אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ספיישל מצב האומה": היכל התרבות באריאל מארח הומור פטריוטי

הרבה תחכום או סאטירה נשכנית וקונטרוברסלית לא היו בתוכנית, אבל בדיחות על פלשתינים, תורכים ודני איילון דווקא כן. באווירת המילואים בלי פוליטיקלי קורקט, גורם אחד הפריע לשלווה. לא המתנחלים כצפוי, אלא דווקא ליאור שליין

תגובות

היה מעניין לראות איך יעבור המפגש בין אנשי "מצב האומה" – שמאלנים כמו כל התקשורת כמובן – לבין מתנחלי אריאל והסביבה. גם הצעד אינו מובן מאליו. יותר מכולם היה מעניין לעקוב אחרי אורנה בנאי, שלעומת כל השמאלנים בפועל היא גם שמאלנית בכוח. ספק רב אם בנאי היתה מצטרפת ללהקת שחקנים להצגה באריאל (למעשה, אין ספק כלל), אבל משום מה לקרון הקומיקאים של שליין היא הסכימה להצטרף. מה זה אומר, בעצם? שתיאטרון זה תרבות, ושליין לא?אמנם בחומרים פוליטיים עסקינן, אבל מכיוון שמדובר בסאטירה הצליח המפגש עם התקשורת להחליק איכשהו בגרון המתנחלים כמו גפילטע פיש. הם קיבלו בחן ובהומור עצמי את הבדיחות על חשבונם, וקידמו בתשואות על הבדיחות על חשבון אחרים (כלומר - על ערבים). הבדיחות על חשבונם היו צפויות – ילודה גבוהה, הרבה חיילים סביב מעט מתנחלים, אלימות והרבה אזכורים של "תג מחיר". כשמציגים אותם ככאלה ב"ארץ נהדרת" הם קוראים חמס, אבל הפעם הם קיבלו את זה בחיוך. אולי בגלל שאת היציעים אכלסו המתנחלים-לייט מאריאל, ולא הקומץ של מגרון.

וכך, העניינים בהיכל המריבה – היכל התרבות הכי שנוי במחלוקת במזרח התיכון זרמו על מי מנוחות. הכל הזכיר מין אווירה מחויכת של אוהל מילואים, שבה אין פוליטיקלי קורקט. אף אחד לא בא להתרגז, ואף אחד לא בא להרגיז, וכך אורנה בנאי יכולה היתה לבלוע את הימצאותה באריאל, ולהיפך. אפילו מערכון בובות על הקו הירוק עם ריפרור ל"רחוב סומסום" היה חלבי לגמרי. כשבנאי אמרה "אובמפלצת" והקהל הריע, לא היה ברור אם הם פספסו את הציניות, או שזו פשוט תגובה אינסטינקטיבית – כמו רשרוש רעשנים בהישמע "המן". כן, הרבה תחכום לא היה אתמול בהיכל, ובטח שלא סאטירה נשכנית וקונטרוברסלית. היו בעיקר בדיחות על פלשתינים, תורכים ודני איילון. פטריוטיזם לא חסר אתמול באריאל.פטריוטיזם מאוחר וכדי להבהיר זאת, הגיע גם ראיון מיוחד עם מנהיגי המחאה החברתית. דפני ליף? סתיו שפיר? רגב קונטס? מצלצל לכם מוכר? ובכן, מסתבר שהחבר'ה עדיין פועלים, והם זקוקים באופן טבעי לכל דקת מסך שמישהו מוכן לחלק. שפיר, נדמה לי, אפילו לקחה חלק שלא בידיעתה בתרגיל דני איילון והושבה על כסא נמוך מדי. שליין וגורי ירדו עם מיקרופונים לשדרה המתרוקנת, לראיון מוזר שנע בין רגעים משעשעים (בדיחות על אייל גולן) לרגעים רציניים (קונטס, שדווקא התגלה כפאנליסט פוטנציאלי, נושא נאום ציוני נלהב) לרגעים מביכים (כמו יותר מדי רגעים שקשורים במנהיגות האוהלים הזו). מחאת האוהלים דועכת, ואתמול לא קרה שום דבר שיעיר אותה. אם מוקד השידורים עבר מרוטשילד לאריאל, כנראה שמצבה לא מזהיר.בסופו של דבר – אריאל או הרצליה, מתנחלים או יאפים, ספיישל המדינה הפלשתינית או לקט קיץ – "מצב האומה" נשפטת על קריטריון אחד: מצחיקה או לא. וגם כאן, הדעות חלוקות. עם גורי אלפי, ובגיבוי הטאלנטים של "קשת" – ניצני, פיניש והאקסית בנאי – "מצב האומה" יכולה להתייצב כאלטרנטיבה קומית לא רעה בסלון. הבעיה שלה היא ליאור שליין, ולא בטוח שזו אשמתו. השבוע התפרסם כי בנק הזרע הגדול בעולם מפסיק לקחת תרומות זרע מג'ינג'ים בשל חוסר ביקוש. יכול להיות שכל ההתנפלות על שליין היא רק משום שאנשים לא אוהבים ג'ינג'ים?

*#