אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שידורי האולימפיאדה: לסיקור התקשורתי מגיע מדליה?

בפרומו לשידורי האולימפיאדה הכריז בוני גינצבורג: "מדליה אחת על סיקור תקשורתי כבר מובטחת לנו". ערן לאור בודק אם להעניק מדליה לערוץ הראשון ובוחן את הטוב, הרע והגרטל. סיכום שידורי האולימיפאדה

תגובות

"מדליה אחת, על סיקור תקשורתי מנצח, כבר מובטחת לנו. עכשיו רק נשאר שהספורטאים יעשו את העבודה", בישר בגאווה בוני גינצבורג, בפרומו שרץ ללא הפסקה לפני ובמהלך שידורי האולימפיאדה. ובכן, בסוגיית המדליה של רוממה ננסה להכריע מיד, אבל גינצבורג וערוץ 1 לא טעו לגמרי: בשביל שנזכור לטובה את שידורי הערוץ בקיץ הזה, הספורטאים היו צריכים "לעשות את העבודה"; כלומר, להביא מדליות. או לפחות אחת, שהיתה שולחת אותנו להיצמד למסך כדי לא לפספס את אחד מהשדרנים מבשר בהתרגשות ש"יש לנו את זה!", את הדמעה על הפודיום ואת המרוץ הבהול בין לימור לבנת, בנימין נתניהו ושמעון פרס במטרה להיות הראשון שמברך בשידור חי.» שידורי האולימפיאדה: עומס שהטלוויזיה קטנה מלהכיל

אבל הספורטאים לא עשו את זה - מסיבות מוצדקות למדי ומכמה שקצת פחות - והותירו אותנו עם טעם חמוץ־מריר, שבלית ברירה ילווה כל התייחסות עכשווית ללונדון 2012 או זיכרונות עתידיים ממנה. אז לפני שערוץ 1 וספורטאי המשלחת האולימפית חוזרים לאלמוניותם האפורה בשאר ימות השנה - עד הפעם הבאה שניזכר בקיומם, מתישהו ב־2016 - הנה סיכום שידורי אולימפיאדת לונדון: הטוב, הרע והשנוי במחלוקת.אז מגיע לערוץ 1 מדליה? פארודיה על שידורי האולימפיאדה:הטוב: המגוון, השדרנים וה־HD

אל הבחירות שעשה ערוץ 1 בכל הנוגע לשידורים חיים בטלוויזיה נגיע בהמשך, אבל על דבר אחד אין ויכוח: מגוון השידורים הזמין שהיה לנו בלונדון 2012 התעלה בקלות על כל אולימפיאדה אחרת בעבר. ברוממה השכילו לנצל את זכויות השידור שלהם, הצטרפו לכל רשת שידור בעולם שמכבדת את עצמה והציעו צפייה בענפים ותחרויות שהתקיימו בו זמנית, גם כאלו שלא שודרו בטלוויזיה באותו הרגע, באמצעות אתר אינטרנט (שהיה זמין גם בטלפונים ניידים). לא רק שזוהי תפישה נכונה בעולם של ריבוי ערוצים ופלטפורמות משדרות, היא גם העבירה את חוויית המשחקים האולימפיים כפי שהם באמת: עשרות ענפי ספורט - מרכזיים ואזוטריים, מרתקים ומשעממים, עם ספורטאים ישראלים או בלעדיהם - שמתקיימים בו זמנית, ואנחנו מזפזפים ביניהם.

ראוי לציין לטובה גם את שידורי ה־HD של הערוץ, ששוב הוכחו כמשפרי חוויה גדולים ואף התעלו  על איכות ה־HD בערוצים אחרים ברחבי העולם, כמו יורוספורט למשל. בכלל, כמות התקלות הטכניות מתוצרת ערוץ 1, שאנחנו כל כך רגילים אליהן, צומצמה למינימום, אבל גם ככה היינו מרגישים שחסר לנו משהו אם לא היינו שומעים לפחות פעמיים־שלוש את אחד השדרנים צועק לקונטרול "תעברו אלי כבר!", מבלי להבין שהוא כבר בשידור חי.

"יומן אולימפי", משדר הסיכום היומי בהנחיית גינצבורג ושרון פרי, היה מעין גרסה רזה ונינוחה של משדרי חדשות ספורט למיניהם: כמעט אך ורק תקצירים, פה ושם כתבת צבע קצרה מלונדון (מירי אלייקים בתחרויות הסוסים, הקאלט כבר בילט־אין), ללא פרשנים אורחים באולפן. לדעתי היתה בכך בחירה נכונה. בסיום יום תחרויות ארוך אין לנו כוח לטחון שוב את כל אותם ניתוחים מעייפים, אלא רק לראות את הרגעים החשובים שפספסנו או לצפות שוב באירועים הבולטים של היום.

למרות שהחמאנו לערוץ 1 על מגוון אפשרויות הצפייה שסיפק לנו, הנקודה השחורה ביותר מבחינתו היא כמה החלטות - תמוהות במקרה הטוב, שערורייתיות במקרה הרע - שנעשו במהלך המשחקים באשר לענף שמשודר באותו הרגע בטלוויזיה. בימי המשחקים הראשונים קיבלנו שידורים בלתי פוסקים מאולם הג'ודו, הרבה לפני והרבה אחרי שהספורטאים הישראלים נזרקו על המזרן וממנו, כאילו אין עוד ענפים אחרים באותה העת ממש. מעניינים הרבה יותר, אגב.

כבר עבר שבוע מאז שהסתיים פסטיבל משה גרטל - עם נאום הפרישה המדובר - אבל נדמה שייקח לנו עוד קצת זמן לשכוח. בהיעדר מדליות כחול־לבן, כנראה שמה שנזכור יותר מהכל מלונדון 2012 זה את התופעה, שהיתה מוכרת לחובבי הספורט או לצופי אולימפיאדות קודמות, אבל שגדלה בפעם הזו לממדים היסטריים. מה שיישאר איתנו מאולימפיאדת 2012. נאום הפרידה המדובר של משה גרטל:

נדמה שאין דבר שלא נכתב ונאמר על גרטל בשבועיים האחרונים: בעד או נגד; בצחוק או ברצינות, בכעס או בהתלהבות, בהערצה או בזלזול; באס.אם.אסים או בשיחות סלון; בפייסבוק או בטוויטר; בשמותינו שלנו או בשמות בדויים כמו "שמחה ריף" ו"אבי רון".

במבחן השידור המקצועי, נראה שגרטל לא עבר. למעשה, נראה שהוא העדיף לא לגשת אליו בכלל. אבל במבחן הציבורי, הוא ניצח בענק ומשך מאות אלפי צופים נוספים לערוץ 1, מעבר לקהל חובבי המשחקים האולימפיים, שבין הלצה אחת לדחקה אחרת גם הכירו שמות כמו ראיין לוכטה ומיסי פרנקלין, ואולי כבר החליטו להישאר על הערוץ בממיר ולעבור גם לתחרויות האחרות. ואולי, יותר מהכל, זהו הניצחון הגדול של גרטל ושל ערוץ 1. זו לא מדליית זהב, אבל אול מול הישגי המשלחת, גם מדליית ארד היא מכובדת.

כתבות שאולי פספסתם

*#