360: העיתונות השאירה למשפחה את עבודת התחקיר

13 שנים אחרי תעלומת הרצח וההתאבדות של ענת אלימלך ודוד אפוטה, התקשורת מתעוררת ומשתמשת בתחקיר של המשפחה כדי לשאול שאלות. 360 הפכה לנגררת ומובלת על ידי המשפחה ובית המשפט ולא מילאה את תפקידה התקשורתי

ניב שטנדל, עכבר העיר אונליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב שטנדל, עכבר העיר אונליין

בניגוד לשיתוף הפעולה הקודם בין התוכנית 360 לבמאי אילן שושן, שהניב את התוכנית המיותרת על דודו טופז והטיל צל כבד על אופיה של 360 כתוכנית תחקירים, שיתוף הפעולה (החלקי) הנוכחי, במסגרתו נלקחו קטעים מסרטו של אילן שושן לטובת תחקיר על פרשת רצח ענת אלימלך, היה מוצלח בהרבה. ועדיין, ההצלחה היתה חלקית.מי שתמה על שובה של הפרשה לכותרות, 13 שנים אחרי הרצח, יכול למצוא את התשובה בפסק דין שניתן בתחילת החודש בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, במסגרתו קבע השופט מנחם כהן כי בן זוגה של אלימלך, דוד אפוטה, הוא שרצח את הדוגמנית והתאבד. חשבתם שכל זה כבר היה ידוע, שהתיק נסגר מזמן? התיק אכן נסגר, אולם לא בבית המשפט. כתב אישום בפרשה מעולם לא הוגש. ולמעשה, עד לתחילת החודש לא נקבע מי מבין בני הזוג היה הרוצח ומי הקורבן.לפחות למשפחה אחת זה הפריע. משפחת אלימלך, שסירבה לתת לתיק להיקבר קבורת חמור, הגישה תביעת נזיקין כנגד משפחת אפוטה, ואילצה את מערכת המשפט להכריע בסיפור הפשע, חרף העובדה ששני הרוצחים הפוטנציאליים נפטרו.

מדוע רק 13 שנים לאחר הרצח נסתם הגולל על הפרשה? מכיוון שבטלוויזיה עסקינן, השאלה צריכה להיות מופנית לתקשורת; לאיטיות פעולתן של טחנות הצדק כבר התרגלנו, אבל איפה היתה העיתונות במשך 13 שנים? האם היא לא אמורה, בסקרנותה וביעילותה, להקדים את מערכת החוק והסדר המסורבלת והמחויבת לתקנונים ולנהלים? המעט שנעשה במהלך השנים כדי להגיע אל האמת בפרשה הזו, הוא תוצר של מאבקו הנחוש של אבי אלימלך, אביה של ענת. התחקיר של 360 הלך בעקבות הכרעת הדין ובעקבות המשפחה.

360 בעקבות תעלומת הרצח וההתאבדות:

שאלת השאלות תזכורת קצרה והכרחית לגבי הפרשה: מוקד המחלוקת בתיק הרצח היתה השאלה מי ירה במי. בזירת הרצח נמצא האקדח בידיה של אלימלך; ממצאי המז"פ טענו שהאקדח הוחזק על ידי אפוטה; והבדיקה הפתולוגית קבעה כי אלימלך היתה היורה. עד כאן, לא יותר ממחלוקת לגיטימית בחקירה.

