אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוכב נולד 10: עקיצת איש העכביש

אחרי תשע עונות של בדידות בפסגה הבינו כנראה בכירי התכנית ש-The Voice מאיימת על ההגמוניה. התגובה: טאבלט לכל שופט, גידי גוב במשבצת האשכנזי המניאק ודחקה אחת מתוחכמת על חשבון המתחרה

תגובות

האם זמר הוא רק קול? זו השאלה "הפילוסופית", כדברי צביקה הדר, אתה התבקשו שופטי כוכב נולד להתמודד בפרק שפתח את האודישנים של העונה העשירית של ספינת הדגל של "קשת". במה שנראה כמהלך הפקתי מבריק שתוכנן בקפידה, אדם המחופש לספיידרמן הגיע להיבחן בפני השופטים המופתעים. "זה החבילה אורגינל", פלט-הקריא מהטלפרומטר גידי גוב. "זה קונספט חדש, לא מזהים את הזמר", הוסיפה מירי מסיקה באירוניה, והעלתה את הספקות לגבי אמינות הסצנה. הדר היה זה שהבהיר סופית במה אנחנו מתבוננים כשניסח את הסוגיה כבדת המשקל - האם זמר הוא רק קול, תחפושת, או שמא פנים ואישיות?

כוכב נולד 10 - כל הכתבותמה קרה לפליטי כוכב נולד?

את העקיצה לכיוון המתחרה The Voice היה קשה לפספס. אחרי האודישן הסביר של איש העכביש, שכלל מחווה לגידי גוב עם "עניין של זמן", התפנו השופטים לדון בבעיה שהציב עבורם המתמודד ללא פנים, שהיא בעצם הבעיה של The Voice: האם אפשר לשפוט זמר מבלי לראות את פניו? צדי צרפתי היה חד משמעי: הפנים הן הבנאדם, הן האישיות, הן הזמר. משה פרץ היה יותר קונקרטי והתלונן על כך שהמסכה מפריעה לזמר לבטא את יכולותיו הווקאליות. לבסוף הוסכם פה אחד: זמר זה לא רק קול, ספיידרמן הביתה. ואף מילה על  The Voice.

אחרי תשע שנות בדידות בפסגה, כנראה שב"קשת" מרגישים שנהיה קצת צפוף בצמרת. אבל מלבד המהלך ההפקתי המבריק והמעודן הזה, נדמה שכוכב נולד 10 לא מצאה תגובה הולמת למתחרה: מדיניות ה"טאבלט לכל שופט" אמנם מקדמת יפה את חברת הסלולר הסגלגלה (שבאופן אירוני, נראה שגם היא עומדת לאבד את הבכורה בשוק), אבל נראית כצל חיוור של הכיסאות המסתובבים והפירוטכניקה של The Voice. גם הג'וקר של העונה הזו, גידי גוב על תקן האשכנזי-המניאק, נראה בינתיים כבחירה בעייתית למדי. סצנת הסיום במהלכה צווחה מסיקה מול גוב ההמום את "אני שוב מתאהב", כמו שרק היא יודעת לצווח בעוד גוב יושב, ידיו שלובות על חזהו, מבלי להניד עפעף, לא נותנת הרבה תקוות לדיאלוג בין הזוג המוזר הזה. גוב שמר על פאסון במשך רוב האודישנים ואף לא טרח להסתיר את הציניות האופיינית לו, שכל כך זרה לרוח המחבקת של התוכנית. ההחלטה לחייב את המתמודדים לשיר אחת מ"מאה קלאסיקות ישראליות", נראית גם היא כניסיון נואש לתת קונטרה ראויה למתחרה בצורת התעקשות על טהרת הזמר העברי.

בזירת הביצועים היו דווקא לא מעט רגעים יפים: יפית טימסיט בת ה-16 מנשר, שעשתה שירות יפה לסמל כשהתוודתה על כך שגדלה על התוכנית, התגלתה גם כזמרת מוכשרת מאוד (על אף שהביצוע היפה שלה ל"מה אומרות עיניך" פוספס משום מה על ידי השופטים). איטן גרינברג, על תקן הסינגר-סונג-רייטר הנוגה, נראה כמו שילוב מעניין בין הראל סקעת ומרינה מקסימיליאן בלומין. בועז קרואז התל אביבי נראה גם הוא מבטיח, והצליח לגרום אפילו לגידי לחייך עם הביצוע שלו ללחן שכתב לאלתרמן. גם בזירת הים התיכון נרשמו כמה הצלחות (רן שפיר בפינת ה"אודישן בהזמנה", ורוני בן עמי בפינת הסיפור האישי סוחט-הדמעות). אבל ספק אם המתמודדים המוכשרים יצליחו להציל את "כוכב נולד" מהשחיקה המצטברת. 10 שנים הן נצח במונחים של תוכנית טלוויזיה. אם "כוכב נולד" רוצה לשמור על מעמדה היא לא יכולה להסתפק בהגיגים על קולות ופנים - היא זקוקה גם למתיחת פנים.   

כתבות שאולי פספסתם

*#