"לא תרקוד": גברים דתיים, הם רק רוצים לרקוד

הסרט קבוצת ריקוד של גברים דתיים, מזכיר להפליא את הדרמה "חיים אחרים", ששודרה גם היא בקשת. בנסיון ליצר אהדה וסימפטיה בין מחנות יריבים, הדוקומנטרי לא מצליח לייצר צו פיוס, אלא רק לסמן גבולות בפירואטים

ניב שטנדל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב שטנדל, עכבר העיר

גברים רוקדים הם קוריוז. גם בחברה מערבית נאורה, גם במדינה שמארחת את מיכאל ברישניקוב, גם בטלוויזיה שבה זכה גבר בנולד לרקוד, גברים רוקדים הם עדיין לא עניין מובן מאליו. זה עדיין אייטם טוב לכתבה או לסרט. ואם גברים רוקדים הם אייטם טוב, לא כל שכן גברים רוקדים עם כיפות. גברים שכאלה הם הגיבורים של "לא תרקוד", סרטם התיעודי של אייל סלע ויוחאי חדד. הסרט, המתעד את קורותיו של בית הספר למחול ולתנועה "כל עצמותיי תאמרנה", בית ספר למחול לגברים דתיים, תופס שתי ציפורים במכה אחת – גם גברים, גם דתיים, וכולם רוקדים.וריאציה דוקומנטרית ואם הריקוד הזה נראה לכם מוכר, זה רק מפני שכבר ראיתם את עוז זהבי עושה אותו בסדרת הדרמה חיים אחרים. זהבי גילם שם תלמיד ישיבה שנפצע בצבא, מחפש דרכי שיקום, מגלה את עולם המחול, וצולל לתוכו כמו ברבור לבן לתוך האגם. על בחור כמו זהבי ניחתות צרות כפולות: אם לא די בגבריות שעומדת למבחן הסטיגמות והלעג (עיין ערך "בילי אליוט"), הרי שהגבר הדתי צריך להתמודד גם עם התנגשות הערכים בין השמרנות בבית לליברליות בסטודיו. אם להשתמש בשם המקורי של "לא נפסיק לרקוד", מדובר במלחמת עולמות."לא תרקוד" היא מעין וריאציה דוקומנטרית על "חיים אחרים" (שתיהן מבית "קשת"). יש בה אפילו גיבור שכמו בן דמותו של זהבי משתמש במחול כתהליך טרפויטי להתמודדות עם שירותו הצבאי. אם הסיפור ב"חיים אחרים" נראה חריג ומעניין, בא "לא תרקוד" ומגלה שכרגיל, המציאות עולה על כל דמיון, אף תסריט אינו מופרך מכדי להיות מציאותי, ומחול אינו מונופול חילוני. מי שממעיט מחשיבות האירוע צריך להקשיב לסלע ולחדד, הרואים בהופעתם הפומבית הראשונה של הרקדנים ערב היסטורי, לא פחות.לפחות צרה אחת שנפלה על כתפי זהבי נחסכה מרקדני "לא תרקוד": צרת הנשים. אותן פשוט הדירו מכל העניין. זהבי האומלל, שרקד בקבוצה מעורבת, חשף את עצמו לסכנות הרות אסון של התאהבות, התחרמנות ואלוהים יודע מה עוד. רקדני "כל עצמותיי תאמרנה" חסינים מפני סכנות דומות. אם קול באישה ערווה, תהיו בטוחים שגם השוק החשוף שלה באותו מצב. גבר דתי לא רוצה לראות אישה בבגדים מינימליים מנענעת ירכיים לצדו. בעצם, למה בגדים מינימליים? הרי רק לא מזמן נשלחו חיילות צה"ל – בלבוש צה"לי מלא, ארוך ומגושם, מדי ב' עם סקס אפיל של נהג משאית – לחולל בנפרד ממעגלי הריקוד של שמחת תורה. לא צריך טייטס בשביל לשלהב את הגבר הדתי.חסינים מפני סכנת נשים. מתוך "לא תרקוד":

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