אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אננדה": הקאמבק המצויין של דנה מודן

הסדרה, שהיא למעשה עדכון על המתרחש בחייה, היא משב רוח רענן, ציני וכתוב היטב. ההרפתקה של מודן וחבריה מפתה ומזמינה כל כך, שהיא עשויה לשכנע את נפגעי הודו לתת לה הזדמנות שניה

תגובות

החרדה הגדולה שהתלוותה להכנסת הדי.וי.די למגש התנדפה תוך חמש דקות. השבח לאל או לקרישנה, המסע הרגשי והיצירתי של דנה מודן לא הסתיים בגרסה ישראלית ללאכול, להתפלל לאהוב. מודן אולי תקעה טיקה באמצע המצח, אבל היא עדיין חסידה נאמנה של תורת ה-"להתלונן, לקטר, לבאס", בקטע טוב כמובן. אין דרך לתאר את שובה של מודן למסך אלא כמשב רוח רענן, שרק מזכיר עד כמה מחניק ולח כאן. מחניק משעות בלתי נגמרות של טלוויזיה שרודפת ללא הרף אחר המאמי הלאומי הבא, אחרי הנסיך, המלך, הכוכב, המתוק והמהמם של האומה. לח מים הדמעות שלא מפסיק לשצוף באמצעות מניפולציות זולות, שמפיקי טלוויזיה ציניים עושים על חשבון חלומות  של אנשים בשר ודם. על מודן אפשר לומר הרבה דברים, אבל מאמי היא כבר לא תהיה. הדרך שבה היא מסננת מילים דרך הפה, כאילו היא כועסת על כך שהיא נאלצת להפעיל כל כך הרבה שרירים בשביל לתקשר החוצה את הרצונות שלה, יכולה להוציא גם בודהה קטן מדעתו. ב"אננדה", דמותה של מודן, אנה, לא מתחנחנת, לא מתנחמדת ולא מתחנפת. אם כבר משתחרר לה סופרלטיב או מחמאה, לאף אחד אין ספק בחדר שמדובר בקטע אירוני. » גלגוליה של דנה מודן"אננדה" היא למעשה עדכון במתרחש בחייה של דנה מודן בשנים האחרונות. אחרי "אהבה זה כואב", שהצליחה לשבור את הנוסחה של ז'אנר ההפכים הנמשכים, הגיעה אבידות ומציאות. שם כבר אפשר היה לחוש בסימני ההתפכחות ממקסמי השווא של הבורגנות הישראלי. מודן לא שיחקה את עצמה, אלא נתנה למיה דגן להעלות את דמותה באוב, ולהוכיח שאפשר לשחרר גרסה יותר מעצבנת של המקור. "אבידות ומציאות" היתה חלק מגל סדרות הדרמה שכולן התרחשו על הציר שבין הדירה השכורה בשדרות רוטשילד לבין הבית של ההורים ברעננה. בני המעמד הבינוני בגילאי ה-30 פלוס התחבטו שם ללא הרף בסוגיות הרות גורל של מי אוהב את מי וכמה. הגל הזה נקטע עם עספור, ועם שטף הריאליטי שהחזירו את השכונה ואת העממיות ועדכנו את המסורת של סרטי הבורקס. כבר לא תהיה מאמי. מודן עם חבריה לסדרה. (צילום באדיבות יח"צ HOT)החוויה ההודית של מודן מפגישה בין שני הז'אנרים האלה כשאנה מגיעה בגפה להודו, לאחר שבן הזוג שלה מבריז ונשאר בארץ. בלית ברירה היא מתחברת עם עומר ואמיר, שני ישראלים שמטיילים בתת היבשת כבר שנתיים. מפגש שלא היה אמור להתקיים, אם אנה היתה יודעת לבטא כמו שצריך את שמו של הכפר בהימלאיה אליו רצתה להגיע ולא היתה מתעוררת ברג'סטאן. בין השלושה מתפתח משולש רומנטי, לא לפני שאנה מגלה שמדובר בשני ערבים ישראלים. רגע הגילוי הזה הוא אחד הרגעים הכנים ביותר שנראו בטלוויזיה הישראלית, שבו מתערבבים יחד כל הסטריאוטיפים שיש לאשכנזים משכילים על בני מיעוטים, יחד עם המודעות שאסור להם לחשוב כך. באמצעות אנה מודן אמנם חושפת את הצביעות ואת גלגול העיניים של בני מעמדה הסוציו אקונמי, אבל לא מתחבאת מאחורי דמותה, ומציגה אותה במלוא חולשותיה וסתירותיה הפנימיות.

חושפת צביעות. מודן ב"אננדה": קייס נאשף ומשה אשכנזי עושים עבודה מעולה ומצליחים לא להפיל לרגע את כדור הפינג פונג המילולי שמתרוצץ בינם ובין מודן. הפריימים שמעצב אוהב פלנץ דווקא מפתיעים בפשטותם והוא נמנע מלגלוש לקלישאות של צבעוניות הודית בלתי נגמרת. במקום זאת מערבב פלנץ הרבה צבעים של חום עם ירוק ונותן לדמויות את כל המרחב שהן צריכות על המסך. ההרפתקה של השלישייה מפתה ומזמינה והנזק היחיד ש"אננדה" עלולה ליצר הוא שתצליח לשכנע גם את מי שברח מהודו כל עוד נפשו בו, לחזור ואולי לתת לה הזדמנות שנייה.

כתבות שאולי פספסתם

*#