אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מד מן 5": הכל זה אף פעם לא מספיק

הפרק הראשון בעונה החמישית של ''מד מן'' מעלה לדרגת אומנות את המשחק עם הפערים בין מה שידוע לדון דרייפר ושותפיו הניו יורקיים, לבין מה שידוע לצופים. נטע אלכסנדר צללה לשנות ה-60 הנועזות, וחזרה עם תובנות וספויילרים

תגובות

כפי שד"ר פיי מילר (קארה בונו) היטיבה לנסח בפרק השני של העונה הקודמת, מד מן תמיד עסקה בקונפליקט האנושי הבסיסי ביותר: "מה-אני-רוצה, לעומת מה-מצופה-ממני". הפער בין תשוקות לציפיות עמד לאורך כל הדרך במרכזה של סדרת המופת האמריקאית ששבה אתמול (ראשון) לעונה חמישית בפרק פתיחה כפול וחגיגי שישודר ב"הוט" ב-31 במרץ. הפרק הכפול הזה, שכונה "סרט קולנוע לכל דבר" על ידי יוצר הסדרה מתיו ויינר, לווה במסע יחסי ציבור מאסיבי שכלל עשרות ראיונות, פוסטר מעורר מחלוקת עם הצללית השחורה של "האיש הנופל" שמככבת בפתיח ואינספור כתבות שניסו לנחש האם דון דרייפר אכן יתחתן עם המזכירה שלו, ומה יקרה לשאר עובדי "סטרלינג, קופר, דרייפר, פרייס".

החדשות הטובות הן שאחרי 17 חודשים של המתנה מייגעת לעונה חדשה ושמועות על פרישתו של ויינר בעקבות מחלוקת עם רשת AMC– דון דרייפר (או דיק ויטמן, תלוי את מי שואלים), שוב איתנו. וכמובן שהוא כאן כדי להזכיר לנו שפער מרכזי נוסף שאחראי להצלחתה של מד-מן הוא הפער בין מה שהדמויות יודעות ומה שהצופים יודעים. פערי מידע הם כמובן הבסיס למרבית הנרטיבים הטלוויזיוניים והקולנועיים שמציפים אותנו, אבל מגע הזהב של ויינר (שכתב בין השאר גם ל"סופרנוס") הצליח להעלות אותם לדרגת אמנות. » מד מן - כל הביקורות והכתבות» רגעי השפל של "מד מן"» כל הפארודיות על "מד מן"» יוצר "מן מן" נגד העיתונאים» האם העונה החדשה של "מד מן" תקפוץ בזמן?» כוכבת "מד מן" חושפת צד סקסיפערי הידע האלו הם גם הסיבה שבגללה ויינר וכוכבי הסדרה עושים ככל שביכולתם כדי למנוע את דליפתם של "ספויילרים" לפני שידור הפרקים ברשת AMC. הסיבה למדיניות הספויילרים הנוקשה נובעת מכך ש"מד מן" מזמינה את צופיה להתענג לא רק על הסטים, התפאורה והתלבושות התקופתיות – אלא בעיקר על הטוויסטים העליליתיים והדיאלוגים השנונים. בהתאם, העונה הרביעית הסתיימה בהחלטתו הספונטנית והמפתיעה של דרייפר להציע נישואין למזכירה שלו, מייגן. למרות שההחלטה הזו נדמית בלתי צפויה, במבט לאחור נראה שהעונה כולה הכינה את הצופים לרגע הזה - כך למשל, באחת השיחות הראשונות של ד"ר פיי ודון דרייפר, היועצת הארגונית קבעה בנחרצות: "אל תדאג, אתה תהיה נשוי שוב תוך פחות משנה". בעולם של "מד מן", נבואות שכאלה נוטות להתגשם.

