אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דאלאס 2012: בידור קליל או פארודיה טרחנית?

התסריט החלול, המשחק הבינוני, סצינות הסקס השמרניות והקצב האיטי מוכיחים שעם כל הכבוד לנוסטלגיה, מדובר במוצר טלוויזיוני גרוע, שלא השכיל להפוך לאופרת סבון מודרנית

תגובות

שני עשורים אחרי שירדה מהמסך, זוכה דאלאס לחיים מחודשים בספין אוף שעלה בשבוע שעבר בארצות הברית. על הנייר, ל"דאלאס" 2.0 יש פוטנציאל יוצא דופן לרייטינג חוצה דורות: בקצה האחד ניצב הדור הישן שהיה צמוד למסך בזמן שהסדרה המקורית שודרה באייטיז, ובקצה השני עומד הדור הצעיר שלא ראה את הסדרה המקורית, אך ישמח להתמסר לבידור קליל שימלא את החלל שהותירו עקרת בית נואשות ושלל סבוניות מודרניות, שנמצאות כעת בחופשה.» ג'יי אר ובובי יואינג חוזרים: "דאלאס" גרסת 2012

ואכן, ההימור של רשת TNT האמריקאית השתלם לכאורה. לפרק הבכורה הכפול היו 6.9 מליון צופים, והוא זכה בתואר הפרמיירה הנצפית ביותר לסדרת כבלים מתוסרטת השנה. מצד שני, קשה להאמין שהסקרנות שהניעה את הצופים לראות את הפרק הראשון תימשך גם ביתר העונה, בהתחשב בכך שהפרק סיפק בידור זול, תצוגת משחק נוראית ותסריט חלול ומרושל.

בידור זול. טריילר העונה החדשה של דאלאס:

"דאלאס" מהווה המשך ישיר לסדרה המקורית שהתמקדה במאבקים בין "האח הטוב" בובי יואינג (פטריק דאפי) ו"האח הרע" ג'יי.אר יואינג (לארי הגמן). הגרסה המחודשת מתרכזת במאבק בין בני דור הבא, ג'ון רוס, בנו של ג'יי.אר, וכריסטופר, בנם המאומץ של בובי ופאם יואינג, המעורבים הן במשולש רומנטי והן במאבק על ירושת ההון המשפחתי. בעוד ג'ון רוס ממשיך בדרכי אביו ומנסה לזכות בנפט של אדמת המשפחה, כריסטופר מנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר ולמצוא מקור אנרגיה חלופי שייטיב עם כדור הארץ. ביניהם עומדת אהובה משותפת, סודות מהעבר ותככים שצפים אל פני השטח. בהתבסס על הניסיון למלא את חלל "עקרות בית נואשות", אין זה מפתיע לראות בין נבחרת הכוכבים את ג'סי מטקלף, ברנדה סטרונג וג'וש הנדרסון - שעברו מוויסטריה ליין לדאלאס. לצידם ניצבים חברי הקאסט המקורי, לארי הגמן, פטריק דאפי ולינדה גריי, ששבו למסך כג'יי.אר, בובי יואינג וסו.

אופרת סבון שעבר זמנה העובדה ש"דאלאס" החדשה היא מוצר טלוויזיוני גרוע בכל קנה מידה, לא נובעת מהעובדה שמדובר באופרת סבון. למרות הדימוי ההמוני של הז'אנר. היכולת של הסבוניות לסחוף את הצופים ולשמור על מתח והפתעה על פני עונות רבות כל כך דורשת כתיבה מדוייקת שמייצרת אמפתיה. יתר על כן, אופרות הסבון היו חלוצות בהעלאת המודעות לנושאים כמו הומופוביה, איידס, הפלות והרשימה עוד ארוכה. השינויים בהרגלי הצפייה אמנם הובילו בסופו של דבר לביטולן של אופרות סבון ותיקות ("כל ילדי", "לחיות את החיים"), אולם הנישה נתפסה במהירות על ידי שורה של סדרות מודרניות. הסדרות הללו אינן מגדירות את עצמן כסבוניות אך התסריטאים שלהן השכילו לשאוב השראה ממאפייני הז'אנר , ולשלב אותם בתסריט חד, פרובוקטיבי ובעיקר מסוגנן ומלא שיק. בראש הרשימה ניצבות אחת שיודעת, Revenge ו"עקרות בית נואשות", אך אפילו חביבות המבקרים משחקי הכס ומד מן טומנות בחובן את סימני ההיכר של הסבוניות.

