אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצר "מראה שחורה" עושה צחוק מסדרות הבלשים

צ'רלי ברוקר החליט לקחת את הצ'ק הפתוח שקיבל ולשנות את כיוון חיציו מהריאיליטי לבלשים. "אחרי שתראה את הסדרה שלי לא תהיה מסוגל לראות אף סדרת משטרה נוספת", הוא הכריז בראיון. האם "A Touch of Cloth" משיגה את המטרה?

תגובות

בנקודה מסוימת בשנה שעברה הוכתר צ'רלי ברוקר כנביא החדש. מי שהיה מבקר הטלוויזיה המושחז של עיתון הגרדיאן הבריטי הצליח לנסח בשלושה פרקים ארוגים היטב ביקורת חברתית נוקבת על המציאות הנוכחית. מראה שחורה כיוונה היטב ובעטה ישר לביצים של תעשיית הריאליטי, חובבי השעשועונים ומכורי הטכנולוגיה. המבקרים התעלפו, הצופים האינטלקטואלים הגיבו בבאזז מתקדם, וברוקר מצא את עצמו במעמד שרבים בתעשייה יכולים רק לחלום עליו: צ'ק פתוח, רק תבוא. אז הוא עשה את "A Touch of Cloth".

Touch היא האישור של ברוקר להשתולל. פארודיה מושחזת על ז'אנר סרטי הטלוויזיה שמתובלת בהומור בריטי משובח ומשחקי מילים שספק אם יצלחו את התרגום לעברית. את הסדרה מנתב הבלש ג'ייק קלו (ג'ון האנה, "ארבע חתונות ולוויה אחת" "דלתות מסתובבות") שנראה כמו קלישאה של הבלש הטלוויזיוני: אלכוהוליסט, מתוסבך, עייף ואלמן כתוצאה מנסיבות מסתוריות. השותפה החדשה שלו היא אן אולדמן (סוראנה ג'ונס), שאפתנית, אתלטית ולסבית מוצהרת. את העדפתה המינית אנחנו מגלים דרך בת הזוג שלה שנראית כמו הסיוט של כל ייצוג פוליטי קורקט שהאמריקאים יכלו להשתנק מולו (כולל בקבוק חלב שעליו כתוב "חלב מלא ללסביות"). השניים נקראים למצוא רוצח סדרתי שמשאיר את הקורבנות שלו משוסעים ברחבי לונדון ומחליפים שנינויות בקצב מסחרר. ברוקר, שאחראי על התסריט, שופך אל הטקסטים שפע של אזכורים מסדרות משטרה גנריות ומתבל את העלילה בהומור בריטי מושחז ועדכני. קלישאה של הבלש הטלוויזיוני. הטריילר של הסדרה:

הרוצח הסדרתי, שאיננו רואים את פניו אלא רק את ידיו אשר עטויות כפפות שחורות ומשחיזות חרבות, מאזין לתחנת רדיו המיועדת ל"פסיכופטים מאובחנים חובבי שימוש בנשק קר". בתפקיד המקהלה היוונית מציב ברוקר בני נוער עבריינים שמתארים לצופה מה קורה כרגע על המסך. המפקח של הגיבור הוא סנוב עשיר שהסב מכונת רולס רויס לבנה למכונית משטרה. למפקח אגב קוראים "טום בוס" מה שמאלץ את כולם לקרוא לו "בוס". הכתיבה הצינית והמושחזת של ברוקר מתעלת את עצמה לדיאלוגים קטנים ומשעשעים שהדמויות מחליפות ביניהן. משפטים כמו "תצטרך בטן חזקה, זה נראה כמו זירת פשע" לפני כניסה לזירת פשע או "הקורבן מעולם לא נמצא מת לפני כן, כך שהמצב הזה מאוד לא אופייני עבורו", נזרקים לאוויר אחת לכמה שניות. כשקלו רוכן מעל אחת הגופות ושואל אותה שאלה רטורית כמו "אלוהים, מה קרה לך?" תענה לו מיד טכנאית המז"פ היפהפייה (והמטרידה מינית) שתעיר לו "אה, הוא לא יכול לענות לך. הוא מת".

Touch ממשיכה בקלילות את סימני ההיכר של ברוקר ככותב, אבל במסלול אחר לגמרי. הוא עדיין מבקר את תעשיית הטלוויזיה מבפנים, רק הפעם בקומדיה עם חופן מודעות עצמית וסרקזם. כשטכנאית המז"פ נשאלת על ידי קלו "מה יש לנו כאן?" היא עונה מיד כי מדובר ב"מתח מיני לא ממומש", רמז לפרשייה לא סגורה וכנראה הבטחה לסקס פרוע עד סוף הפרק, "אה, התכוונת לגופה?". צוות המז"פ מפנה את חלקי הגופה בעגלת סופרמרקט מקרטעת ובמחלקת פתולוגיה ישנו פוסטר של פרה המפרט את החלקים הפנימיים, כמו בקצביה. גם הנוער הבריטי לא יוצא נקי כשנציגיו מצולמים במועדון השכונתי מכינים בקבוקי מולטוב כריפוי בעיסוק, משליכים סכינים על בובות של שוטרים או סתם מתעללים בזקנים חסרי ישע. מחלקת המז"פ מזכירה יותר קצביה (צילום: רשת SKY)

