אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"The glass house": הגרסה המתקדמת של "האח הגדול"

חברת אנדמול אולי הפסידה בבית משפט כשתבעה את ABC על העתקת הפורמט של "האח הגדול", אבל הריאליטי שמכניס מתמודדים לבית זכוכית ומאפשר לצופים להגיד להם מה לעשות, לוקח את התוכנית ומשדרג אותה לניו מדיה

תגובות

בצפייה ראשונה ב"House of glass", עולות כמה שאלות בקשר לשיקול דעתו של השופט המכובד ודחיית העתירה. נכון, קירותיו של הבית עשויים זכוכית מהודרת ומהלך חייהם של המשתתפים נקבע בהצבעת הצופים ("מגודלים" של סלקום גם עשתה משהו דומה), אבל מלבד זאת מדובר בדיוק באותה תוכנית, בשינויים קוסמטיים קלים. הקול הדובר למשל הוא לא של גבר אלא של אישה שנשמעת מעט מתכתית והמשתתפים נקראים לסלון בצלילים שמזכירים את הגעתה של מעלית לקומה הנכונה. גם כאן, כמו בתוכניות אחרות השאובות מאותו קונספט, התשתית נשענת על ליהוק נפיץ, משימות הזויות ואינטראקציות אנושיות. במחלקה הזו ראוי לשלוח לסקאוטרים סלסלת פירות ענקית פלוס שיק שמן. הכוכב של התוכנית הוא ללא ספק "אלכס, 25, משחרר בערבות מטקסס", וכנראה אחד האנשים המעצבנים ביותר באמריקה. אלכס הוא תוצר מובהק של טלוויזיית הפריים טיים של העשור האחרון. גבר שגדל והתבגר על תוכניות ריאליטי דלות שומן, שלמד מהמסך הקטן איך לשקר, לתחמן, להרגיז ולא רק לנצח את הקונספט, אלא לשכלל אותו לידי שלמות. כבר בדקות הראשונות לשידור הוא שואל את הצופים אם הם רוצים שהוא יהיה "הנבל האגדי והגדול ביותר בהיסטוריה של טלוויזיית המציאות האמריקאית?". בטח שרוצים. על תקן הנבל הגדול. מתוך "House of glass": בכלל, בבית הזכוכית לא מפחדים מקלישאות. הבית נראה כאילו אירית רחמים וגלית לוי התפוצצו בו ביחד. ספות כסופות, הדפסים מטשטשים על הקירות וגופי תאורה ניאונים שאפילו באולמי קריסטל לא היו מתקבלים בברכה. גם כאן יש יותר משתתפים ממיטות, ושלושה גברים עם ארשת ג'נטלמנית שרבים מי יישן על השטיח. הליהוק הנדוש לא עצר בתואם דן מנו. יש לנו אמא לשלושה ילדים שהיא גם מורמונית, הומו מוחצן וטוב לב ששוקל מעל 150 קילו, טבח טיפש וחתיך, שוטר טוב לב בן 33 שהוא גם אבא לילדה בת 15, חשפנית לשעבר שהצטלמה לפלייבוי וכעת היא אחות, פעלולן בנוי היטב, מלצרית קוקטיילים, מדענית עדינה, מוכרת בגדים בת 21 ("למדתי פסיכולוגיה בקולג', בני אדם מעניינים אותי") ושתי נציגויות בוגרות שאמורות להשתלט על מסגרת ההורים בחלוקת התפקידים. יש את רובין (43), אישה שיש שיכנו "שמורה היטב", שעל פי הגדרתה: "נולדה להיות אמא יהודיה", וכבר מתכננת להעיף את כל הבנים הצעירים בתוכנית כי: "אמנם כיף להסתכל עליהם, אבל אני צריכה גבר, לא ילדים. אני אישה, לא ילדה. אני לא מעוניינת בשום דבר שיכולתי להיות אמא שלו". וכן, זוהי רמת הדיון במקום. לצידה קיטלגו את מייק שמזדהה בתור די.ג'יי בבר מצוות. מייק יודע ש"אני בן 45, אני הולך למות עוד כמה שנים ממילא!". כולם כמובן מלאים בפוליטי קורקט ("אני אמיתית, אני לא מזויפת, בחיים לא אדבר על מישהו מאחורי גבו"), ועם "ראש פתוח". אם תהיתם מה הולך להיות עם חבורת הפקאצות של "תגלית" בעתיד, "בית הזכוכית" ישמח לספר לכם. פרחים למי שעשה את הליהוק. מתוך "The glass house":