בניגוד לבידור האפקטיבי שמציעות הסדרות המודרניות, "דאלאס" המחודשת נצמדת מדי לעבר ולחוקי התסריט של אופרות הסבון שעבר זמנן. בהתאם, פרק הבכורה מנסה לירות לכל עבר, ומשליך בבת אחת על הצופים מחלה סופנית, דיכאון קליני, משולש רומנטי סודות מהעבר וזהויות בדויות - כל זאת עוד לפני כתוביות הפתיחה. ערימת הסודות והשקרים מוגשת לצופים בתפרים גסים ובאופן צפוי מדי, ולכל אלה מתווספים משחק חסר אמינות וקצב איטי. גם הסצינות הפרובוקטיביות לכאורה מקפידות על שמרנות תמוהה, ולמרות הקווים האדומים שנחצו על המסך מאז שנות ה-80, הסדרה החדשה שומרת שהסצינות שבין הסדינים יהיו באווירת סדרה לכל המשפחה.

מקפידים על שמרנות. מתוך הפרומו לדאלאס (צילום: TNT)  

ביקורות מעורבות חלק גדול מהמבקרים האמריקאים סירבו להתרפק על גלי הנוסטלגיה, וקטלו את הסדרה החדשה. ב"הוליווד רפורטר" למשל, הכריזו כי "לא משנה כמה שתנסו לתרץ לעצמכם שמדובר בגילטי פלז'ר, אין תירוץ אמיתי לצפות בסדרה". "הכתיבה ברוטלית וצפויה מדי, המשחק קומי וכל אלה לא מתרוממים גם בזירת הבימוי", המשיכו, "והסדרה כולה נראית כפארודיה של סאטרדיי נייט לייב". בניו יורק טיימס כתבו כי "לגרסה החדשה חסרה את החתרנות שהייתה ל'דאלאס' המקורית בימי תהילתה", ו"כי הסדרה לא עונה על הציפיות ומהווה גרסה חיוורת של המקור". גם ב"Vulture" המשיכו באותו הטון, אך החמיאו לקאסט המקורי: "לפחות הגמן ודאפי עדיין חדים, ונוכחותם מחזיקה יחד את דאלאס המחודשת, שבעיקר מאכזבת".

עם זאת, חיבתם העצומה של הצופים האמריקאים לרימייקים לסדרות עבר, הובילה גם לגל של ביקורות חיוביות שיאפשרו ל"דאלאס", לפחות בשלב זה, ליהנות מחמת הספק ולתת לה הזדמנות לממש את הפוטנציאל. ב"לוס אנג'לס טיימס" הכריזו כי "מדובר ביורשת ראויה למקור, הן באווירה והן בביצוע", וגם ב"הוליווד שיקגו" כתבו כי הסדרה "מספקת כיף אסקפיסטי". בבלוג הטלוויזיה "Zap2it" הוסיפו כי "'דאלאס' בנויה היטב, מספקת בידור קליל ועושה כבוד לקודמתה".

חובבי אופרות הסבון שמתגעגעים לסבוניות בטעם של פעם, יביעו ודאי סלחנות לפגמים של" דאלאס" החדשה. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהטלוויזיה עברה כברת דרך ארוכה מאז ימי "דאלאס" המקורית, ולצד ההיצע הטלוויזיוני העצום שיש כיום, ספק כמה אם גלי הנוסטלגיה יסייעו ל"דאלאס" להחזיק מעמד אל מול סדרות שמשכילות להשתמש בז'אנר אך לא להיות תלויות בו.

כתבות שאולי פספסתם

*#