מד מן: אי אפשר לחזור הביתה

החזרה של דון למשרד מלווה בדלתות נעולות. אף אחד לא באמת מצפה לו, אף אחד לא רוצה אותו וכולם מדברים בשפה שונה. למי שעוזב את הבית אולי קשה לחזור אליו, אבל למי שנשאר לא פשוט למנוע ממנו את החזרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

המשפט הראשון בנובלה המפורסמת של עגנון, "פרנהיים", היא המפתח לניתוח הפרק השלישי בעונה השביעית של מד מן: "בחזרתו מצא את ביתו נעול". האמרה מתמצתת את מוסר ההשכל של שני הטקסטים באופן כל כך נחרץ וברור, דווקא בגלל שהיא מונחת בפתחם, באופן בלתי ניתן לערעור. מי שעוזב את ביתו לא ימצא אותו כשהיה בשובו, או במילים אחרות – אי אפשר לחזור הביתה. המוטיב העגנוני, שמתכתב עם סיפורו של אודיסאוס, מציב את פרנהיים כגיבור אומלל, לוזר ברור ששב הביתה, רק כדי לגלות שכל מכריו ואהוביו המשיכו הלאה ולמעשה בגדו בו. גם במקרה של דון דרייפר הולך ומתברר, שהוא, הגיבור שהיה רגיל להוביל את כל המהלכים קדימה, לא רק שמובל כעת בידי אחרים, אלא מנושל מכל זכויות היתר שלו. בסיום לא נותר לו אלא להביט ברשימת הדרישות המשפילה של עמיתיו לעבודה, ולהגיד "ok".» מד מן - כל הכתבותהצרות של פגי

שני גיבורי הפרק הנוכחיים הם ללא ספק דון ופגי. לאט אבל בטוח מת'יו ויינר ממזג בין שתי הדמויות הללו, שמקומן במשרד הפרסום הולך ונדחק. העימות הבלתי נגמר בין פגי ולו, מגיע לשיאו בפרק הזה, דווקא דרך מילותיו של מייקל גינסברג, שמנסה לכאורה לנחם את פגי על כך שלא קיבלה מועמדות ל"קליאו" (פרסים שניתנים לפרסומות הכי טובות של השנה). היות שהלקוח עבורו כתבה את הפרסומת היה בוועדה השוטפת, אומר לה גינסברג "את רואה? זה מנחם, זה לא שדחו אותך, אלא שבכלל לא לקחו אותך בחשבון". להלן תמצית חייה של פגי, שאפילו אין לה את הפריבלגיה לצאת מהבית ולחזור לדלת נעולה. עולם הולך ונעלם? פגי אולסון (צילום: צילום מסך)הסנדוויץ' של בטי

שלום לך מיסיז פרנסיס, טוב שבאת. הכניסה של בטי לעונה הנוכחית נעשית בנסיבות משונות במונחים של מד מן. היא מנהלת שיחה גלויה, כמעט חסרת סאבטקסט עם פרנסין על האתגרים העומדים בפני נשים. סוף שנות ה-60 הן עיצומו של הגל השני של הפמיניזם, שחלק גדול ממנו הובל על ידי הפמיניסטיות האמריקאיות. פרנסין מסבירה לבטי מדוע היא אוהבת לעבוד, למה היא זקוקה לחיים מחוץ לבית, בעוד בטי מציגה עדיין דימוי מיושן ושמרני נוסח 'האישה שאיתו'. היא מתפארת בבעלה ואומרת "אני בדרך כלל לצידו", ומרכלת על עתידו הפוליטי. לא לשווא קוראת לה פרנסין "בטי דרייפר", ולא משתמשת בשם "פרנסיס". זוהי דמות שדומה עכשיו, יותר מפעם, לדמותה בתחילת העונה הראשונה, אך בשונה מהעשור הקודם – כאן היא נראית פתאום לא במקומה.טוב שבאת. בטי פרנסיס (צילום: צילום מסך)הופעתה המחודשת של בטי מפנה מקום גם לדמות חדשה, שעד כה הייתה בבחינת צל – בובי דרייפר. אחרי שאיבדה לגמרי את הסיכוי עם סאלי, מערכת היחסים עם בובי תאפשר לבטי לנסות לתבוע בחזרה את מעמדה כאמא. היא מצטרפת לטיול הכיתתי, ומקטינה את המורה של בובי – שמצידה מאיימת עליה כתחליף אם. זאת כמובן, בעיקר בזכות חזה גדול ושופע שבוקע מחולצתה. גם הקלוזאפ על העטינים של הפרה בחווה אליה נוסעים התלמידים, הוא רפרנס ברור. כשבובי מחליף את הסנדוויץ' של אמא שלו, הוא כאילו מחליף אותה. בגלל העלבון הגדול היא מכריחה אותו לאכול את הממתקים שקיבל, למרות שהוא כבר לא מעוניין בהם. מה פרויד היה אומר על זה?הבית של מייגן

