מד מן: הדברים הטובים בחיים הם בחינם

פרק סיום (חצי) העונה של מד מן קיים את כל מה שהבטיח - עם פרידות מרגשות, התבגרות מאוחרת ונאמבר מוזיקלי אחד בלתי נשכח. וכל זה בזמן שצעדנו על הירח

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

זה היה פרק מושלם, לא פחות. מהפריים הראשון שבו ברט קופר ניסה לצפות באפולו 11 ממריאה למשימה שלה על הירח, עד הרגע שבו הוא ביצע נאמבר סיום מוזיקלי קטן שכותרתו "הדברים הטובים ביותר בחיים הם בחינם". מת'יו ויינר אולי רצה שהעונה השביעית של "מד מן" תעסוק בהשלכות של מעשי הדמויות בעונות הקודמות, השלכות שכמו באו לעשות איתן חשבון על מעלליהן, אבל כמו בכל תהליך חינוכי גם בזה אי אפשר היה להסתפק במקל, והיה צורך בגזר. וכאמור, בפרק הזה היו לא מעט גזרים. » מד מן - כל הכתבות

האם האסטרונאוטים ינחתו על הירח? והאם sc&p יצליחו לכבוש את בורגר שף? שני האירועים האלה, האחד לאומי, השני עסקי, נקשרים האחד בשני במהלך הפרק באופן הדוק, ממש כפי שדמויותיהם של דון ופגי נשזרות זו בזו עד לחילוף המושלם (עוד ארחיב על כך בהמשך). הצירוף כמובן אינו מקרי – פגי ודון מנסחים קמפיין לבורגר שף כמותג שמכנס יחד את כל המשפחה, מול הטלוויזיה. כך גם הנחיתה, שהופכת דרך המסך הקטן לפאסט פוד הכי ביתי שיש – ריגוש מהיר שכולם יכולים ליהנות ממנו יחד. דרך בורגר שף מוכיח דון את תהליך ההתבגרות שעבר, שהוא כשלעצמו לא פחות מרשים מהנחיתה על הירח. שני ההישגים הם כל כך גדולים, שלא משנה יקרה לאחר מכן, הם עומדים בזכות עצמם.בדד, במשעול ללא כלום לפגישה עם בורגר שף מגיע דון בלי כלום – מייגן עוזבת אותו סופית בדיוק ברגע שהוא מציע לה לכאורה את מה שרצתה (שיעברו לגור יחד). שיחת הטלפון ביניהם מתחילה בענייני עבודה, אך גולשת במהרה לעניינים אחרים. "מה הם רוצים ממך?", שואלת אותו מייגן על אנשי הסוכנות. "הם רוצים שאמשיך הלאה", הוא עונה לה. אך כמובן שמייגן היא זו שרוצה שדון ימשיך הלאה – "לא נמאס לך להילחם?", היא ממשיכה – שוב על העבודה אך למעשה על מערכת היחסים ביניהם שעברה בעיקר חבטות, וזהו זמנה למות סופית. קופר אכן מת סופית ובכך הפר את מאזן הכוחות במשרד ולמעשה סימן את פיטוריו הבטוחים של דון. סאלי בתו מסרבת להתרגש מהנחיתה על הירח, ובסוף בוחרת לנשק דווקא את הילד שהוא האנטיתזה לאבא שלה, ולא את הבן החתיך והמסוכן של החברים.נוחתים על הירח של בורגר שף. דון ופגי צופים בטלוויזיה (צילום יח"צ AMC)שם הפרק – ווטרלו, כיוון כמובן למצביא הדגול נפוליאון בונפרטה, שגם הוזכר כמה וכמה פעמים. לכאורה היה אמור להיות קופר נפוליאון, נמוך קומה, בעל אובססיות מוזרות (בלי נעליים במשרד) ושיגעון גדלות. אך למעשה את תפקיד נפוליאון תפס דווקא ג'ים קאטר, זה שניסה למתוח את הכוח שלו קצת יותר מדי. חרף מותו של קופר, שלכאורה הפסיד במערכה, קאטר היה זה שהפסיד, ונאלץ להיכנע ולקבל את ההצעה הכללית למכור את החברה למקאן. ומול ההפסד של קאטר בלט הניצחון של דון, שכמו נפוליאון אולי חזר מהגלות, אבל בניגוד אליו הצליח לחבוט ולרוץ הקפה מלאה. כולם היו דון דרייפר

