אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חלומות מפלסטיק": תיקון רק על פני השטח

מנותחת סדרתית, ילדה שסובלת מהצקות בבית הספר, דוגמנית שמגדילה חזה כדי לעבוד, ומנתח חסר כריזמה. בלי אמירה משמעותית או ניתוח פסיכולוגי חברתי, וכמו ניתוח פלסטי מוצלח, גם כאן הכל נשאר על פני השטח בלבד

תגובות

אבל קליין הוא בכלל לא האישיו של הסדרה. כיאה לז'אנר ה"דוקו-לייט" שהתוכנית מתהדרת בו, בחרה הבמאית והעורכת עירית אברהמי ("העיתונאים") להתמקד במטופלות שצועדות, מי באף מסותת ומי בחזה נפול, לקליניקה של קליין ולספר את סיפורן. כוכבת הסדרה, לפחות בעיני עצמה, היא עמנואל הורי. שחקנית כושלת בת 40, שעברה עד כה מספר דו ספרתי של ניתוחים (חזה, ישבן, שפתיים, אף ובוטוקוס על בסיס שבועי), ורוצה לעשות "פיסול פנים". אף אחד, כולל הורי עצמה, לא מוכן להודות בקול שהיא מכורה לניתוחים פלסטיים, או לאותת על אי היציבות הנפשית שהמטופלת מפגינה על כסא הטיפולים ("הכל בקטנה, כולה פיסול פנים"), כי נשים כמוה מחזיקות את התעשייה. הורי היא נערת הפוסטר של טיפולים פלסטיים וקוסמטיים. השאיבות, ההזרקות והחיתוכים, האישה היא אינדקס מהלך שמחזק את עצמו במנטרה החוזרת "לא רוצה להזדקן", בזמן שהיא מעטרת עוד ועוד פגמים נסתרים. "אני רוצה להיות מושלמת", היא אומרת למאפרת שלה. "את כבר מושלמת!", היא מקבלת את התשובה שציפתה לה, ומסרבת לקטלג אותה במגירה הנכונה. נערת הפוסטר של הפלסטיקה. עמנואל הורי ב"חלומות מפלסטיק":

לקטיה טימופייב, דוגמנית בת 17 יש את הנעורים שהורי רוצה, אבל לא את הציצים. בעייתי במיוחד אם זה מה שמפריע לקריירה שלך להתקדם בכיוון הנכון. "אי אפשר לדגמן בגדי ים בלי ציצים", היא מסבירה למצלמה, "הפסדתי מלא עבודות בגלל שאני שטוחה". אבל קטיה לא לבד. במקום אמא דוחפת היא מקבלת בוקרית דוחפת מסוכנות הדוגמנות, שם מתייחסים אליה "כמו למשפחה", ודוחפים אותה להגדיל את הציצים כדי לקבל עוד עבודות שישיגו לה עוד כסף, שמהן יהיה ניתן לגזור עמלה נאה. אבל כסף בצד. אנחנו פה בשביל הקריירה של קטיה. "חשבת על זה?", שואלת אותה הבוקרית, "בטח, מאז שאמרת לי על זה אני כל הזמן חושבת על זה". מכאן היה אפשר לפתח את מערכת היחסים שלהן, לחפור קצת בנקודות כואבות. להבין בשביל מה קטיה מוכנה לדחוף 175 סי.סי לחזה שלה. אבל לא, קאט. נעבור לצילומים של הנערה טופלס (אל תדאגו, לא רואים כלום. אבל לפעמים גם זה מספיק בשביל להניע את היצר), ולהתלבטות בין ציצי בינוני, גדול וקצת יותר גדול. "אני חושבת שהיא כמעט מושלמת", קובעת הבוקרית ותורמת לדימוי העצמי של ילדה, שגם ככה כל הקריירה שלה תליה בחיצוניות שלה, "ואחרי הניתוח הזה היא תהיה מושלמת". נו, לכי תתמודדי עם לחץ כזה. אפילו היועצת לניתוח בקושי מעיזה להציע לחכות עוד שנה לגיל 18, ונחתכת ב"עכשיו זה הזמן שלה לעשות קריירה". עכשיו זה לא הזמן שלה לעשות בגרויות? כמעט מושלמת. קטיה טימופייב:

בגלל לחץ חברתי אבל ניתוחים פלסטיים הם לא רק כדי להפוך נשים לברביות מהלכות. לפעמים הם אפילו עוזרים לילדות במצוקה. קחו את אודל, בת 14, והפנינה האמיתית של הסדרה. ילדה מתוקה וקומיניקטיבית שמקבלת ריקושטים בהפסקה בגלל אוזניים בולטות. אודל גם עוזרת לד"ר קליין לעלות את אחוזי הנגישות שלו, כשהיא מגלה שהוא והיא סובלים מאותו פגם אסטתי. "אז למה לא תיקנת את שלך?", היא שואלת. הוא מתחמק עם תשובה מעורפלת. ת'כלס, מבינה אותו. אוזניים בולטות זה סקסי. אבל בחזרה לאודל. הילדה שקוראים לה "דמבו" בחצר בית הספר. קשה להישאר אדישים כשהבת שלך מספרת שהיא מרגישה כמו פריק בבית הספר, וסביר להניח שאחרי כמה לילות רצופים של בכי לתוך הכרית, גם ההורה החזק ביותר יגיע לקליניקה הקרובה לביתו. אודל מגיעה לניתוח בגלל לחץ חברתי ודימוי גוף נמוך, אבל כאן לא מתעכבים על כאלו שטויות. לא שואלים על המניעים הפסיכולוגים של הדמות, או מנסים לגבש אמירה חברתית כוללת יותר על התופעה. במקום, מבזבזים דקות ארוכות על הקמע הקסום שדוחפים לילדה כדי שתעבור את הניתוח בשלום. בלי אמירה על התופעה. אודל רמז:

"חלומות מפלסטיק" איננה תוכנית טראש צהובה, למרות אכסניית השידור שלה, ופונטציאל המציצנות שלה. היא מצליחה להביא סיפורים אנושיים טובים (בפרקים הבאים תתארח חני פרי, מלכת היופי לשעבר, הדוגמנית נטלי דדון, ושתי בנות 70 שמוכנות לעבור מקצה שיפורים כדי לשמור על נעוריהן), ולספר אותם בדרך אפקטיבית, אם כי לא מרעננת במיוחד. אבל היא מפספסת את הפונטציאל המלא הגלום בה, את הסיבות והמניעים של הדמויות שלה, והרקע החברתי ממנו הן באות, כדי לנסח משהו משמעותי יותר על תעשיית החלומות מפלסטיק המקומית. המחיר הנפשי שהיא גובה, המרדף חסר הסיכוי להישאר צעירה לנצח, ואפילו הסכומים המטורפים שמתגלגלים בתוך המערכת ראויים להתייחסות רחבה יותר, גם בפורמט קליל ומנצנץ כמו דוקו לייט. כמו בניתוח פלסטי מוצלח, גם פה הכל נשאר על פני השטח בלבד. 

כתבות שאולי פספסתם

*#