דון מגיע ללוס אנג'לס לבקשתו של אלן, הסוכן של מייגן, לאחר שהיא לא הצליחה להתמודד כראוי עם אחד האודישנים שעברה. הואיל ועזב את אל איי בפעם הקודמת, כשבליבו ופיו יש בעיקר שקרים, הוא מגלה שגם לבית הזה הוא לא יכול לחזור. האישה שפגש אז כבר השתנתה, והיא לא זקוקה לטיפול שלו יותר – אלא מקסימום לקצת סקס ("הייתי ממש צריכה את זה", היא אומרת לו אחרי שהם שוכבים). בעוד היא רוצה בעל, שותף, מישהו שיתגעגע אליה, הוא עדיין רואה בתפקידו כמי שאמור להכניע אותה למרותו. "תודה על הביקור, Daddy", היא מטיחה בו בזלזול, כדי להדגיש שהוא לא רואה או מבין את הצרכים האמיתיים שלה. "איפה אתה? למה אי אפשר להגיע אליך? מי הנערה החדשה שלך?", היא שואלת בהמשך – ומכוונת למזכירה שלו ולעבודתו במשרד. הוא מצידו משיב "אין אף אחת אחרת", כמו גנב שעל ראשו בוער הכובע. אף אחד לא ממש התגעגע. דון דרייפר (צילום: צילום מסך)האירוניה הגדולה היא שלדון אין אף נערה אחרת, לא במשרד ולא מחוצה לו. אבל הבגידה שלו בעיניה של מייגן חמורה לא פחות, משום שהוא לא רואה בה פרטנרית אמיתית לחיים ולשיתוף. והנה, כמו באודישן, גם כאן היא מרגישה דחויה, רק שעם דון יש לה שליטה על המצב. הוא מצידו חשב שאם יסדר את העולם כמו שהיה קודם, ישיב לעצמו את העבודה. אבל כהרגלו, הוא מנהל את השיחה לגבי חייהם המשותפים בינו לבין עצמו.הכישלון של אודיסאוס

החזרה של דון למשרד מלווה בדלתות נעולות. הוא חולף במסדרות בהילוך איטי, נראה מבולבל וחסר אוריינטציה, ורואה בעיקר דלתות סגורות שעליהן יש שמות של אנשים אחרים. אף אחד לא באמת מצפה לו, אף אחד לא באמת רוצה אותו, וכולם מדברים בשפה שונה. הוא חושב שהקפה שמחזיקה המזכירה הוא בשביל רוג'ר, והיא מסבירה שהוא עבורה ; הוא מגיע לפגישה שאף אחד לא ארגן, וכשפגי שומעת שהגיע היא שואלת "Don who?". לכן, כשהוא אומר לדון-המזכירה "נדמה שיש קצת קוצר בתקשורת לגבי החזרה שלי", מוצבת תמת השיבה המשובשת באופן הגלוי ביותר שלה. אך בסיום, בטוויסט אירוני שרק מת'יו ויינר כנראה יכול לעשות, כולם מבינים את האמת המרה –  למי שעוזב את הבית אולי קשה לחזור אליו, אבל למי שנשאר לא פשוט למנוע ממנו את החזרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