אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אימפריית הפשע: פתיחת עונה רצופת אכזבות

אמנם HBO כבר הרגילה את הצופים שלה לאורך רוח, אבל ההתעלמות הבוטה של הפרק הראשון מכל השיאים העלילתיים של העונה שעברה מטילה צל כבד על העונה החדשה

תגובות

אם יש משהו ש-HBO הרגילה את הצופים מהסופרנוס והלאה, זה לטפח אורך רוח. לא לצפות לשיאים בכל פרק, אלא לבנייה איטית ומחושבת שתשתלם ככל שהעונה תתקדם. העונה הקודמת של אימפריית הפשע היתה כזאת. היא פרעה את שטרות החוב של ג'ימי מול נאקי, ורגע לפני כן גם יישבה את התהייה על מערכת היחסים המוזרה של ג'ימי עם אמו, נושא שהיה שם מאז תחילת הסדרה. היא אמנם עשתה זאת עם המון רגעים מופלאים לאורך העונה, אבל הקליימקס של הסיפור הגדול הגיע בפרק האחרון בה.» אימפריית הפשע - כל הכתבות והביקורות

הפרק הראשון לעונה השלישית של האימפריה ממש מרחיק את עצמו מהשיאים הללו. מעט אחרי תום העונה הקודמת כבר הוכרז שהבאה אחריה תתרחש ב-1923, כשנה וחצי אחרי מותו של ג'ימי דרמודי. אפשר להבין מדוע יוצר הסדרה, טרנס ווינטר, רוצה לדלג הלאה בזמן: אם אימפריית הפשע רוצה להביא את סיפורן של שנות העשרים הסוערות, כדאי להתקדם הלאה לפני שתבוטל. זה בדיוק מה שמתיו ויינר, חברו מימי הסופרנוס של ווינטר, עושה תדיר במד מן (ובמיוחד בעונה השנייה, המתרחשת גם היא כשנה וחצי אחרי קודמתה, ובהתחלה מתעלמת כמעט לחלוטין ממה שעבר על פגי בסוף העונה שקדמה לה). ריצ'רד עם טומי, ג'יליאן מפקחת (צילום: יח"צ)

קפיצת הזמן נראית כמו הימנעות מודעת מלטפל בהשלכות המיידיות מהרצח של ג'ימי. הצופים מדלגים על האבל של ג'יליאן, על השאלות של טומי, על נקיפות המצפון של נאקי – אם בכלל היו כאלה. ההתעלמות בפרק הראשון חלה גם על אלמנטים פרוזאיים יותר, כמו שיתוף הפעולה שהיה לג'ימי עם מאיר לנסקי ולאקי לוצ'יאנו, שעכשיו התגלה כי חברו שוב לנאקי יחד הבוס שלהם, ארנולד רוטשטיין.

בסופו של דבר, שמו של ג'ימי לא הוזכר בפרק אפילו פעם אחת. הגורם היחידי שהעלה את זכרו של ג'ימי היה, איך לא, חברו הטוב ריצ'ארד הארו, שטרח להזכיר לטומי שאביו היה צלף מעולה, וטומי בתגובה סיפר על הפגיעה שהייתה לאביו ברגל. אולם גם במקרה שלהם הדיון עבר מיד לעסוק באנג'לה, שאת זכרה ג'יליאן מטשטשת שוב ושוב. היה נוגע ללב לראות את ריצ'ארד מקפיד להזכיר לטומי את אמו האמיתית, אבל גם היה ברור שג'יליאן תטרפד זאת עד מהרה.

הזיכרון של ג'ימי בא לידי ביטוי גם ברצח של מני הורביץ, מן הסתם כנקמה על המעורבות שלו ברצח חברו. האם זה יהיה מסלולו של ריצ'ארד בעונה הזו, מסע נקמה? כי גם אם המניעים שונים, זה הדהוד מדויק למסלול שעשה ג'ימי בעונה הקודמת. אם אתה יוצא נגד נאקי, אתה תפסיד, ולא בגלל שהוא בהכרח טוב יותר, אלא כי הוא הדמות היחידה שמופיעה בפתיח של הסדרה. לא ברור מה התכנון של ריצ'ארד ושל היוצרים, אבל יש לקוות שזה יהיה משהו מתוחכם יותר מאשר לחזור על עצמם.

