כוכב נולד 10: כך חלפה לה תהילת עולם

עונת העשור המקרטעת הסתיימה בחריקת בלמים בת שעתיים וחצי, על אדי-רייטינג והרבה התרפקות על העבר. אור טרגן גבר על איטן גרינברג והחזיר קצת צבע ללחיים של צביקה הדר, אבל כדאי שזו תהיה ההפלגה האחרונה של ספינת הדגל של קשת

אורי ערן, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי ערן, עכבר העיר

קשה לקבוע מה בדיוק הוביל לשקיעתה של כוכב נולד, דווקא בעונת העשור שלה. האם זו המתחרה דה ווייס ששינתה את כללי המשחק והפכה אותה למיושנת ולא רלוונטית? שמא המתחרים בעונה הזו לא מספיק כריזמטיים? הסיפורים האישיים שלהם לא מספיק מרגשים? ואולי צביקה הדר איבד עניין ולא מצליח יותר לייצר את ההתלהבות הסוחפת וההומור הכל-ישראלי שהפכו כל כך מזוהים עם התוכנית? תהא הסיבה אשר תהא, נדמה שמשהו בנוסחה המנצחת הזו נשחק והתעייף. וספק אם מנצח כאור טרגן, ילד טוב הרצליה שנתן ביצועים פושרים ל-"אם את עדיין אוהבת אותי" של בועז שרעבי ול"יסמין" של "הפיל הכחול", יוכל להחזיר את ספינת הגדל של קשת לימיה הגדולים.» כוכב נולד 10 - כל הכתבות והביקורות» אור טרגן הוא הזוכה בעונת העשור» עונת העשור הפכה לעונת האסון?משדר הגמר, שנערך בחוף הסטודנטים בחיפה היה ארוך בצורה שערורייתית (למעלה מ-160 דקות, כולל פרסומות). לקראת סופו היה נדמה שאפילו צביקה הדר איבד את סבלנותו: כשמירי מסיקה סירבה לענות בצורה חד משמעית וקצרה לשאלה מי לדעתה יזכה, קטע אותה הדר בעצבנות לא אופיינית ודרש תשובה. את הספירה לאחור לקראת פתיחת המעטפה הגורלית הוא האיץ בצורה מורגשת וחסרת חן. ואפילו ברגעים הקריטיים, כשפנה לקהל והפציר בו להצביע בשל חשיבות המעמד והתחרות הצמודה, היתה תחושה שאפילו הוא כבר לא מאמין לעצמו. ובכל זאת, הדר הוא לא האחראי היחיד לשחיקה. עשר שנים הם נצח במונחים טלוויזיוניים, ונראה שללא מעט ישראלים, בגלל או למרות צביקה, קצת נמאס מהריטואל הזה. אפילו לצביקה נגמרה הסבלנות. השופטים בוחרים את הזוכה שלהם:

הפתרון הקל ביותר במצבים כאלה, בהם ההווה נראה אפרורי ודל והעתיד לוט בערפל, הוא לדבר על העבר. ניצנים, אח, איזה כיף היה בניצנים. ללא ספק, רגע השיא במשדר האינסופי הזה, שהצליח לעורר אפילו את הקהל החיפאי המנומנם, היה עלייתה של "נבחרת העשור", זוכי "כוכבי נולד" לדורותיה +שירי מימון ושי גבסו +עידן עמדי + מרינה מקסימיליאן בלומין, לשיר מחרוזת משיריהם. יהודה סעדו הפתיע בביצוע מקפיץ ל"אדון הסליחות". אחר כך הגיע ביצוע משותף ל"כבר עבר די זמן" של שלמה ארצי, והעיבוד המצועצע והדביק, עם הקולות וההעמדה המיושנת, בשילוב המילים המתרפקות, יצרו את התחושה שאנחנו צופים בלהקה צבאית.תמיד יהיה לנו את ניצנים. זוכי העשור (בתוספת חיזוקים) בהופעתם בגמר:

הדואט של מירי מסיקה ואייל גולן, השיר החדש של משה פרץ, ואפילו הביצוע הגרנדיוזי של נבחרת העונה ל"אני שוב מתאהב" כשגידי גוב מתהלך ביניהם בחולצת הכפתורים הגדולה מדי שלו – כל אלה לא הצליחו לטשטש את הרושם שבסרט הזה כבר היינו. יותר מדי פעמים. ורק איטן גרינברג, ההכלאה הבלתי אפשרית של ישראל בר-און והראל סקעת, בביצוע הנוגה שלו לשיר מקורי שכתב וביצע באודישנים, נתן איזה שביב של תקווה שאולי מוקדם לקבור את כוכב נולד. וצמרמרות קלה עברה בעורף כשהוא שר בפרסית את הבית האחרון של "אל אותי תקטוף", והזכירה פתאום את השורה ההיא מהשיר של שלמה, "על המלחמה אני לא רוצה לדבר". אולי גם זה קשור לכך שפחות בא לנו לשיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