משחקי הכס: חתונות הן עסק מלוכלך

הפרק השני בעונה הרביעית החזיר מעט את הקסם והמסתורין שחסרו בפרק הראשון, וסיפק הזדמנות לעשיית צדק. זהירות, יש מ-ל-א ספויילרים

חגית גינזבורג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגית גינזבורג, עכבר העיר

לג'ורג' ר.ר. מרטין ויוצרי "משחקי הכס" יש חיבה לפיזור רמזים. ראינו את בפרק "החתונה האדומה", כשכמה סצנות לפני הטבח בבני משפחת סטארק, סרסיי לאניסטר מספרת לכלתה העתידית, מרג'ורי טיירל, על המשמעות האמיתית מאחורי השיר "גשמי קאסטמיר" – סיפורה של משפחה שהושמדה בידיהם הענוגות של הלאניסטרים. בדיעבד, עבור צופי הסדרה שלא קראו את הספרים, הסתבר שהיה מדובר ברמז שמנמן ומדמם לעתיד לבוא. » משחקי הכס - כל הכתבות

דבר דומה אירע בפרק "האריה והשושנה" ששודר אמש בארה"ב. כמה רגעים לפני שהמלך ג'ופרי סוף כל סוף פטר אותנו מקיומו המעיק, פנתה לסאנסה ליידי אולנה, סבתה של מרג'ורי, ואמרה שזה נורא אכזרי לרצוח מישהו בחתונה. היא התכוונה כמובן לאחיה, רוב סטארק, אבל מי שהשכיל כבר להפנים את המגמתיות המשחקי-כסית, הבין באותו הרגע שמשהו לא טוב, כלומר – טוב מאוד – עומד להתרחש. עוגה עם קישוט גופה

והיה שם עוד רמז קטן, די חכם, לעתיד להתרחש: כשג'ופרי שלף את חרב הפלדה הוואליריאנית שלו כדי לחתוך את עוגת החתונה הענקית של עצמו, הוא הצליח ברוב כשרונו להרוג כמה מהיונים הלבנות שהמתינו להתעופף מתוכה. גופותיהן המרותשות שכבו בתוך העוגה, בפריים קצר ומבחיל במיוחד. וככל הנראה, גם מלא משמעות לא רק לגבי גורלו הקרב של ג'ופרי, אלא גם של המלחמה שכביכול הגיעה לסיומה.

כך נרשם מעט צדק פואטי בסדרה שעד היום השמידה בעיקר דמויות אהובות ונתנה לרעים לנצח: הללו את האלים, המלך ג'ופרי, הסאדיסט המנוול, מת. קצת לפני שזה קרה, הגישו לנו את הרשעות שלו במנה מרוכזת במיוחד. הסצנה הייתה כמובן, סצנת החתונה שלו עם מרג'ורי -  אולי סימן נוסף לכך שחתונות ב"משחקי הכס" הן עסק שנוטה להשתבש. ג'ופרי היה עסוק בטרור הרגיל שלו, רודה במשרתיו ופשוטי העם, בחוסר הסבלנות הטיפוסי והמבחיל. הגיעה לשיאה כשהוא השפיל את טיריון, שפך על ראשו את היין שלו ודורש ממנו להפוך ל"נושא הכוס" שלו (כלומר, לדאוג כל הזמן שכוס היין שלו תהיה מלאה). בנקודה הזו, ממש קיווית שמישהו כבר יערוף לו את הראש. מבט חטוף על סאנסה, שנאלצה לשבת שם ולצפות בקבוצת גמדים משחזרת את מותו של אחיה, נתן תחושה שאולי היא תיקח יוזמה ותשחיל איזו סכין סטייק ישירות לתוך הלב הרקוב שלו. אבל בסוף מישהו אחר עשה את זה בשבילה, ובשבילנו. מישהו הרעיל את ג'ופרי והוא מת באופן הראוי וההולם ביותר (טוב, כמעט. ההולם והראוי ביותר היה מן הסתם לראות את ראשו נערף): כשקצף עולה מפיו, העיניים שלו כמעט יוצאות מחוריהן והוא נראה כמו משהו ש"ההולכים הלבנים" השליכו לצד הדרך.

