אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב האומה: כשהסאטירה ישנה עם האוייב

ההזמנה לאולפן של ח"כ יריב לוין, יוזם חוק לשון הרע, הפכה אותו מאיש עם דעות קיצוניות לסלבריטי. וכשנותנים במה לאיש כזה, גם בדיחות על היציאה מהארון של אורנה בנאי לא יעזרו

תגובות

"לפני שזה יכול לעלות לי 300 אלף שקלים, הייתי רוצה לנצל את הבמה כדי לומר בצורה לא מנומקת שחבר הכנסת יריב לוין הוא בן זונה". כך, בלשון חדה, צולפת ושלוחת רסן, בלי ברק ובלי תחכום, ישר מהבטן אל הפרצוף המכוער, סנט גורי אלפי בחבר הכנסת יריב לוין. זה לא קרה אתמול ב"מצב האומה", ששבה לעונתה הרביעית; זה קרה לפני כחודשיים, כשלוין – אביר העיתונות החופשית, מאבות הניאו-דמוקרטיה הישראלית ופרלמנטר נשגב ורב פעלים (אני בטח מצטט מישהו מלשכת ראש הממשלה כרגע) – יזם את התיקון לחוק לשון הרע שהסעיר את הציבור הישראלי ובעיקר את התקשורת הישראלית. אלפי עשה זאת בטוויטר – "הרשת החברתית שעוד לא סגרתם", לדבריו. שם, מאחורי הפילטר הדיגיטלי, נתן אלפי דרור למחשבות הכי אינסטינקטיביות ויצריות שבראשו וירק ללוין בפרצוף.

פגישה באמצע החיים אתמול שוב נפגשו אלפי ולוין. הסאטיריקן השנון והפוליטיקאי החשוך נפגשו באולפן מצב האומה. ובאופן טבעי, כשאנשים נפגשים פנים אל פנים, הבוטות נטולת הרסנים של המדיה הדיגיטלית מפנה מקום להתחכמות זהירה. זה מובן מאליו – הרי זה מה שמאפשר לטוקבקיסטים אלמונים לשפוך צרור קללות על המקלדת בלי כחל ושרק, בלי לחשוש לגורלם (לפחות עד שיעבור בקריאה שניה ושלישית חוק הטוקבקים). גורי אלפי הוא לא טוקבקיסט עלום פנים, אבל במפגש הפרונטאלי מול לוין התברר שגם הוא מתקשה לדבר באותו טון תקיף ונחרץ שסיגל לעצמו באותו יום בטוויטר.

תחת זאת, אלפי השתמש בנשקו הוותיק והמצליח – השנינה הצינית. לוין, שכמעט זכאי בדין לכינוי לו זכה מאלפי על המעשים המגונים שהוא מבצע בדמוקרטיה הישראלית, התמודד אתמול באולפן "מצב האומה" עם פאנליסטים שהנחיתו עליו מהלומות מתוחכמות יותר. את האגרוף לפנים של אלפי החליפו מכות וו קשתיות שניסו לפגוע בח"כ החבוט.

לוין לא התרגש. הוא כבר רגיל לחטוף מהתקשורת. נדמה שלא נשארת עליו אפילו שריטה. מבסוט כמו ילד שמשתין בבריכה שנקראת מדינת ישראל ורואה את כל העיתונאים נמלטים ממנה בזעקות שבר, הוא ישב באולפן וחטף מכל הבא ליד בחיוך מרוח מפה לאוזן. הוא, דמוקרט דגול שכמותו, כבר למד מזמן את הכלל השלטוני "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". לכן הוא הניח אמש לכלבים השמאלניים לנבוח. את השיירה שלו הוא ממשיך להעביר בכנסת ישראל באין מפריע.יורה לכל הכיוונים. ליאור שליין (צילום מסך)

רפלקס ההקאה שלי מתעורר בכל פעם שאני חוזה בלוין או באחד מרעיו לחבורה המאכלסת את ספסליה האחוריים של הקואליציה, וזורקת מטוסי נייר מורעלים על כל הכיתה, והצורך להתגבר עליו עמד אתמול במבחן נוסף. כשלוין מופיע במהדורות החדשות או בתוכניות האקטואליה, הוא אמנם זוכה לליטרה התקשורתית שלו בזכות פרובוקציות עלובות ומסוכנות, אבל הוא לפחות מופיע בהקשר הולם. נרצה בכך או לא, נתבייש בכך או לא, יריב לוין הוא חבר כנסת במדינת ישראל. זה לא משהו להכניס למורשת ישראל, אבל זו עובדה היסטורית.