אך כיצד יתכן שהאקדח הועבר לידי אלימלך לאחר התאבדותו של אפוטה, כפי שקבעו חוקרי המשטרה? כאן מגיעה ככל הנראה השערורייה הראשונה בהתנהלות המשטרתית; בהגיע השוטרים לזירה, הם לא הצליחו להיכנס לדירה, וירדו למטה כדי להמתין לפורץ מנעולים. בינתיים הגיעו למקום אחיו של אפוטה, והם שפרצו לדירה מהמרפסת. האח יוסי אפוטה נחשד בשיבוש הליכי חקירה, כמי שהזיז את האקדח מידו של אחיו לידה של ענת.כאן התרחש מחדל נוסף: למרות בדיקת המז"פ וחרף ההסכמה בקרב החוקרים באשר להיותו של דוד אפוטה הרוצח כבר בראשית החקירה, לא בוצעה חקירה רצינית של החשד לשיבוש הליכים ע"י יוסי אפוטה. כפי שאפוטה עצמו מעיד, אפילו טביעות אצבעות לא נלקחו ממנו. בהמשך, בעקבות העובדה שהעבריין מת, נסגר התיק ע"י הפרקליטות. כשנשאל על כך שוב ושוב המשנה לפרקליט המדינה דאז, עו"ד יהושע רזניק, על ידי יפעת גליק העיקשת, הוא התקשה לנמק את החלטתו, והסתפק ב"זכותי להחליט", "שיקול דעת", "לגיטימי", אך לא מה הנחה את החלטתו זו. כמוהו נוהג לפניו חיים גז, מי שהיה ראש צוות החקירה, שלא מבין מדוע דורשת ממנו גליק לתת את הדין.תפקיד התקשורת

הסיפור מנקודת מבטה של משפחת אלימלך, שנלחמה במשך 13 שנים על טיהור שמה של הבת המנוחה (אלימלך אף נקברה בחלקת המתאבדים בבית העלמין), הוא דרמטי ואנושי, כמו שהטלוויזיה אוהבת. מה עוד שהמשפחה היא הכוח המניע בפרשה, זו שמחוללת את המשפט האזרחי ואת התחקיר העיתונאי. אבל חשוב ממנה, באספקט הלאומי הרחב יותר, תפקודן הלקוי של המשטרה והפרקליטות, כפי שעולה הן מהתחקיר והן מפסק הדין של השופט כהן.

360 הצליחה לשמור רוב הזמן על האיזון הנכון בין ההיבט המשפחתי לזה החברתי-משפטי, אבל לא חידשה כמעט דבר - למעט שיחה במצלמה נסתרת עם יוסי אפוטה, שמסרב להתראיין מאז הרצח, שיחה שלא הצליחה לתרום לחקר האמת. חבל ש360 חיזקה וחידדה את הביקורת שהעלתה משפחת אלימלך במשך השנים באיחור כה גדול, וחבל (ואף תמוה) שהיא עולה שבועות אחדים לאחר שניתנה לטענות המשפחה גושפנקה משפטית. בכך הפכה התוכנית מלכתחילה לפחות מעניינת ופחות אפקטיבית, שלא לומר נגררת ומהדהדת. היא הפכה להיות מובלת ע"י משפחת אלימלך ובית המשפט, במקום להיות המובילה, כפי שעיתונאות חוקרת מתיימרת להיות. גם לזה, למרות המאמצים לדלות פרטים חדשים, ההישגים המסוימים ועבודתה הלוחמנית של יפעת גליק, קשה לקרוא תחקיר.

יש להוסיף כי גם הדיון שליווה את הסרט היה חפוז, שטחי ותמים דעים, ולא תרם דבר. זו דרכם של הדיונים ב360, וכדאי שבמערכת התוכנית יחליטו אם הם באמת רוצים להפיק משהו מדיוני השולחן העגול – ואם כך, יש להעניק להם זמן מסך מכובד – או להפטר מהם. במצב הנוכחי יוצאת המערכת ידי חובתה ומבזה את כל המשתתפים.

ובכל זאת, היתה גם מעלה בשידור הסרט. הטענות בדבר רשלנות בחקירה שעלו מפסק הדין לא זכו לתהודה ציבורית; אולי סרט טלוויזיה בפריים טיים יזכה להצלחה רבה יותר. משוחררים מעול עשיית הצדק, יכולות המשטרה והפרקליטות להתפנות לבדק בית. סביר להניח שזה לא יקרה. ממילא נתוני הרייטינג ודאי יגלו שהעדפנו לראות מי הודח ב"הישרדות" על פני מי פישל בתיק ענת אלימלך.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