רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבוא ל"אח הגדול": האלירזים תמיד ינצחו

בין "במקרה של ייצוגי נכים נעשת עבודה ראויה", ל"תרומה אדירה לסובלים מלקות שמיעה" - הסרט על תופעת "האח הגדול" הוא בסך הכל קובץ הערות שוליים, על הקביעה שהריאליטי הזה הוא "דוקו על הטבע האנושי"

תגובות

אז כן. גם בלי אצטלה אקדמית מזויפת, "האח הגדול" היא תוכנית חשובה, ומשמעותית, ובמידה רבה אפילו אמיתית (אבל לא דוקו. בשום אופן לא דוקו). את זה אי אפשר לקחת ממנה גם עם מאה ביקורות רעות ואלף עיקומי אף. ומשום כך אפילו אי אפשר לפטור אותה, כמו שהציעה אמש אורנית קליין-שגריר, כ"רק טלוויזיה". זו לא רק טלוויזיה. זו תופעה תרבותית. זו תוכנית טלוויזיה שנהנית מהדיון הרדוד סביבה, אבל דורשת מעצם מעמדה שנתייחס אליה במלוא הרצינות. האם זה יקרה שוב? סביר להניח שלא. תמיד אפשר יהיה לדון בהשלכות הסוציולוגיות של מאבק חברתי בבית, אבל תמיד יהיה פיקנטי יותר לבדוק מי מתחיל עם מי, מה קרה השבוע בג'קוזי ואיך הלך כל התקציב על סיגריות. ובמילים אחרות: בקרב בין "מבוא לאח הגדול" ל"שלום האח הגדול" – בקרב בין העמית קמהים לאלירז שדהים (הפרידמנים נגד הבובלילים?) - האלירזים תמיד ינצחו.

*#