אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בואו לאכול איתי": טראש איכותי שנותן תמורה בעד האגרה

מי היה מאמין שדווקא בערוץ הכי נידח בממיר אפשר למצוא פנינת דוקו מהנה וטראשית כמו "בואו לאכול איתי"? כנראה שבערוץ 1 הפנימו סוף סוף שלהיות ראשון זה מחייב

תגובות

עם יד על הלב: במהלך הצפייה בבואו לאכול איתי, אפשר לשכוח לגמרי שהתוכנית משודרת בערוץ הראשון. מלבד הלוגו בפינת המסך, אין קשר ניכר לעין בין הדוקו-ריאליטי החינני הזה, שבאותה מידה היה יכול להיות משובץ בערוץ 2 או 10, לפלטפורמה הארכאית שבה הוא משודר. התחושה הזו מוזרה בערך כמו לגלות פתאום את המורה שלך להיסטוריה יושבת לידך על הבר, עם שוט של ערק ביד.» סיבה למסיבה?: הערוץ הראשון חושף לוח משדרים חדשבהנחה שהצלחתם לא לפספס את הפרק הראשון של התוכנית, עיבוד ישראלי מבית היוצר של "גיל הפקות" לסדרת הריאליטי המצליחה של Channel 4 הבריטי, קרוב לוודאי שהבנתם כבר אחרי עשר דקות את סוד ההצלחה של הפורמט הזה. בבריטניה רצה "Come Dine With Me" כבר 26 עונות ונמכרה לשידור בכל העולם, כולל ארצות הברית, אוסטרליה, ספרד, צרפת ואפילו איראן. לנו לקח רק שבע שנים לייבא אותה לכאן, הישר אל לוח השידורים המחודש של הערוץ הראשון, שכולל תוכניות רכש ומקור נגישות וקלות לעיכול כמו דאונטאון אבי או "30 שקל לשעה".באוסטרליה אכלו עוד קודם. מתוך הגרסה האוסטרלית:  סוציומטרי מתוחכם על פניו מדובר בפורמטי ידידותי, שלא מזכיר את שדות הקרב העקובים מדם של תוכניות ריאליטי אחרות. בכל שבוע מתכנסים חמישה ישראלים, כולם תושבי אותה העיר, ומתחרים ביניהם בהכנת חמש ארוחות ערב חגיגיות. בכל יום מגיעים ארבעה מתחרים לביתו של מארח אחר לארוחה בת שלוש מנות ובסוף הערב נותנים ציון כללי לאירוח, לאוכל ולאווירה. המארח שקיבל את הציון הגבוה ביותר בסוף השבוע זוכה בפרס - חופשה קולינרית באיטליה. אלא שדווקא בזכות הפורמט התרבותי הזה, שמעניק למתחרים עצמם את יכולת השיפוט, ארוחות הערב הללו הופכות עד מהרה מחוויה קולינרית גרידא לניסוי חברתי מרתק לצפייה. מהר מאוד מבינים המתחרים שמדובר יותר בסוציומטרי מתוחכם מאשר בגרסה הביתית של מאסטר שף, ומפתחים אסטרטגיות בהתאם. כך למשל המתחרה אורלי יחזקאל מבת ים, שלוהקה על תקן הבלבוסטע העממית שרק רוצה "לפגוש אומואים, לסביות וערבים", ושותה דיאט קולה עם יין, מוצאת את עצמה במלכוד. מצד אחד, על פי כל חוקי הריאליטי הלא כתובים, היא חייבת להיות "אמיתית", דהיינו – חסרת רגישות, בוטה ומזלזלת, במיוחד כלפי מי שהיא מכנה "העשירים". מצד שני, אם תעצבן את המארח שלה או את שאר האורחים, זה עלול להתנקם בה בניקוד שתקבל על ארוחת הערב שתבשל בהמשך השבוע. מצד שלישי, שמירה על חיוך מעושה ומחמאות על הקינוח עלולות להפוך את הערב למהנה, רחמנא ליצלן, ולזכות את המארח המתחרה בנקודות מסוכנות.דילמה התנהגותית. מתוך "בואו לאכול איתי": גם הזירה הביתית הופכת את "בואו לאכול איתי" למשחק שח אנושי – כשארבעה זרים מגיעים למגרש הביתי של זר חמישי, סועדים אצל שולחנו ומבקרים לא רק את הבישול שלו אלא גם את סגנון החיים, המקצוע שבו הוא עוסק, הדרך שבה הוא מסדר את ארון הבגדים שלו וכל אספקט של חייו האישיים. הצופה מוצא את עצמו בולע בשקיקה כל הקנטה וכל הבעת פנים משמעותית. תוסיפו לזה את העריכה הקומית שמשלבת בין רפליקות בזמן אמת כמו "איזו מרפסת מדהימה" לעדויות מוקלטות כמו "המרפסת היתה מגעילה, מזעזעת" וקיבלתם ממתק טראש כמו שלא נראה כאן מזמן.טוויסט, כמו במציאות "בואו לאכול איתי" משחקת על הקו הדק שבין דוקו לריאליטי, בין תיעודי למשחקי. היא אמנם מנחיתה לתוך הקלחת הזו קובץ דמויות קיצוניות, מתבקשות כמעט, שלוהקו כקונטרה זו לזו ומעוררות קונפליקטים צפויים וסטריאוטיפיים: גלי משיח רוסו המעושרת, אלינור בטאן הענוגה ורונן צור ה"פלצן בעבודה עצמית" על פי הגדרתו, מול יחזקאל המנומרת וחיים מלכי המתקשר האקסצנטרי. הסיטואציות כמעט כותבות את עצמן, אלא שבמציאות כמו במציאות, מגיע איזה טוויסט בלתי צפוי – חיים הדיווה מעדיף להגיש לאורחיו אוכל פרסי אסלי לצד גלידה קנויה, ודווקא בת בריתו הטבעית, אורלי, פונה נגדו בזמן שרונן האנין מגן על בישוליו. הקריינות, במקור של הקומיקאי הבריטי דייב לאמב וכאן באדיבות שי אביבי, מתבלת את הפורמט הסו-קולד תיעודי בהערות שוליים סרקסטיות, שמזכירות לנו תדיר שמדובר במוצר בידורי נטו. גם כאן, המינון הוא הכל – קשה להתרגל בהתחלה לדמותו הנעדרת של המנחה יודע-הכל, אבל עדיין לא מדובר ב"פופ-אפים" המיותרים של "עונת החתונות". עד הפרק השני, הקריינות של אביבי הופכת לחלק בלתי נפרד מהתוכנית, והוא מצליח לעשות את עבודתו נאמנה בביטוי מחשבותיו של הצופה ביחס לכל אחת מהדמויות כמעט.המנחה יודע הכל. מתוך הפרק: השיבוץ היומי של "בואו לאכול איתי" בפרה-פריים הוא הכרחי, וכוחו של הפורמט הזה ביומיומיות שלו. אלא שלא בטוח כמה צופים באמת יתיישבו מול המרקע בכל ערב בשבע כדי לקבל את מנת הטראש שלהם בערוץ הראשון, בטח לא כששאר הערוצים מציעים ארוחת מלכים לחובבי הז'אנר. ועדיין, אם נמאס לכם מקרבות הסמסים או שיש לכם ממיר מקליט, שווה לכם לשקול ברצינות לבקר מדי פעם בצד האחר של הערוץ הראשון. מי יודע, אולי תישארו גם לעונה השנייה של "דאונטון אבי".

כתבות שאולי פספסתם

*#