אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מוארת": הייאוש לא נעשה יותר נוח

"מוארת" היא סדרה מייאשת, ולא רק כי היא לא מצחיקה מספיק בשביל קומדיה ולא שום דבר אחר מספיק בשביל דרמה. היא מסמנת את מצוקות העולם המודרני, ואז מכריחה אותנו להשלים איתן

תגובות

הרבה סדרות מהשנים האחרונות מתעסקות ברגע שקורה בסך הכל למעטים שבינינו, שבו מתברר שעולמם עומד לחרוב עליהם ממש בעוד כך וכך רגעים, והם נאלצים לבחון את חייהם בדיעבד לנגד עינינו ולחזור עם דוח של מסקנות. שובר שורות היא כזאת, מזל סרטן היא כזאת ו־8,000 סרטים בכיכובה של סוזן סרנדון הם כאלה – מישהו הולך למות, פתאום החיים שלו נראים יפים. סאבטקסט: תעריכו מה שיש לכם, חולירות, לפני שהסרטן מגיע.בחזרה לג'ונגל איימי ג'ליקו (לורה דרן), הכוכבת של "מוארת", היא כאילו לא אחת מהאנשים האלה. או לפחות היא לא חולה בשום דבר שלנו אין. היא סוכנת מכירות מאל.איי שעוברת התמוטטות עצבים (אנחנו יודעים שהיא במצב לא טוב כי אנשים אמנם משתוללים בטלוויזיה הרבה יותר ממנה, אבל לה נוזלת מסקרה מהעיניים וזה כבר עניין שמוציא אותך באופן זמני מכלל האוכלוסייה האנושית). בסך הכל, יש לה סיבה טובה – אחרי ששכבה עם הבוס הנשוי שלה (חוסר השיפוטיות של הסדרה ביחס לפרט הזה הוא אחד הרגעים היפים שלה), הוא דואג שיעבירו אותה למחלקה אחרת, טובה פחות.התמוטטות עצבים זה לא סקסי. לורה דרן ב"מוארת": החיים של ג'ליקו די מסריחים בלי קשר. הנישואים שלה התפרקו, הגרוש שלה מבאס, היא לא מצליחה לדבר עם אמא שלה, וחוץ מהעבודה כסוכנת מכירות (שום דבר לכתוב עליו הביתה), לא נראה שיש לה סיבה טובה לרצות את החיים האלה. למרות זאת, רק הפגיעה הכואבת בסטטוס שלה במקום העבודה מזעזעת אותה כאילו היתה בשורה רעה מהרופא. המצב הבסיסי הזה הוא פחות או יותר נקודת המוצא של האדם המודרני. יש לו מספיק עבודה כדי לא לשים לב שאין לו כמעט שום דבר אחר. כשהעבודה הולכת לעזאזל, גם הוא הולך. ככה נראה מקום שבו אנשים רצים לכנסת תחת הכותרת "איפה הכסף?".כשג'ליקו מסיימת לחולל במקום העבודה שלה את מופע האימים והמסקרה של התמוטטות העצבים, היא עוברת לטיפול נפשי־רוחני בהוואי, כולל קומביה על החוף מדי ערב, גיטרה אקוסטית ברקע ופריימים של חיות ים בסלואו מושן. מבחינה עלילתית, היא עוברת שם מהפך של פעם בחיים (לראיה, היא חוזרת עם שיער מתולתל). מבחינה טלוויזיונית, לכל מה שעובר עליה שם מוקדשות פחות או יותר חמש דקות. משם ואילך, אנחנו מגלים שג'ליקו מנסה להישאר "מוארת" למרות שהיא חוזרת לג'ונגל הסוחט שנקרא מקום עבודה אורבני, כי היא קוראת ספרים שכתוב עליהם "We Can Change". קשה לי להסביר את מידת הגיחוך שעולה מהסדרה ביחס לכל מה שלפחות בשביל איימי ג'ליקו, אבל גם בשביל עוד שניים־שלושה אנשים, הוא אלטרנטיבה למרוץ הדורסני של המודרנה. דוגמה מייצגת: כשהיא חוזרת, מלאה אנרגיות טובות, לדרוש את משרתה בחזרה, האקס־בוסים צוחקים לה בפנים. זה נגמר כשהיא מאיימת עליהם בתביעה משפטית על רקע יחסי מרות - מה שעובד, כמובן - אבל מוכיח שהיא הפסידה מראש. אי אפשר לקחת חלק במרוץ הזה, ולא לתת לו להשחית אותך. אין תסריט כזה.מירוץ משחית. "מוארת" (צילום יח"צ)אין יציאה דמויות "רוחְניות" (המילה מופיעה במרכאות כי אף אחד לא מאמין להן) בדרך כלל מגיעות לטלוויזיה על תקן סייד קיקס, הזדמנות להכניס בדיחות על ויפאסנה (ההורים ההיפים ממופע שנות ה־70 כמשל). הדמות המשמעותית היחידה שאפשר אולי להחשיב בתור האם ההיסטורית של איימי ג'ליקו היא דארמה מ"דארמה וגרג". וההבדל ביניהן אדיר כמו צב ים שמנמן שהפריים שהוא ממלא אמור להזכיר לנו שהחיים יפים. דארמה מ"דארמה וגרג" היתה דמות פחות או יותר מאוזנת, או מאוזנת לפחות כמו בעלה הבוק. קצת מפוזרת, מאוד תמימה, אבל תמיד צודקת. האינטואיציה שלה נכונה ואין בה שום דבר מופרך; היא טובה כמו שהיא רעה, מוצלחת כמו שהיא כושלת, או בקיצור – אנושית. דארמה היתה דמות קומית, אבל גם אלטרנטיבה. "מוארת" לוקחת את כל מה שמצריך אלטרנטיבה, זורקת אותו בפנים שלנו, ואז מראה לנו שאין ברירה. כמו כל מתנגד מצוי למחאה החברתית, גם היוצרים של "מוארת" לא מסוגלים לדמיין עולם שהקפיטליזם לא דורס בו את היומיום שלנו (או את הפן של ג'ליקו). אתם יכולים לשחות עם דולפינים, לקרוא על איכות הסביבה, לחייך לעולם, לדבר לעצמכם ולהמשיך להיראות כמו סטריאוטיפ לא יצירתי של שינוי בחיים. זה לא יביא אתכם לשום מקום. "מוארת" היא סדרה מייאשת, ולא רק כי היא לא מצחיקה מספיק בשביל קומדיה ולא שום דבר אחר מספיק בשביל דרמה. היא מייאשת כי היא מצביעה על מצוקה אמיתית, ואז אומרת: אם נראה לכם שיש דרך לצאת מזה, איט שיט.

"מוארת". ימי ד' (מ־25.1), 21:30. yes Oh.

כתבות שאולי פספסתם

*#