אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסדרה החדשה של ריאן מרפי: לחנך, להטיף ולא לאהוב

במקום ללכת עד הסוף עם הייצוג של משפחה אלטרנטיבית, ריאן מרפי מעמיס על The New Normal יותר מדי מיעוטים, אינספור מסרים חינוכיים, ולא מעט שמרנות

תגובות

נסיך הפרובוקציות ריאן מרפי זכה להד התקשורתי שכל כך חיכה לו, עם ההתנגדות הצפויה לתוכניתו החדשה The New Normal. הקומדיה, שעוסקת בזוג הומוסקסואלים אשר נעזרים באם פונדקאית כדי להביא תינוק לעולם, הציתה חרם מצד הארגון הנוצרי השמרני "מיליון אימהות" שטענו שמרפי "מנסה לחשוף משפחות לריקבונם של מוסר וערכים ושל קדושת הנישואים". כאשר הלחץ שהפעילו חברות הארגון על המפרסמים כשל, הצטרפה לחרם תחנת שידור מורמונית ביוטה שסירבה לשדר את הסדרה. מרפי, שחתום על שורה של פרובוקציות טלוויזיוניות מאז ימי ניפ טאק ועד Glee ואימה אמריקאית, מיהר לקפוץ על הגל ולראות בקומץ השמרני את האישור לכך שאמריקה לא מוכנה לצפות בגיבורים גאים על המסך. הטוויטר שלו ושל נבחרת הכוכבים של הסדרה הופצץ בציוצים זועמים שקראו למחרימים להתבייש בעצמם, ומעריציו של מרפי קראו לכל מי שמאמין בזכויותיה של הקהילה הגאה ללכת ולצפות בפרק הראשון, ששודר אמש בארצות הברית.» ריאן מרפי, האיש שחושב שהוא אגדהאין ספק שהשפעתו העצומה של מרפי בניתוץ התפישות השמרניות ביחס לזהות מינית ראויה לשבח, אולם בשלב הזה בקריירה שלו מרפי כל כך מרוכז בשליחות החינוכית, שהוא שכח את האיכות בדרך. בדומה למתרחש בעונות המתקדמות של "Glee", גם "The New Normal", מתנהגת כמעין "רחוב סומסום" למבוגרים, ומשגרת אינספור מסרים חינוכיים דרך הדמויות הצבעוניות, שקורסות תחת כל קלישאה אפשרית.הנורמלית החדשה ממש לא מחדשת. הפרומו לסדרה:  

גיבורי הסדרה החדשה הם דיוויד (ג'סטין ברת'ה מסרטי "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס") ובריאן (אנדרו רנלס, שכבר גילם הומו בגירלז). השניים הם זוג צעיר שגר בלוס אנגל'ס ומחליט שהגיע זמנם להפוך להורים. ניסיונותיהם למצוא אם פונדקאית מביא לפתח דלתם רק נשים מניפולטיביות, שמוכנות להשכיר את רחמן לכל מי שיספק להן כרטיס אשראי ללא הגבלה. למרבה מזלם, דרכם מצטלבת עם זו של גולדי (ג'ורג'יה קינג), אם חד הורית שמוכנה לעזור להם להיות הורים בתמורה לכסף. בדרך להגשמת חלומם עומדת אמה של גולדי (שחקנית הקולנוע והתיאטרון אלן ברקין), אישה הומופובית ודעתנית שלא מהססת להביע את דעתה הקולנית כנגד הסידור החדש.

