אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מראה שחורה: ביקורת חברתית מופתית ומטרידה

במקום לגעור בנו על ההתמכרות שלנו לטכנולוגיה ולהשפעתה על חיינו, יוצר הסדרה מביא התרחשויות ריאליסטיות, אינטליגנטיות ומלאות משמעויות. הוא אולי ממקם את העלילה שלו בעתיד, אבל היא כבר כאן. תחשבו על זה לפני שאתם מסמסים

תגובות

באפריל 2010, חודש לפני הבחירות לראשות ממשלת בריטניה, מצא את עצמו גורדון בראון במצב מביך. במהלך ביקור בעיירה רוצ'דייל הוא התעמת עם תושבת העיירה ג'ילאין דאפי בנושאי פשיעה, הגירה וכלכלה. מול המצלמות דאג בראון לשמור על ארשת פנים ממלכתית ומחויכת כיאה למועמד המוביל, אבל טעה טעות קריטית כשנכנס למכוניתו: המקליט של רשת סקיי שהוצמד לחולצתו עדיין דלק, ובראון נשמע קורא לבוחרת הפונטציאלית 'גזענית'. התקשורת הבריטית חגיגה. גורדון אולץ להתנצל בפני האישה בת ה-65 במשך 45 דקות ונצלב על ההתבטאות האומללה תחת כל מכבש דפוס פעיל ובלוג מחוצף. צ'רלי ברוקר, מהבולטים שבין כותבי ומבקרי הטלוויזיה בגרדיאן, ישב מול המסך וכתב הערות בדבקות כמעט דתית. שנה וחצי לאחר מכן שודר הפרק הראשון מתוך שלושה בסדרה מראה שחורה ושינה את ההסתכלות שלנו על טכנולוגיה. » הסדרות הבריטיות שאסור להחמיץ

ברוקר אולי מסמן את ההתנצלות המאולצת של גורדון בראון כקטליזטור לכתיבת הסדרה, אבל שורשיה טמונים עמוק בהלך הרוח שסובב את הדור הנוכחי, ההתמכרות לטכנולוגיה והחדירה המהירה שלה לכל תחום בחיינו. בטור האחרון שכתב לעיתון הבית שלו העיד ברוקר על עצמו כ"מכור לגאדג'טים, מוריד כל אפליקציה חדשה שיש בשוק, אני בודק את הטיימליין בטוויטר איך שאני מתעורר ולעיתים קרובות אני תוהה - האם כל זה באמת טוב בשבילי? בשבילנו? הרי אף אחד מהדברים הללו לא נכפו עלינו. אימצנו אותם בשמחה. אבל אם הטכנולוגיה היא תרופה שנועדה להקל על חיינו, אז למה היא מרגישה כמו סם? ואם היא סם, מהן תופעות הלוואי?" כאן הכל התחיל. הפוליטיקאי ששכח את קיום הטכנולוגיה:

הפרק השני, "15Million Merits", הוא כבר ביקורת בוטה וחדה יותר על תרבות הריאליטי והשפעתה על הנפש האנושית. תארו לעצמכם עולם אוטופי ומושלם הפועל אך ורק על ידי אנרגיה ירוקה. את האנרגיה מפיקים מאות ואלפי בני אדם בעודם ישובים על אופני ספינינג ומפיקים אנרגיה. כדי למנוע התמרדות או התנגדות מסממים את מוחם של הרוכבים בהסחות דעת של תוכניות זולות, אפליקציות ושופינג לדמויות וירטואליות. כל מאמץ על האופניים מקנה לרוכבים נקודות בצד המסך, כמו בעולם משחקי המחשב, איתן הם רוכשים בידור, אוכל, משחת שיניים ולמעשה מתקיימים. הדרך היחידה להינצל מגורל של השתעבדות הוא על ידי השתתפות בתחרות ריאליטי של כשרונות שנראית כמו היפר גרסה של כוכב נולד, ה-X פקטור ואמריקן איידול. רופרט אוורט, אחד מ"השופטים" בתוכנית, סיפר כי דמותו היא מחווה אישית לסיימון קאוול. האמירה הסאטירית על עולם הריאליטי מגיעה דווקא מבינג, הגיבור הראשי, שמגיע עד לפריים טיים כדי לצעוק שהמלך עירום, ולחשוף את ערוותה של המערכת רק כדי להפוך ללהיט ויראלי ולקבל תוכנית משלו, כחלק מהמטריקס עצמו. חלק מהמטריקס.  מתוך הפרק: .

הפרק השלישי והטוב ביותר, "The Entire History of You", נראה כמו הפנטזיה הפרועה של מארק צוקרברג, אולי זו שישלים לאחר סיום עסקת אינסטגרם. בעולם עתידי לכולם יש מחשב זעיר שנשתל מאחורי האוזן אשר מקליט ומאחסן את הזיכרונות שלך. כך ניתן לעלות רגעים אהובים, לעבור שוב על ראיון עבודה או להתעכב על מריבות עם בן זוג. האנשים שחיים במציאות הזו (רובם ממעמד בינוני-גבוה, להעיד כי הטכנולוגיה שמורה לעשירים בלבד), חיים בעבר ומתעסקים בצורה אובססיבית במה שקרה להם. בפרק אפשר לראות איך הטכנולוגיה מצליחה להשתחל בקלות גם למערכות היחסים הבסיסיות ביותר של האדם - בין אם לבנה בין ובין בעל לאשתו, והמחיר שאנחנו נאלצים לשלם בשל כך. אובססיה לעבר. מתוך החלק השלישי:

"מראה שחורה" היא סדרה עוכרת שלווה שמבוצעת בצורה מופתית. במקום לגעור בנו על ההתמכרות שלנו לטכנולוגיה ולהשפעה העצומה שלה על חיינו, ברוקר יצר שלושה פרקים אינטליגנטים ומטרידים שמכניסים לצופה מכות קטנות ורצופות בבטן, כאלה שמצטברות למועקה גדולה. ברוקר אולי ממקם את העלילה שלו בעתיד, אבל היא כבר קיימת בינינו. תחשבו על זה בפעם הבאה שתדברו עם סירי, תעלו עוד פיסות מההיסטוריה האישית שלכם לפייסבוק ולאינסטגרם, תשלחו SMS למועמד האהוב עליכם בריאליטי, או פשוט תציירו משהו ב-"Draw Something" על המסך השחור, במקום לדבר עם האדם שיושב מולכם.

כתבות שאולי פספסתם

*#