באו בגלל הסיפור, נשארו בגלל האווירה. "מד מן" (צילום: AMC)

למרות השנאה היוקדת של יוצרי הסדרה לספוליירים, מי שבכל זאת מתעקש להמשיך ולקרוא עלול להיחשף לפרטי מידע חדשים על עלילות דון דרייפר וחבריו בעיר הגדולה. מצד שני, פרק הפתיחה הקולנועי באורכו הזכיר למעריציה של הסדרה שהם באו בגלל הסיפור, ונשארו בגלל האווירה, המוזיקה והסגנון הויזואלי שגרר בעקבותיו גל שלם של מוצרים, טרנדים אופנתיים וקוקטיילים בסגנון מיושן. כך שאפשר בהחלט לקבל תשובות לכמה שאלות בוערות, ועדיין להינות מהצפייה בפרק.זהירות, ספוליירים! מכיוון ש"מד מן" נעה תמיד בין האישי לפוליטי, ההחלטה לפתוח את העונה החמישית בסצינה שבה קבוצת מפגינים אפרו-אמריקאים עומדת בשדרות מדיסון בניו יורק ומפגינה נגד אפליה גזעית לא אמורה להפתיע את מעריציה האדוקים של הסדרה. קבוצה של עובדים לבנים וצעירים זורקת עליהם בתגובה פצצות מים מחלון של אחד המשרדים ברחוב, והצופים מתוודעים לתשובה הראשונה שויינר סירב בתוקף למסור בריאיונות המקדימים – באיזו שנה העונה החדשה מתרחשת? בעוד שהעונה הרביעית הסתיימה ב-1965, הפעם אנחנו פוגשים את חבורת הגברים (והנשים) משדרות מדיסון ב-1966, וליתר דיוק בשבוע האחרון של מאי 1966 (שש שנים אחרי העונה הראשונה, שהתחילה ב-1960).

אומנם לא זכינו לצפות בחתונה ראוונית של דון (ג'ון האם) ומייגן (ג'סיקה פרה), אבל הזוג הטרי מתנהג כבעל ואישה לכל דבר. השניים, וכך גם הצופים, מתעוררים לאידיאליה משפחתית שכוללת את שלושת ילדיהם של דון ובטי: סאלי (קירנן שפיקה), בובי ויוג'ין. בהמשך מייגן מזכירה את יום הולדתו הארבעים של דון, שחל בראשון ביוני 1966. הפרט הקטן הזה מבטא את אחת הטכניקות האהובות על ויינר: הוא נוטה "לזרוק" מספרים ותאריכים לחלל האוויר כדי להזכיר לצופים את מה שדון דרייפר מנסה בכל כוחו לשכוח – שהוא דיק וויטמן, שלמעשה גנב את זהותו של דון דרייפר, ומאז נאלץ לחגוג מדי שנה יום הולדת בתאריך שאינו משקף את גילו האמיתי (דון עצמו צעיר בחצי שנה מוויטמן). הזהות הכפולה של דרייפר-ויטמן ניצבה במרכז העונה הראשונה, ומאז הסדרה לא מפסיקה לרגע לפרק לחלקיקים את המשמעות האמיתית של הצורך לעטות על עצמך פרסונה ציבורית שהיא שקרית במהותה. כמובן שדרייפר הוא מקרה קיצוני במיוחד, אבל במובן מסוים כל הדמויות ב"מד מן" משקיעות את מרב האנרגיות, הזמן וכסף שלהן בהעמדת פנים.

