אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קטמנדו": הסיפור של כולנו

באמצעות תיאור מדויק עד צחוק של דמות התרמילאי הישראלי הטיפוסי, "קטמנדו" מצליחה לצייר תמונה אותנטית ונוסטלגית של חווית הטיול הגדול. הסדרה מאגדת סיפורים אנושיים קטנים ומצליחה לגעת באבסורד של הקיטוב החברתי בארץ

תגובות

ישראלים. הם בכל מקום. מחפשים אננדה בהודו ((HOT, עושים עגלות בניו-יורק (YES) ומקימים בתי חב"ד בקטמנדו ("רשת"). כן, מסתבר שעכשיו זה רשמי – דרמות התרמילאיות כובשות את המסך. וזה לא שצריך להתפלא על כך שהישראלים משתלטים גם עליו – אחרי הכול אנחנו בישראל. זה פשוט: על רקע נוף חו"ל פסטורלי, הישראלי פתאום בולט לעין כמו מגן דויד זהוב על חזה שעיר. זה אירוני, אבל נדמה שדווקא סדרות שמצולמות מחוץ לישראל מצליחות לגעת בזהות הישראלית באופן הנכון והמדויק ביותר.בין חילוניות לדתיות קטמנדו – על אף שמה האקזוטי, היא דרמה שעוסקת קודם כל בישראל. הסדרה מגוללת את סיפורם של זוג חרדים צעיר ונשוי (מיכאל מושונוב וניצן לברטובסקי) שנשלח לנפאל הרחוקה כדי להקים שם בית חב"ד. מפגשם של השניים עם מטיילים ישראלים ומקומיים נפאלים עומד בלב העלילה שניצבת על הקו הדק שמפריד בין חילוניות לדתיות, בין חופש לשגרה ובין האהבה למולדת לבין הצורך הבלתי נשלט לברוח ממנה. מתוך נקודת מבט רעננה, הסדרה מאגדת סיפורים אנושיים קטנים שנרקמים יחד אל כדי סיפור אחד גדול מהחיים - הסיפור של כולנו. סיפור גדול מהחיים. מתוך "קטמנדו":כמו השירות הצבאי, הטיול הגדול הפך כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מטקס ההתבגרות של הישראלים. אם פעם נהגנו לקום להתהלך ולכבוש את הארץ בתרמיל ובמקל, היום אנחנו כובשים את חוץ לארץ עם מוצ'ילה, מצלמה וגל גדות. העיסוק הפתאומי של סדרות דרמה מקומיות בדמות הישראלי הנודד שמחפש את עצמו בחו"ל רק מדגיש את התפקיד המרכזי שהתרמילאיות ממלאת בחייהם של הישראלים. חוץ מזה, זה כנראה גם אחלה תירוץ בשביל לארוז את הפקלאות ולטוס לצלם סדרה בנפאל. תמונה אותנטית אבל אל תתנו לנוף ההימלאיה להטעות אתכם. נפאל היא לא רק גסטהאוסים צ'ילומים, וטראקים מושלגים. בעבור יוצרי "קטמנדו", צילום סדרה בלוקיישן מרוחק כל כך הוא עסק יקר ולא פשוט בכלל. למרות זאת, החל מהבימוי ועד לקאסט השחקנים המוצלח (מיכאל מושונוב, גל גדות, לירון לבו, צחי גראד) "קטמנדו" עושה רושם של סדרה מושקעת ועשויה היטב. חלק מהקרדיט צריך להיזקף לזכותן של קרנות לעידוד היצירה הקולנועית כמו קרן אבי חי וקרן גשר. ארגונים שבין השאר סייעו בהפקתן של סדרות כמו: "במרחק נגיעה", מעורב ירושלמי, עבודה ערבית ועוד יצירות מקור העוסקות במגזרים שלא מקבלים בדרך כלל ייצוג הולם בטלוויזיה.פתאום יש ייצוג. מתוך "קטמנדו":  

גם כאן, הקונפליקט בין הדמויות השונות שמגיעות כל אחת ממקום אחר בישראל הרב-תרבותית הוא המנוע מאחורי הסדרה. דמויות המשנה שנחשפות אט אט עם הקמתו של בית החב"ד החדש מצליחות לעטוף את המסר החברתי בדרמה משובחת ואפופת מסתורין. סיפוריהם של גיאני (לירן נבו) – ישראלי שניתק כל קשר עם מולדתו וימית (גל גדות) – שהגיעה לנפאל בחיפוש אחר אחותה האובדת, משתלבים עם סיפור הקמתו של בית החב"ד שמתפקד כמן שגרירות לא רשמית של מדינת ישראל. באמצעות תיאור מדויק עד צחוק של דמות התרמילאי הישראלי הטיפוסי, "קטמנדו" מצליחה לצייר תמונה אותנטית ונוסטלגית של חווית הטיול הגדול. על הדרך היא גם מצליחה לגעת באבסורד של הקיטוב החברתי כאן בארץ. זה מגוחך, אבל כדי שישראלים יוכלו להיפגש באמת, לפעמים הם צריכים להרחיק עד לקטמנדו.

כתבות שאולי פספסתם

*#