'יאון גריינג'וי מצליח להעמיד הצגה שלמה כדי להשיג לאדון שלו, ראמזי סנואו, שהוא כעת ראמזי בולטון באופן רשמי, את חפיר קייליין ודאינרייז מגלה שסר ז'ורה היקר שלה בגד בה מתחילת הדרך ומעיפה אותו לקיבינימט, או כמו שקוראים לזה בסדרה – מעלה המלך (וזאת על אף שברור שכוונותיו בהתחלה אולי לא היו טהורות, אבל הוא באמת אוהב אותה ונאמן לה). רק אל תגעו לנו בטיריון. (צילום: HBO)

כל התרחישים האלה מחווירים, כמובן, לעומת סוף הפרק. לא ברור מה מטריד יותר: גורלו האכזר של הנסיך אוברין, שהיה באמת דמות מעולה ומצער לחשוב שלא נראה אותו שוב, או מה יעלה כעת בגורלו של טיריון לאניסטר? הפרק גם לא מבהיר באופן חד משמעי אם ההר אכן מת בסוף הקרב או רק נפצע, ומי יודע מה יכולה להיות משמעותו של תיקו בסדרה. בשבוע הבא, פרק 9 המקולל, וסביר שהוא ימשיך במסורת המשחכסית ויטלטל את עולמנו. רק שלא ימותו לנו עוד כמה דמויות אהובות. לא בטוח שנעמוד בזה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