פרק הבכורה סובל מכל כך הרבה פגמים, עד שקשה ליהנות מהנוכחות ההולכת וגוברת של תא משפחתי אלטרנטיבי בטלוויזה האמריקאית (לצד מיטשל וקמרון מ"משפחה מודרנית"). הבעיה טמונה בעיקר בעיצוב הסטריאוטיפי של בני הזוג. מרפי בוחר שלא לספק נפח ריאליסטי או ייצוג חתרני למערכת היחסים בין השניים, ושב לאותה קלישאה שחוקה שבה אחד מבני הזוג הוא גבר עדין, מוחצן וחובב שופינג, והשני גברי, אוהב ספורט ומעדיף אינטלגינציה על פני מראה חיצוני. מרפי לא מסתפק בנוסחה הממוחזרת, ומקצין כל אחת מהדמויות עד כדי הפיכתן לקריקטורות. גם אם מטרתה של ההקצנה היא לספק לסדרה טון קומי, מדובר בכישלון בכל מובן. פרק הבכורה רחוק מלהצחיק, והאופן הסטריאוטיפי שדרכו מעוצבים בני הזוג מקשה על ההזדהות עמם. הטיפול השטחי בזוגיות ניכר גם בדינמיקה בין השניים שנראים יותר כמו שותפים לדירה מאשר זוג. מרפי נמנע מלהעז, ומסמן וי על נשיקונת חסרת תשוקה בין בני הזוג ששומרת על הסדרה בגבולות השיבוץ לכל המשפחה.

אם לא די בכך שהוא ממחזר את עצמו, מרפי הופך את הסדרה לכי דידקטי לתיקון עוולות חברתיות באמצעות סיסמאות פסוודו רוחניות וריקות מתוכן. "כשסיימתי לחפש את הגבר שלי מצאתי את עצמי",אומרת גולדי, ואנדרו ובריאן מחזקים אותה במילים "את יכולה להיות כל מה שאת רוצה למרות מה שכולם אומרים לך". עושה רושם שמרפי התעלם מאינספור המבקרים שקטלו את העיבוד הקולנועי שביים ל"לאכול, להתפלל לאהוב", וממשיך גם הפעם לספק תובנות פילוסופיות לחיים, שנשמעות טוב על הנייר אבל הן חסרות עומק לחלוטין.  

כדי להיות בטוח שהצופים יעברו בהצטיינות את סדנת החינוך שלו, מרפי ממשיך לחזק את מעמדו כגורו של ה"מאותגרים חברתית ומעמיס את הפרק במסרים לקבלת השונה. עבור מי שכבר הצליח להפנים שזוג הומואים יכולים להיות הורים, גייס מרפי גם דמויות של גמדה, זוג חירש ואם מבוגרת שמוכיחים ש"כל אחד יכול להיות הורה". כמובן שגם כאן מדובר במסר לגיטימי, אבל הדרך האגרסיבית, המתישה והמדושנת מעונג שבה מרפי מגיש אותו לצופים מוציאה את החשק לראות את פרק הבכורה עד סופו.

לא מדובר אמנם בפיילוט נוראי או בלתי אפשרי לצפייה, אבל מאחר שראינו כבר את כל הטריקים התסריטאים של מרפי ב"Glee", קשה שלא לגלגל עיניים מול המיחזור של אותן הדמויות ואותן הפרובוקציות המוכרות גם בסדרה החדשה. דמותה של ברקין, האם שיורה לכל עבר שורות עוקצניות וחסרות תקינות פוליטית מסתמנת כגרסה המבוגרת יותר של סו סילבסטר, גולדי הנאיבית והאבודה היא גרסה קצת פחות נוירוטית של אמה, וננה ליקס בתפקיד העוזרת של בריאן, שבה בדיוק אל אותה הדמות שהיא מגלמת ב"Glee".  

"The New Normal" מתאמצת כל כך להיות סדרה שונה ונועזת, אבל למרבה הצער הפוטנציאל שלה לא מתממש כלל. הטיפול בנושאים כמו הורים גאים, פונדקאות ומימוש עצמי, נותר שטחי וחלול, ללא שום מאמץ תסריטאי להעמיק אל מעבר לציפוי הדקיק של שם הסדרה, ובסופו של דבר, ב"נורמלי החדש" אין שום דבר חדש.

כתבות שאולי פספסתם

*#