רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיקור הפריימריס בערוצים השונים: עושים צחוק מהעבודה

אמירות כמו "מדובר במפלגונת", "זהו תפקיד סיזיפי" והמון ציניות ליוו את הסיקור בערוצים השונים. בעוד בערוץ הראשון חגגו את יום הבוחר של מפלגת הבית בסדרת פאנלים, הערכות וספקולציות, בערוץ 2 ו-10 העסקים כרגיל. כמעט

תגובות

מפלגת העבודה בוחרת. השאלה מה היא בדיוק בוחרת, טרדה את מנוחתם של כתבי המפלגות והפרשנים הפוליטיים בשלושת ערוצי החדשות. על איזה תפקיד בדיוק מתחרים ביניהם שלי יחימוביץ', עמיר פרץ, עמרם מצנע ובוז'י הרצוג? שר הביטחון? שר החוץ? שר האוצר? מנהיג האופוזיציה? בעוד בערוץ הראשון חגגו את יום הבוחר של מפלגת הבית בסדרת פאנלים, הערכות וספקולציות, בערוץ 2 ו-10 העסקים כרגיל. כמעט. הדיווחים על אחוזי ההצבעה לא טרדו את שגרתם של שגב משה וגיא פינס, בהתאמה. כנראה ששם כבר הבינו ש"מדובר במפלגונת", כדברי ירון דקל מהערוץ הראשון. "פריימריז זו חיה מוזרה", קבע דקל, בניסיון להסביר מדוע הוא מסרב להתנבא לגבי התוצאות. "המפלגה לא בוחרת ראש ממשלה, היא בוחרת מי שירים אותה מהקרשים", הוסיף בצער מה. החידה הגדולה עבור דקל הייתה דווקא מתחום הפסיכולוגיה: איך אדם מפוכח כמצנע מעלה על דעתו שהוא יכול להיות ראש ממשלה?   אבל גם הומור עצמי לא חסר לחברים בערב חדש: כששרה ב"ק כינתה את משתתפי הפאנל "חברים", עוזי ברעם התלוצץ על הז'רגון המפאיניקי שאימצה, ודקל בירך בקריצה: "שיהיו לנו פריימריז מוצלחים". עוזי ברעם נראה קצת יותר מתוח. במהרה התברר שיש לו סיבה טובה, משחשף את תמיכתו בפרץ. חצי שעה מאוחר יותר אצל לונדון וקירשנבאום, הוא כבר היה נינוח יותר, ואף ניבא שאף אחד מהמתמודדים לא יזכה בארבעים אחוזים הנדרשים, ונזכה לראות סיבוב נוסף מהיופי הזה. רק שרה ב"ק קבעה בהחלטיות: "נמתין בכסיסת ציפורניים לתוצאות".קצת הומור עצמי לא מזיק. דן מרגלית ושרה ב"ק, "ערב חדש" (צילום מסך)בערוץ 2 הרשו לעצמם להיות יותר ציניים, וחגגו את שקיעתו של הבריון הכיתתי לשעבר (להלן: מפלגת העבודה). סיוון רהב מאיר ואמנון אברמוביץ' החליפו דאחקות מתבקשות על הנון-אייטם שהתגלגל לפתחם: יהיה סיבוב שלישי? ורביעי? הם בכלל למדו משהו מהטריק של ברק? גם עמית סגל לא הצליח להתאפק מלהתעלל בסוס המת, וקבע: "ארבעה מתמודדים, שמונה מנדטים, אבל יצרים כמו פעם". דווקא לסגל הייתה תשובה מאוד פשוטה לשאלה מה בוחרים היום מתפקדי העבודה. והתשובה היא: מישהו שיישב על הכסא שפעם ישבו עליו בן-גוריון, רבין ופרס. ללמדנו כי ימי הזוהר של מפא"י מאחוריה, וכל שנותר למתפקדי העבודה הוא להתרפק על ההיסטוריה המפוארת של המפלגה. ואם זה לא הוציא את החשק של בוז'י ומצנע לסיבוב שני, אולי דבריו של סגל על כך שהם מתמודדים על "תפקיד סיזיפי" שכנע אותם ברגע האחרון להצביע לשלי או פרץ. אחוז הצבעה כללי גבוה, אחוזי הצבעה נמוכים אצל הערבים. הייתכן שהערבים הם שייקבעו מי יישב על הכיסא של רבין? הם הרי מזייפים. השאלה המתבקשת הבאה הייתה למי זה טוב שהערבים לא מצביעים. לשלי יחימוביץ' מסתבר. מצביעים "חמולתיים" כנראה נוטים שלא להצביע לנשים משום מה. אכן, היה בכך יותר מקורטוב של אירוניה, אם מחבקת המתנחלים הייתה לוקחת את כל הקופה בזכות הערבים. היכל התרבות החדש בקרית ארבע ממתין לחגיגות הניצחון. ואולי על הדרך, תהיה עדנה גם ל"חברים" ברשות השידור, שיזכו לראות את חיים יבין נוקם את נקמתו המתוקה באיתן אורבך.

*#