הפרק הסתיים בכך שסרסיי, שבעצמה פיזרה לא מעט נבזיות לאורך הפרק, הפנתה את אצבעה לעברו של טיריון, והחלה לשאוג שהוא הרג את הבן שלה. בעוד שאף אחד לא באמת יודע מי עומד מאחורי הרעלת המלך ג'ופרי, די ברור שזה לא טיריון. הוא אמנם לא טרח מעולם להסוות את השנאה שרחש כלפי האחיין הארור שלו, אבל הוא לא היה רוצח אותו. ובמילא לא חסרים מועמדים ראויים אחרים – אם זו ליידי אולנה, "מלכת הקוצים", שלא באמת רצתה לראות את הנכדה האהובה שלה מתאחדת עם ג'ופרי; הנסיך אוברין לבית דורן, שבפרק הקודם הצהיר על רצונו לנקום במה שהלאניסטרים עוללו לאחותו או כל אחד אחר מיושבי מעלה המלך שתיעבו את ג'ופרי כמעט כמו הצופים. מותו של ג'ופרי הוא אות קטנה של תקווה. ייתכן שהטוב בכל זאת עשוי לנצח במירוץ המטורף הזה לכס הברזל, וזה למרות שבסדרה הזו הגבולות בין טוב לרע מטשטשים לעיתים וכבר לא באמת ברור מי שייך לאיזה מחנה. זהירות, משרת צייתן

הפרק מספק לנו גם עדכונים במצבן של כמה דמויות מפתח אחרות: ת'יאון גרייג'וי האומלל (הידעתם, אגב, שהשחקן שמגלם אותו, אלפי אלן, הוא אחיה הקטן של לילי אלן?) הפך לעבד-זומבי בידיו של ראמזי סנואו, אחרי שזה העביר אותו מסכת עינויים, כרת לא רק את איבר המין שלו אלא פשט גם את עורו וגדע להנאתו איברים נוספים. כעת ת'יאון עונה לשם "ריק" (סירחון) וממלא אחר פקודותיו של ראמזי בצייתנות מבעיתה. הדים של אישיותו הקודמת עדיין מבצבצים מתחת לעיניים המזוגגות, במיוחד כשראמזי מבשר לו באגביות על מותו של רוב סטארק. אבל גם כשהוא מקבל לידיו להב חדה, הוא עושה בה שימוש רק כדי לגלח את פניו של האדון שלו.

ומכיוון שכעת הוא משרת צייתן, ת'יאון מספר לראמזי ולאביו, רוז בולטון, ששני הבנים הצעירים לבית סטארק, בראן וריקון, עדיין חיים. מיד אחר כך אנחנו עוברים אליהם ומגלים באופן לא מאוד מפתיע שהם עדיין מפלסים את דרכם אל החומה. הם גם נתקלים בעץ מסתורי שמספק לבראן הבזקים משונים ואחריהם, הוא יודע לאן הם צריכים ללכת.

טיריון המיוסר נאלץ להיפרד באכזריות משאי אהובתו, ממנה תפס דיסטנס כבר בפרק הקודם, כדי שתסכים לעלות על ספינה ולהתרחק ממעלה המלך ובכך יינצלו חייה. ואצל סטאניס באראתיאון העסקים גם כרגיל - ממשיכים לשחק באש ולהקריב קורבנות לאל האור. קשר משונה נוצר בין הכוהנת מליסנדרה לבתו של סטאנטיס, שירין, ומי יודע מה הוא יוליד.

הפרק השני בעונה הרביעית החזיר מעט את הקסם והמסתורין שחסרו בפרק הראשון ואולי הם אפילו ילכו ויתגברו לאורך העונה. וזה, יודעים הצופים הנאמנים, כיף גדול. מה שבטוח, הקסם האמיתי בפרק הזה היה לראות את פרצופו המת של ג'ופרי. לונג ליב דה קינג. » משחקי הכס - כל הכתבות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