לעומת זאת, כשלוין מופיע בתוכנית בידור כמו "מצב האומה", הוא הופך לסלבריטי. האייטם אינו חוק זה או אחר שיזם הח"כ הנמרץ והמזיק – האייטם הוא האיש. גם ב"מצב האומה" הבינו זאת, ובכל זאת בחרו לשתף פעולה ולתת ללוין עוד דקות תהילה מפוקפקות, בהן יוכל להגיב בזלזול, בלגלוג ובחיוך זחוח לביקורת הצינית.

הפאנליסטים של "מצב האומה" לא חסכו מלוין את דעתם הידועה עליו ועל חבריו (גורי שאל אם מצא מי שישמור על אקוניס, עינב גלילי כינתה אותו ואת חברו זאב אלקין "הדץ ודצה של הפאשיזם"). אבל באווירה הנינוחה, הנעימה והסתלבטנית של "מצב האומה", גם אדם שמהווה סיכון ברור ומיידי לדמוקרטיה הישראלית כמו חבר הכנסת יריב לוין מקבל הלבנה תקשורתית. תראו אותו. הוא לא באמת מסוכן. במקרה הטוב, הוא בדיחה. מוקיון, שוטה הכנסת. קריקטורה לשלוח בה חצים שנונים. במקרה הרע, הוא סתם חנון עם משקפיים ממודיעין, שאוהד את הפועל ושומע עומר אדם. הוא כמו כולנו. יש לו אפילו הומור עצמי.

אז לא. ידעו נא החבר'ה מ"מצב האומה" שהאיש הזה, גם אם אינו בן זונה כפי שמיהר לקבוע גורי בשעתו, הוא לדעתי איש מזיק ומסוכן, שפעולותיו מאיימות במישרין על פרנסתם ובעקיפין על החברה הישראלית. הוא לא צריך לקבל שביב פלורסנט אולפני על פניו, גרגר פודרה על לחיו, השתקפות מצלמה בעדשות משקפיו. הוא צריך להיות משוקץ ומודר מהאולפנים כאחרונת בנות רמת בית שמש. יש לו זירה משלו לפעול בה, והוא עושה זאת בחופשיות וביעילות רבה.הילדה החדשה בכתבה. עינב גלילי (צילום מסך)

הייתה גם תוכנית אתמול ב"מצב האומה". היו חרדים, ומחאה חברתית, ושואה, ולסביות. הרבה לסביות. בכל זאת, אורנה בנאי בפאנל, אי אפשר לעבור על כך לסדר היום מבלי לתקוע לה שתיים-שלוש-חמש-עשרה בדיחות על לסביות. הייתה גם עינב גלילי, המצטרפת החדשה, שיושבת בול על התפר שבין ליאור שליין לגורי אלפי. והיו שם, כאמור, הצמד הנצחי שליין ואלפי, שעדיין מגלים זוגיות יציבה ועולצת. אבל הכל התגמד לעומת המופע של יריב לוין.

אני נוטה להאמין שגורלו הפוליטי של יריב לוין יהיה קצר מועד. פוליטיקאים זניחים שכמותו, פרונקלים על חוטמיהן של מפלגות, זוכים לרוב לגורל שהם ראויים לו – להישטף עם מי האסלה עם אחת ההדחות/בחירות הקרובות. אבל מוטב היה ל"מצב האומה" להימנע מלבזות את האולפן בנוכחותו. להסתלבט על פוליטיקאים – ובפרט בפניהם – היא מלאכה ראויה לתוכנית סאטירה. לגרום להם להגיע לכדי סיפוק מכך זה כבר גול עצמי.

כתבות שאולי פספסתם

*#