אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רישיון ליהנות: לו הייתי אלי אילדיס

עם חיים כהן לצידו נראה אלי אילדיס כמו דוגמן הבית של "ערוץ החיים הטובים", וכמי שמנסה ללכת בזהירות על הקו הדק שבין העממי לאנין. בשביל אחר הצהריים מנומנם של שבת זה לא רע

תגובות

כשאנשים אומרים "ערוץ החיים הטובים", הם לרוב אינם מתכוונים לערוץ הטלוויזיה, אלא להשתקפות הרגעית שלו, חד שנתית אם לא חד פעמית, בחיים שלהם. בדרך כלל הם משתמשים במושג כדי לתאר חופשה בטוסקנה, או מקסימום יום נופש ביערות הכרמל. המרכיבים חוזרים על עצמם בהרכבים ובמינונים משתנים: שלווה, אוכל, חופש, יין, ניתוק, שקט, טבע, נוף, ים, ספא, קוקטייל וכן הלאה דימויים של דולצ'ה ויטה.» חיים כהן סופר סטאר: כך הפך חיים כהן למולטי טאלנטבעצם, כשאנשים אומרים "ערוץ החיים הטובים", הם מתכוונים לחיים של אלי אילדיס (ולחיים כהן של אלי אילדיס). אם לא מספיק שאילדיס נשוי למגישת טלוויזיה (בדימוס) נאה ומצליחה, ומגיש את מהדורת הספורט של המדינה, אז יש לו גם את "רישיון ליהנות". אפשר לסכם את זה כפי שעשה זאת בתוכנית יאיר ניצני: "תראה, אילדיס – מה הוא עשה? הוא סידר לעצמו תוכנית על מכוניות, ושותף בשלן". כשאדם מממש בכזו הצלחה את הפנטזיות שלו, מה עוד נותר לו? גם ספורט, גם מכוניות, גם אוכל טוב - אילדיס חי את החיים שלו כמו מגזין גברים מהלך.

"רישיון ליהנות", שחזרה לעונתה השניה בערוץ 2, היא כמו תמצית מרוכזת של ערוץ החיים הטובים – הערוץ והחיים. יש בה שילוב שקשה לעמוד בעוצמת פיתוייו בין מכוניות שובות עין ושוברות קופות, נופים ישראלים קסומים ומצטלמים היטב, ואוכל שבדיוק כמו חיים כהן משלב בין גורמה לאותנטיות (מה שנקרא "בוטיק"). בכלל, "רישיון ליהנות" כולה היא השילוב שבין גורמה לאותנטיות, בין עממיות לאנינות. החיבור המקרי לכאורה בין אילדיס לכהן, שנוצר בעת שכהן השתתף כסלב אורח ב"המופע המוטורי", אינו מקרי כלל. שלא כזוגות טלוויזיוניים אחרים (ישראל אהרוני וגידי גוב, למשל), הם אינם משלימים זה את זה, אלא משקפים זה את זה. זו כמעט אותה הדמות, באריזה קצת אחרת. כהן הוא הבשלן שאוהב לנהוג, אילדיס הוא הנהג שאוהב לאכול. את השילובים בין גבוה לעממי שמרכיבים את כהן אפשר למצוא גם באילדיס, אחד הטאלנטים המפתיעים במקומותינו. מדובר, ככלות הכל, בנהג מונית שקיבל לידיים אאודי Q7 בשווי 350 אלף שקל, אך מצליח היטב ליצור את הרושם שזה לא עלה לו לראש. כהן הוא העממיקו של השעה בטלוויזיה הישראלית, ואילדיס, שלא מפגר אחריו בכביש, שומר על עקבותיו גם בחיים.

אהוד אשרי ז"ל שאל פעם מה עושה "המופע המוטורי" מחוץ לערוץ "אגו". על אותו משקל, אפשר לשאול כעת מה עושה "רישיון ליהנות" מחוץ לערוץ "החיים הטובים". אלי אילדיס עשה את הדרך שלו, ממגזין גברים מוטורי לתוכנית לייף סטייל לכל המשפחה, לא על הכביש העוקף של ערוצי הנישה, אלא באוטוסטראדה של הערוצים המסחריים. אבל זה עדיין לא מטשטש את העובדה שמדובר בתוכנית נישה. גם השיבוץ שלה, בשעות הערב המוקדמות של השבת, מעיד על כך. השגשוג היחסי של תוכניות הבישול בשנים האחרונות עשוי להטעות – הפריים טיים הטלוויזיוני אינו כשיר ברובו לתוכניות מסוגה של "רישיון ליהנות". המסע המופלא של אהרוני וגידי היא היוצאת מן הכלל המעידה על הכלל – היא הייתה צריכה לצאת למסע חובק עולם כדי לזכות במשבצת שידור יוקרתית. וגם זה בערוץ 10.נותן את הטאץ' העממי. חיים כהן (צילום מסך)

