להיות מעושרות: מי רוצה לתרום לגלעד שליט?

ניקול מארחת מסיבת יום הולדת, ועל הדרך מנסה להפיק שירותרום ויצירת אמנות למען גלעד שליט. לא כולן משתגעות על הרעיון. סיכום דו שבועי

זיו יצחקי, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
זיו יצחקי, עכבר העיר

שואה, הורים, ילדים, ערכים וערכים תזונתיים הם כולם נחלת הפרק הקודם של מעושרות, שמתעקשת לנסות ולהיות מדי פעם רצינית. כרגיל, "מעושרות" מפספסת את העיקר. החיים הם שירה, פיסול ועיצוב שיער. מעושרות - כל הכתבות והביקורותלהיות מעושרות: הגיישה שמייצגת את ישראלמעוצבות קוראים יקרים, אתם מתבקשים להניח למברשת השיער, לנתק את הפן מהחשמל ולהחזיר את ספריי השיער לארון. בצער רב אנחנו מודיעים על מותה של תסרוקת "הגיישה המרושלת", שאולי לא התנחלה בלבבות כמו תסרוקת רייצ'ל, אך עדיין הצליחה להכות גלים בין הים לבין הירדן. כמו אלילתה מדונה, מחליטה לאה שנירר להפתיע את הקהל, להתחדש ולהכתיב טרנדים. לשם כך היא משיקה תסרוקת חדשה ומסעירה. שם קליט עדיין לא נמצא לה. הצעות אפשר להשאיר בתיבה מחוץ לקניון G. על הפרק בינתיים עומדות תסרוקת "הסוודר הפרום", תסרוקת "הכבשה בגשם" ותסרוקת ה"שרי רז על ספידים כשהיא תוחבת את האצבע לשטקר ברגליים רטובות ויחפות". וכאילו כל זה לא די, את הפריזורה החדשה מעטרת לאה גם בסרט כאחרונת הבובולינות. אולי בכך היא התכוונה לרמוז שהיא היא בעצם המתנה ליום הולדת של ניקול ראידמן? אין מצב, לאה הרבה יותר מתוחכמת מזה. התסרוקת החדשה נועדה לבלבל את הצ'ילבה טלי סיני ריקליס, טקטיקה מחוכמת ונכלולית שאכן עובדת. טלי בקושי מצליחה לבלוע את הרוק, וכל מה שיש לה לומר בתגובה לסנסציה השניררית הוא, שכל שלוש שערות האפרוח שמעטרות את פדחתה הן לגמרי שלה, נטוראל. כמו שניקול מיטיבה להסביר, ללאה ולטלי יש הרבה מן המשותף. לשתיהן יש רגליים, ידיים ופה ובגלל שהאחת רוקדת והשנייה עושה ספורט, הן לפחות הופרדו בלידתן. בחוכמה רבה, ההכרזה על קץ הסכסוך ועל פתרון הקבע נדחית לפרק הבא. בינתיים צריך לפתור את הבעיה הזאת של כדור הסל שגלעד שליט עיצב. כה אמרה ניקול, שככה יהיה לי טוב. מבחינתה שליט בילה חמש שנים בחוג מקרמה לחיילים מחוננים שפתח החמאס ברצועת עזה. ניקול בטח גם נורא מתפעלת מכישורי העיצוב והקופירייטינג של גלעד, מאיפה היה לו כל כך הרבה זמן לייצר את כל הכרזות והאירועים האלה ולקבל כל כך הרבה חשיפה בתקשורת? היא הייתה מתה לפרומיל ממנה. ניקול גם חושבת שזה יהיה רעיון סופר דופר מוצלח אם כל המעושרות יעלו למאהל בירושלים, להעניק את הכדורסל המקושקש בצבים וציפורים לאביבה ונועם. אתי דודאי מתנגדת, וכשאתי היא קול ההיגיון בכל סיטואציה שהיא, משהו באמת לא בסדר. אבל למה להשמיץ סתם. יכול להיות שניקול חשפה בטעות את התמונה המלאה בכל הנוגע לעסקת השבויים? יכול להיות שזו הייתה ההתפתחות המדינית שהובילה לסגירתה? הרי כל ראש ממשלה, שר בטחון ורמטכ"ל יכול להישיר את עיניו לאם שבנה נחטף, אך אף אחד מהם לא מסוגל להעביר אותה את הזוועה שנקראת מפגש עם ניקול ראידמן. אתי קול ההגיון? מתוך "מעושרות":

מצוטטות לאה: "תראי את הפייסלעך עם הטייטס"ניקול: "ודה גרוייסע מיט דה דיור מיט דה נעליים"ניקול מוכיחה שגם מותגים באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