"בנהלל לא בוכים": נמצאה הדרך להתמודד עם השכול

בסרטה של ציפי ביידר על נופלי נהלל, מספר בן המושב שלמרות שמדובר במקום עם אחוז נופלים גבוה, תושביו נמנעים מלדבר על השכול ולהתפלש בו. מי שבוגד במוסכמה עשוי למצוא עצמו מחוץ למעגל. ביידר מפרה את השתיקה במושב ומביאה אליו את הבכי

ניב שטנדל, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ניב שטנדל, עכבר העיר

צאת יום הכיפורים, כך למדתי השבוע אצל אבישי בן חיים, הכתב לענייני חרדים של ערוץ 10, אמור להיות שמח. מויקיפדיה למדתי שבבית המקדש נהגו לציין את צאת היום בשירה וריקודים סביב הכהן הגדול. מעיונים נוספים למדתי שעל אף המחלוקות אם מדובר ביום שחל בו דין שמחה או לא (ביהדות קשה לשמוח בלי אוכל, מסתבר), הרי שמדובר ביום טוב שסופו שמח, משום שהאדם זכה למחילה. ובכלל, איך אפשר להיות עצוב כששוברים צום בן יממה?יום זיכרון במקום שמחה בערוץ 10, לעומת זאת, בחרו אתמול לחזור לשידורים תוך שמירה על נימה חמורת סבר, נזהרים מלהעיר את השכנים עם קולות צחוק וצהלה. וכך, בעוד שב"קשת" שידרו עסקים כרגיל – כלומר, צחוקים עם סברי מרנן – הציע ערוץ 10 ערב רציני וקודר, שדחה לעוד כמה שעות את שגרת הבידור והריאליטי. זה אמנם מנוגד כאמור לרוח היהדות, אך הולם את היום שלמשמעויותיו הדתיות והמסורתיות נוסף צל כבד של אבל שמלווה אותו מאז 1973. עיתוני יום כיפור מרבים לעסוק במלחמה ההיא, אבל הטלוויזיה, ששובתת ממלאכתה ביום הזה, לא תמיד מספיקה לעשות זאת, ולפעמים אינה מעוניינת בכך. ערוץ 10 החליט אתמול לעשות זאת, וטוב שכך. עם זאת, הערב הפך למהדורה מקוצרת של שידורי יום הזיכרון, ומי שאינו מחבב את הז'אנר, בוודאי שלא מחבב את שכפולו. במרכז הערב עמד "בנהלל לא בוכים", סרטה של ציפי ביידר על נופלי נהלל. על פי עופר אבידוב, בן המושב, מדובר בישוב בעל מספר הנופלים הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסיה. 40 בנים שכלה נהלל הקטנה, שבעה מהם במלחמת יום כיפור. אף על פי כן – ואולי דווקא משום כך – מסרב המושב לשקוע באבלו. תושבי נהלל, כפי שהם מספרים לביידר, נמנעים מלדבר על השכול, להתפלש בו ולציין אותו ברוב טקס. טקס האזכרה השנתי נערך, כמעט בהתרסה, בארבע אחר הצהריים, חמש שעות לאחר הצפירה. העילה הרשמית, כפי הנראה, היא מתן האפשרות לחיילים השבים מבסיסם להשתתף בו (אם כי במה שונה הזמן בנהלל מהזמן בכל ישוב אחר בארץ?). אבל יתכן שהסמיכות הגדולה בין הטקס לבין יום העצמאות – סמיכות שהיא עניין בעייתי בארץ כולה, אך גדולה במיוחד בנהלל – מסייעת למושב הוותיק להתנער במהירות מהאבל ולצאת לחגוג את קיומה של המדינה שלמענה קם, למענה לחם ולמענה הקריב את בניו. הטקס הזה הופך לשורש המחלוקת בין תושבי נהלל לבין שתי אלמנות שמבקשות ליישר קו עם מדינת ישראל ולערוך את הטקס בשעה 11:00. בויכוח הזה אפשר למצוא את המחלוקת שחוצה את המעגל הנהללי באשר לאופן בו יש לקבל את השכול. המסורת המקומית – זו שנאחזת בעיקשות בטקס המאוחר – מקדשת התנהגות מאופקת, מרוסנת ואיתנה. מי שמתקשה ליישר קו איתה, עשוי למצוא את עצמו מחוץ למעגל.נאחזים במסורת. עופר ושרה אבידוב מתוך "בנהלל לא בוכים":

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