ג'יפ 1x1

בינתיים השכבה החדשה שריצ'ארד עוטה, אובדן חברו, היא הסמן הרגשי היחיד של אימפריית הפשע, ובהיעדרו של ג'ימי זה בולט מאי פעם. נאקי היה דמות רגשית עוד בתחילת הסדרה, אבל הוא כבר לא יכול להיות חצי גנגסטר, והוא הולך ומקשיח – דבר שבא לידי ביטוי בסצנה הראשונה עמו בפרק, כשהוא מורה לרצוח מישהו שגנב ממנו. בנוסף, יחסיו עם מרגרט אחרי העברת הבעלות על הקרקע של נאקי אל הכנסייה, תקע טריז ביניהם. עכשיו יש לו מאהבת ונראה כי הוא ישן מחוץ לבית על בסיס קבוע, הרחק מהאמביוולנטיות של מרגרט שהקרינה גם עליו.בסרט הזה כבר היינו. בובי קנאבלי כג'יפ רוזטי (צילום: יח"צ)

אבל הבעיה הכי גדולה שמסתמנת בעונה הזו היא הדמות החדשה שהוצגה בפרק הראשון – ג'יפ רוזטי, בגילומו של בובי קאנבלי. בפעם הראשונה שאנחנו רואים אותו, הוא רוצח באמצעות מפתח ברגים שומרוני טוב עובר אורח, שעצר כדי לעזור לו להחליף גלגל, רק כי אמר משהו שלא בא לו טוב באוזן. הכי שטחי, הכי פארודי, הכי ג'ו פשי ברוב סרטי מרטין סקורסזה. ברור, זוהי סדרה שסקורסזה הוא אחד ממפיקיה, אבל בכל זאת מצופה ממנה לחדש.

סצנת הרצח הזו הזכירה מאוד את רוברט דה נירו כאל קאפון ב"בלתי משוחדים" (של בראיין דה פלמה), חובט למוות באחד מאנשיו במחבט בייסבול במהלך ארוחה חגיגית מסביב לשולחן. האסוציאציה הזו אפילו מחדדת את הבעיה עם ג'יפ רוזטי, כי גם לאימפריית הפשע יש אל קאפון משלה, והוא אלים לא פחות מבני דמותו בשלל סרטי מאפיה לאורך השנים, אלא שכאן הצליחו כבר בהתחלה ליצוק לו עומק שהפך אותו לבן אנוש, ולא לקריקטורה שטחית ודוחה.

גם מעשיו האחרים של ג'יפ רוזטי בפרק לא מבשרים טובות לגבי העומק של דמותו, ולפיכך גם לגבי העניין שתעורר. יש לקוות שנתבדה לאורך העונה – כאמור, בסדרות כאלה ראוי להפגין אורך רוח – אבל בהיעדרו של ג'ימי עמוס הרבדים, שהיווה משקל נגד נהדר לנאקי, הנוכחות הפלקטית של רוזטי נדמית כלעג לרש.ג'יפ רוזטי מזכיר נשכחות. רוברט דה נירו ב"בלתי משוחדים":

http://youtu.be/QHH9EYZHoVU

אפרופו אל קאפון – גם בחזית שלו המצב לא היה מזהיר. אמנם מלכתחילה הוצב נלסון ואן אלדן בסיסרו שבאילינוי, לא רחוק ממרכז הפעילות של קאפון וחבריו, כך שההיתקלות ביניהם הייתה מתבקשת, אבל המקריות הזו נראית ככתיבה חלשה. מכל חנויות הפרחים בכל העיר, הוא נכנס דווקא לזו שאת בעליו מבקש קאפון לקטום. מה שכן, בניגוד לרוזטי החד-ממדי, בחזית הזו נראה שדווקא יהיה מעניין.

בסיכומו של דבר, זוהי פתיחת העונה החלשה ביותר מבין השלוש שהיו עד כה, וניכר שמותו של ג'ימי, עוגן כה מהותי בסדרה, הוציא את הכותבים מאיזון. אם הם מרשים לעצמם להרוג גנגסטר אחד מרתק בהרבה, מני הורביץ, ולהביא תחתיו אחד כמו רוזטי, משהו בשיקול דעתם משובש בעליל. מעבר לכך, סביר להניח שאת כל האלמנטים שחסרו בפרק הראשון – האבל, האשמה וכן הלאה – עוד נראה בהמשך העונה, אבל המנה הראשונה הקצובה הזו היתה בלתי מספקת.

כתבות שאולי פספסתם

*#