התערבות צופית לזכותה של "The glass house" יאמר שהיא לוקחת את תחום הריאליטי והניו מדיה לרמה חדשה לגמרי. "האח הגדול" הוא כבר מזמן לא ישות עליונה יודעת כל, אלא אנחנו - הקהל שיושב בבית ומת לקמצוץ של כוח על אדם אחר בעולם כאוטי שבו אין לו למעשה שליטה על שום דבר. "The glass house"מוכרת מעל הכל תחושת שליטה מתעתעת, ממכרת ואכזרית לאלפי הצופים בבית שיושבים מול המסך ומרגישים שהם מאבדים אחיזה בחייהם הפרטיים. אשליית הכוח המדומה של הקהל היא כלי שליטה ותיק ואפקטיבי מאד שנמשך מתחילת ההיסטוריה. זוכרים את הנפת היד של הרומאים בקרבות הגלדיאטורים? מי בעד ובמי נגד? זה קורה שוב, רק עם מסך מגע.

הצופים נוטלים חלק בהתרחשויות שעל המסך, אבל רק מתוך אפשריות קיימות ושרירותיות. כן חברים, האח הגדול לא משאיר לכם הרבה מרחב פעולה. לפעמים אפילו אפסי. כשלצופים ניתנת אפשרות לבחור בין מסיבת פיג'מות לבין מסיבת בריכה עבור הדיירים, קשה לראות את הטינאייג'ר האמיץ שיוותר על מלצרית קוקטיילים בביקיני קטן, לעומת האפשרות לראות אותה מתכרבלת בפלנל. הניסיון לערב את הצופים הופך למגוחך לעתים ואפילו מביך. ציטוטים מהטוויטר של הצופים עם הסיומת #TGH מופיעים מידי פעם על המסך, כתובת האתר מנצנצת באופן קבוע וקוראת לצופים לבוא לבקר והצופים בבית יכולים גם לענות למשתתפים על שאלות שכשתשובות מופיעות על גבי מסך הפלזמה הענק, מבלי ששאר המשתתפים בבית יכולים לדעת מה השאלה. אל תתלהבו, רוב השאלות לא נוגעות לאסטרטגיה או לכלוכים מאחורי הקלעים, אלא לגמר של "הרווק" בערוץ המתחרה. אנשים טיפשים, אני אומרת לכם. מי שולט במי? מתמודדי התוכנית (צילום מסך מתוך www.abc.com)אמנם מוקדם לדעת אם "The glass house" תהפוך ללהיט היסטרי, או רק סעיף חיוב גבוה בפירמת עורכי דין מלוקקת. הים אותו ים, הפרחות אותן פרחות והמשימות מרשימות יותר ופחות כמו בכל ריאליטי (אם כי ניכר שהשקיעו בהן מחשבה וכסף, מה שקשה לומר על הישרדות למשל). אם אלכס התחרותי יישאר (הוא כבר הספיק להטריד מינית חצי מהמשתתפות, לעלוב בחצי השני וגם להסתובב בבית עם תחתוני תחרה קטנטנים שחמס מאחת המתמודדות),  סביר להניח שהרייטינג ימשיך לעלות וכך גם רמת ההתעניינות בתוכנית. אבל בלעדיו אין בבית הזכוכית שום חידוש מרשים או בידור מעניין. בסך הכל "האח הגדול", גרסא מתקדמת.

כתבות שאולי פספסתם

*#