במהלך הפרקים האחרונים, אולי יותר מכל, הפכה כל אחת מהדמויות לבבואה של דון, ולמעשה סימנה אופציה אליה יכול היה ללכת. קופר, כאמור, הלך אל מותו, סוף שנרמז שוב ושוב בעתידו של דון; טד כמעט מרסק מטוס עם שני לקוחות עליו, כי לדבריו נמאס לו מפרסום; פיט כבר הפך את עצמו לדון באופן מסוים ורוג'ר ביקש להחזיר עטרה ליושנה במהלך המכירה למקאן. "אתה תעבוד בשבילי", אמר לדון כדי לשכנע אותו להסכים. ממש כמו בימים הטובים. העובדה שרוג'ר הפך פתאום לאיש משפחה למופת, יושב עם אשתו לשעבר, מלטף את הנכד ותומך בבעל הנטוש של בתו, שגם היא מסמנת אפשרות עבור דון, שמעניין אם ייקח בהמשך.להחזיר עטרה ליושנה. רוג'ר סטרלינג (צילום יח"צ AMC)אבל ההשתקפות הברורה מכולם של דון היא כמובן פגי, שבזמן הפרזנטציה לבורגר שף לא רק ממשיכה אותו אלא מחליפה איתו מקומות לגמרי. הוא הופך להיות המקריב, זה שעושה את הדבר הנכון למען החברה, והיא תופסת את הפיקוד וזוכה בתקציב. כמובן שהניצחון הזה, כמו כל ניצחון של פגי הוא זמני, כי רגע לפני שהיא מקבלת את הבשורה המשמחת על הזכייה שלה, מחליטים השותפים למכור את הסוכנות. "בורגר שף התקשרו, אף אחד מכם לא היה זמין", היא אומרת לדון. אכן, פגי זוכה כי אף אחד אחר לא היה זמין. בדיוק כמוהו, פגי בודדה לגמרי כי הרגילה את עצמה להסתדר לבד, כלכלית ורגשית. כפי שראינו בפרק הקודם, הבדידות היא בדיוק זאת שמאחדת ביניהם לקשר מלא אינטימיות ותמיכה, שלשם שינוי (עבור שניהם) אין בו ניצול. אם מאמץ משותף הוא מה שעזר לאסטרונאוטים לנחות על הירח, הרי שמאמץ משותף השיג את הקמפיין של בורגר שף. צעד קטן לסוכנות, צעד גדול לפגי ודון. היה שלום ברט קופר

כשרוג'ר יוצא מהמשרד של קופר הוא מבין שהפיצוץ בסוכנות קרוב. קופר לא באמת רוצה את דון בפנים, אבל מרגיש מחויב לו מתוקף איזו ברית מנהיגות משונה. "So lets have another cup of coffee, let's have another piece of pie", אומר רוג'ר רגע לפני שהוא יוצא. הציטוט לקוח מתוך שיר מהמחזמר "Face the musice" של אירווינג ברלין ומוס הארט, שעלה בברודווי ב-1932. השיר עצמו מבוצע על ידי חבורה של אנשי צווארון כחול, שיושבים יחד במסעדה וחולמים על ימים טובים יותר. בינתיים, כך אומר השיר, נשתה עוד כוס קפה ונאכל עוד חתיכת עוגה. לימים יהפוך השיר לג'ינגל עבור לא מעט חברות קפה, טוויסט אירוני משהו שמעקר את התקווה הנאיבית והופך אותה לפרסומת. והרי לכם סיפורה של החברה האמריקאית הקפיטליסטית רגע לפני 1970, שכל רגש כבר מתווך בה דרך פרסומות. הירח לא שייך לאף אחד. ברט קופר נפרד (צילום יח"צ AMC)

ואי אפשר בלי לדבר על נאמבר הסיום המתוק והמרגש של קופר, שמבצע את "The Best things in life are free", מתוך סרט-מחזמר בעל אותו שם, שעלה לאקרנים בארצות הברית ב-1956. הסרט מגולל את סיפורם של שלושה כותבים שמנסים להעלות יחד מחזמר בברודווי, אבל השאפתנות הדורסנית של אחד מהם מחבלת בדרך. נשמע מוכר? "הירח לא שייך לאף אחד", שר קופר לדרייפר ההמום, "הדברים הכי טובים בחיים הם בחינם". נכון, יש כאן אירוניה שנוזלת מכל פינה, משום שקופר לא סתם מבצע נאמבר מוזיקלי, אלא הופך את המוטו הזה לג'ינגל פרסומאי של ממש, וכמו במקרה של רוג'ר גוזל מהמסר את תמימותו. אבל ויינר לא כל כך ציני אחרי הכל – כי דון דרייפר, רגע לפני שילך סופית למותו המטאפורי או הממשי, הבין שהתרגשות כמו זו הכרוכה בנחיתה על הירח, מוציאה החוצה איזו אנושיות שאין לה מחיר.  בטח (לא) שמתם לב *שלושה טלסקופים מופיעים בפרק הזה – של ניל, של מייגן ואחד במשרד של ג'ים. כל אחת מהדמויות האלה מסמנת עבור האחרות את הרצון להתקדם ולשנות את המציאות. כבר הזכרתי בעבר על העיסוק ההיסטורי האינטנסיבי בעונה הזאת, שהתרכזה באחת השנים הסוערות בארצות הברית בכלל ובניו ניו יורק בפרט. הפרק הנוכחי הדגים זאת ברוב פאר והדר, עם ההתכנסות הקולקטיבית סביב הנחיתה על הירח. העונה, שהסתובבה לא מעט סביב הכניסה של הטכנולוגיה לתוך החיים, פיצלה את הדמויות בין מי שמנסות להישאר בעבר (רוג'ר), אלה שרוצות שהמצב רק יישאר כמו שהוא (פגי – "חשבתי שהעניינים סוף סוף נורמליים"), ואלה שפשוט רוצות להמשיך קדימה (ג'ים).*למי סאלי דומה יותר כשהיא מעשנת – לאמא שלה או לאבא שלה?*ג'ים רוצה להקריא לזכרו של ברט את "הו רב חובל" של וולט וויטמן, שנכתב לאחר מותו של אברהם לינקולן. בישראל הוא מוכר כמובן כשיר שתורגם על ידי נעמי שמר לאחר רצח יצחק רבין. כך ג'ים, הנפוליאון המובס של הפרק, מכתיר את קופר כמי שבמותו ציווה להם להתאחד ולקבל זה את זה. פואטי.*ההחלטה של טד להצטרף לעסקה - פירושה החזרה שלו לניו יורק. נפתחים ההימורים על חידוש הרומן עם פגי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