ואם בהעמדת פנים עסקינן - אין דבר שחביב על ויינר וצוות הכותבים יותר מלהעמיק ולפתח את הפערים בין עולמן הפנימי והחיצוני של הדמויות. בהתאם, אנחנו פוגשים שוב את ג'ואן (כריסטינה הנדריקס), כשהיא מדגמנת אמהות לתינוק פעוט. הצופים יודעים שמדובר בבנו של רוג'ר, אבל אמה של ג'ואן וחבריה למשרד בטוחים שאביו הוא בעלה של ג'ואן, שטרם חזר מווייאטנם. באופן מעניין, ההיכרות הראשונה שלנו עם הדמות החדשה נעשית באמצעות קלוז-שוט נועז וחריג בנוף הטלוויזיוני של ישבנו החשוף של הרך הנולד. התקריב הזה מרמז ש"מד מן" חזרה לנסות ולכבוש את מקומה כסדרה נועזת למבוגרים, שלא חוששת להראות דימויים מעוררי מחלוקת בשעות הפריים-טיים (ובהם סצינה שבה מייגן מנקה את הבית כשהיא לבושה בתחתונים וחזיה בלבד). אחרי כשנה וחצי של הפסקה שבהן סדרות חדשות ומקוריות כמו הומלנד (הגרסה האמריקאית של "חטופים") או "אימפריית הטיילת" כבשו את לב הקהל, "מד מן" – בדיוק כמו המוצרים שגיבוריה מנסים בכל כוחם לקדם – מבקשת להוכיח שהיא ראויה למקום ייחודי בשוק המותגים הטלוויזיוני האמריקאי, ואינה סתם עוד "מוצר" משועתק. מופע שנות ה-60. "מד מן" (צילום: AMC)העונה החמישית מנסה לכבוש אותנו מחדש באמצעות רוחות השינוי שהסעירו את אמריקה באמצע-סוף שנות ה-60. אחרי ארבע עונות של אינספור סיגרים, סיגריות ואלכוהול, פיט (וינסנט קרטיזר) מבקש מרוג'ר לא לעשן בישיבת השותפים. אחרי שהתרגלנו שפגי (אליזבת' מוס) היא הדמות הנשית העצמאית והחזקה היחידה בסדרה, פתאום מתברר שגם למייגן יש שפנים לשלוף מהשרוול. ואם זה לא מספיק – המזכירות הצעירות והיפות ב"סטרלינג, קופר, דרייפר, פרייס" הוחלפו בקרוליין, מזכירה מבוגרת וחמוצת פנים שעובדת במקביל עבור רוג'ר (ג'ון סלאטרי) ודון (ומצליחה לעצבן את שניהם במקביל).

רוחות רפאים מהעבר אם לשפוט לפי פרק הפתיחה, העונה החמישית של "מד מן" תתמקד בשאלות של הורות ושל גזע. פיט וטרודי הפכו להורים גאים, וכך גם ג'ואן, ודון ומייגן יאלצו להתמודד עם שלושה ילדים (לפחות). הרמיזה של ויינר בריאיונות מקדימים שההריון של השחקנית ג'נוארי ג'ונס (בטי דרייפר) שולב בצורה כלשהי בעונה החדשה מרמזת גם היא שבעונה הקרובה נתוודע ללא מעט תינוקות חדשים על המסך, או לכל הפחות לשאלות על אמהות והריון.

השאלה האם אפשר לשלב קריירה ואמהות, שקיבלה תשובות שונות בעונות הקודמות (פגי ויתרה על האמהות, בטי דרייפר ויתרה על קריירה), תעמוד שוב במרכז הבמה. והפעם נראה שרוב הדמויות הנשיות קראו את ספרה המשפיע של העיתונאית בטי פרידן מ-1963, שהיתה מהנשים הראשונות שהעזו להעלות על הכתב את התחושה הבלתי מדוברת כי "במשך שנים כל אישה פחדה לשאול אפילו את עצמה בזמן שסידרה את המיטות, עשתה קניות, התאימה כיסויים לרהיטים, אכלה סנדוויצ'ים עם ילדיה, הסיעה אותם לצופים, שכבה בלילה ליד בעלה – את השאלה הפשוטה: האם זה הכל?".

כמובן שבכל הנוגע לגיבוריה של "מד מן", הכל זה אף פעם לא מספיק. כפי שרוג'ר מיטיב לבטא במסיבת ההפתעה לדרייפר – "אתה תמיד רוצה את מה ששייך למישהו אחר". ונראה שלדרייפר קל במיוחד להזדהות עם האמירה הזו.

בסופו של דבר, פרק הפתיחה הכפול של "מד מן" נמנע מסצינת חתונה ראוותנית והתרחש כמעט כולו בין כתליו של משרד הפרסום. בזמן שמייגן תפסה את מרבית זמן המסך כ"גברת דרייפר" החדשה, הדמות הנוכחת-נעדרת של הסדרה כולה – בטי דרייפר – לא הופיעה על המסך אפילו לשנייה. אבל מכיוון ש"מד מן" עסקה תמיד בכוחן המשתק של רוחות הרפאים מהעבר, באופן אירוני ההיעדרות הבולטת של בטי הפכה אותה לנוכחת כמעט בכל סצינה, בדיוק כמו בפרק הפתיחה המופתי של העונה הראשונה, שבה התוועדנו לראשונה לחייו "המושלמים" והשבירים כל כך של איש המשפחה רדוף השדים דון דרייפר.

כתבות שאולי פספסתם

*#