בנישה שלה, "רישיון ליהנות" היא תוכנית חביבה למדי. אין לה את היומרות התרבותיות של "המסע המופלא", אבל יש לה חן וטון קליל ונעים. יש לה רישיון ליהנות, והיא מתכוונת להשתמש בו. בפרק ששודר אמש, למשל, נעו אילדיס וכהן – שראה את האאודי של אילדיס והעלה אותה בניסן אינפניטי של 700 אלף ש"ח – בין קפה של בוקר ביקבי רמת הגולן לשקיעה של ערב ברמות, בין מבשלת בירה בקצרין למפעל שוקולד בעין זיוון, בין שופטי בירה מגרמניה לשופטי שירה מ"כוכב נולד".

"רישיון ליהנות", כמו מגישיה-נהנתניה, מנסה ללכת על הקו הדק שבין העממי לאנין. כשלעצמה, היא איננה עממית כלל, לא מטיילת בשוק הכרמל ולא מפצחת גרעינים ביציעים של "טדי". אבל התענוגות שהיא מציעה נמצאים בהישג יד יחסי – צימר, שוקולד גורמה, בירת בוטיק. פה, לא רחוק, קצת צפונה או קצת דרומה, בטווח הכיס של המעמד הבינוני שמחפש להתפנק בין הפגנת מוצ"ש אחת לשניה. מעניין אם אותם בורגנים שיצאו אתמול לרחובות, ישבו כמה שעות קודם לכן ורשמו לעצמם המלצות ממדריך אילדיס-כהן לחיים הטובים. סמיכות הזמנים הזו בין "רישיון ליהנות" למחאת השבת היא מקרי, אך הולמת – כן, גם לבורגנים מותר להתלונן. גם אם זה נעשה על כוס יין.

על מראית העין ההדוניסטית-אך-שפויה העיבו כמובן מכוניות היוקרה, ולא פחות מהן – מה שנראה כמו תוכן השיווקי שעוטף את "רישיון ליהנות" כמו אגוז לוז מצופה שוקולד. מי צריך פרסומות כשיש את "רישיון ליהנות"? בקצת יותר מחצי שעה של תוכנית יכולתם לקבל אזכורים, חסויות ופרסומות לא סמויות כלל לחברת ליסינג, סוכנות טרייד אין, מסלול קארטינג, חברה סלולארית, סוכנות תיירות ואפילו משרד התחבורה. טוב, מישהו צריך לממן את מסע התענוגות הזה.אז איך היה טיול השבת עם "רישיון ליהנות"? נחמד, בסך הכל. אילדיס וכהן לא הציקו יותר מדי, גילו כימיה חביבה (ה"אליהו" ו"חיימון" עדיין מרגיש קצת מלאכותי, אבל ניחא), לימדו אותנו איך עושים מקופלת (הקטע המפעים של התוכנית) וגרמו לנו לחשוב שזה לא סיפור גדול לבשל בירה. בשביל אחר הצהריים מנומנם של שבת זה לא רע.כימיה חביבה ותו לא. כהן ואילדיס (צילום: יח"צ)

אבל הרגע הגדול של התוכנית לא היה צפוי. זה היה כשצביקה הדר, אחד הסלבריטאים שהוזמנו לנסות את כוחם על מסלול הקארטינג, חשף מכלי ראשון את ידיעותיו על מרגול. "אני רוצה נגד מרגלית צנעני", ביקש יאיר ניצני, והדר מיהר להציל אותו מנזק פיזי עתידי: "תקשיב טוב - אם ליאור (המדריך) יושב ליד מרגלית צנעני, היא עושה 45. רוצה להתערב עכשיו? הוא מכוון לה את ההגה, מהפחד - הוא נוהג...". חבל שהיינו צריכים לחכות עד לפרק הרביעי שבעונה השניה של "רישיון ליהנות" כדי שצביקה הדר יתחיל לזמר.

כתבות שאולי פספסתם

*#