שיאו של הפרק הראשון ואחד החלקים המשעשעים בסדרה כולה הוא סצנת מרדף היסטרית ששמה ללעג את אחד היסודות הבסיסיים של סדרות משטרה. אולדמן יוצאת למרדף אחר חשוד ומבצעת תרגילי התעמלות קרקע ברמה אולימפית כדי להתחמק ממכשולים שבדרך. את הסצנה מלווה להקת רחוב סטייל מיומנה שגם עושה הפסקות סיגריה ברגעים המתים של המרדף.

בשלב מסוים, זה הופך להיות מתיש. בגרדיאן נכתב בביקורת שפורסמה בשבוע שעבר כי "הסדרה מלאה עד אפס מקום בבדיחות. בדיחות טובות, פחות טובות, שנונות, מטופשות, חזותיות, חדשות, ישנות, משחקי מילים, קריצות. למעשה, אתה מרגיש כאילו יש מכונת בדיחות המכוונת לראש שלך וצ'ארלי לא מוכן להרפות מההדק. יש בה רגעי גאונות חדים כתער, אבל היא נעדרת היופי הכהה, התהודה או הרלוונטיות של מראה שחורה". בבלוג thegoodreview נכתב כי "היה לי קשה להאמין שהסדרה הזו נכתבה על ידי אותו אדם שכתב את מראה שחורה. ההגדרות החכמות הוחלפו בזירות פשע מוכרות עם שמות מגוחכים וזולים. את המונולוגים מלאי העוצמה החליפו קלישאות ומשחקי מילים ואת הניכור המתוכנן הפכו לבידור קל דעת". "כל הסדרות הללו אותו דבר". צ'רלי ברוקר על סדרות הבלשים (צילום מסך)

ההשוואה למראה שחורה היא כמובן בלתי נמנעת. את הסדרה הקודמת שלו סיים ברוקר עם תהילה עולמית ועם שק ציפיות בגודל ארמון בקינגהם. הצ'ק הפתוח שקיבל יכול היה להפוך בקלות מברכה לקללה, במיוחד כשאתה מוצא את עצמך עושה דברים שאתה לא אוהב, רק כדי לנצל את המומנטום. הבחירה להיכנס בדרמות המשטרתיות ועוד דרך פארודיה מגוחכת נתפסה כפיתרון ביניים נוח. לא "מראה שחורה 2" אבל גם לא כוכב נולד. "אני אוהב דרמות פשע אפלות", אמר ברוקר בראיון לרדיו טיימס, "שבעה חטאים הוא אחד הסרטים האהובים עליי, אבל זה התחיל להיראות כאילו כל סוף שבוע הייתה דרמה בלשית טלוויזיונית שנראתה בדיוק כמו הקודמת ובעצם היתה תירוץ לשים דברים נוראיים על מסך הטלוויזיה שלכם. הן תמיד היו עגומות, קודרות והחיים של כולם נהרסו. משעמם". אם לא די בכך, ברוקר הוסיף: "כולם מנסים לבלוט בין ההיצע דרך רוצחים מטורפים ושוטרים עם יכולות על טבעיות, אבל כל הסדרות הללו אותו דבר והן פועלות על פי נוסחה ידועה מראש".

ברוקר חבר לסופר והתסריטאי דניאל מאייר והשניים החלו לכתוב את הסדרה החדשה עם טוויסט הומוריסטי. "במקום לראות את הדברים מהתחלה ועד הסוף, אספנו סצנות על זירות פשע, סצנות בחדר המתים ואווירה. זה הפך להיות משעשע מאוד והבחנו בדברים שאתה בדרך כלל לא שם לב אליהם בסדרות 'רגילות', כשאתה נסחף עם הסיפור". התוצאה היא כאמור פארודיה מתוזמנת היטב, באווירת מונטי פייתון וסרטי אוסטין פאוורס בתוספת עטיפה זוהרת של יחסי ציבור מצויינים. עונה ראשונה בת שני חלקים כבר שודרה ברשת סקיי אחד, העונה השנייה מצולמת בימים אלו והשלישית כבר קיבלה אישור לצאת להפקה. "אחרי שתראה את הסדרה שלי לא תהיה מסוגל לראות אף סדרת משטרה נוספת", אמר ברוקר בראיון לאתר האינטרנט של רשת סקיי, "לא בגלל שהן סדרות מחורבנות, אלא בגלל שתהיה חייב לרסק את הטלוויזיה שלך לחתיכות. הן פשוט יראו לך אותו דבר". ובשביל מה לעשות תוכנית טלוויזיה אם לא כדי לרסק את הטלוויזיה?

כתבות שאולי פספסתם

*#