רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתים מעייפות: עמנואל רוזן יציל את הרופאים?

"מתים מעייפות" הוא סרט שאפשר בקלות לפטור כחומר יחצ"ני שנפלט ממערך הדוברות של הסתדרות הרופאים. אבל אי אפשר להתעלם מהמסר שהוא מעביר: מערכת הבריאות מקבילה לנשא של נגיף שחי על זמן שאול

תגובות

קל לראות ב"מתים מעייפות", סרטו של עמנואל רוזן על מערכת הבריאות ששודר אתמול בערוץ 2, שירות תועמלני למען מאבק הרופאים מול משרד האוצר לשיפור תנאיהם. התזמון, במקביל למאבק המתמשך ולנתונים שפורסמו לפני ימים אחדים (שלושה רופאים על כל אלף בני אדם), דורש זאת. אבל אחרי שרואים את "מתים מעייפות", קשה לבוא אליו בטענות.

מדובר אחרי הכל בעניין שבנפשנו, נפש כולנו, ולא במאבק פנימי של מגזר מסוים. הבריאות ראויה למקום מרכזי בהרבה מסרט פה, כתבה שם. היא צריכה לתפוס מקום קבוע במהדורות החדשות, לא הרחק מענייני מדינה וביטחון. אבל במערכת הבריאות אין אירועים מרעישים, אין חדשות, אין סנסציות, והכתבות נדחקות לשולי המהדורות. זה לא נכון, כמובן; הרי במערכת הבריאות מתרחשים יותר אירועים מרעישים מאשר בכל מקום אחר. אנשים נלחמים על חייהם מדי יום. אבל אלה לרוב סיפורים קטנים, אישיים, שלא נוגעים לכולנו. וזו, כמובן, הטעות שלנו.

 אי של חוסר שפיות. מתוך הסרט (צילום מסך)

בפראפראזה על בוב דילן, כולם מדברים על מערכת הבריאות, אבל אף אחד לא עושה משהו בקשר לזה. מי יעשה? שר בריאות אין. סגן שר יעקב ליצמן, יודע להילחם כמו אריה על כספי ישיבות, אבל כשזה מגיע לשכר רופאים, מיטות בתי חולים ורפואה בפריפריה הוא כנראה כבר עייף. אבל לא רק הוא עייף. חכו שתראו את "מתים מעייפות".

כולם מדברים על מערכת הבריאות, אבל אף אחד לא עושה משהו בקשר לזה. רוזן לפחות מנסה. עמנואל רוזן מקפיד לשמור על תדמית הכלב הנושך שעיצב לעצמו. נכון שזה כלב עם עיניים עייפות מאוד, אבל יש גם כאלה. רוזן הוא דעתן, תוקפן, והוא מעניין בדרך כלל. יש לו גם דעות נחרצות על עיתונות, אותן הוא מביע לא פעם גם בתוכנית הביקורת התקשורתית שהוא מגיש, "תיק תקשורת".

למשל, כפי שאמר בראיון לענת קם (כן, זו אותה ענת קם) ב"וואלה" ב-2009, הוא מסתייג מהתפקוד של העיתונות כמשרד יחסי ציבור, ומנגד לא רואה בעיה בקבלת מידע מיחצ"נים, בדיוק כמו כל מקור עיתונאי אחר. וזה מעניין בהקשר של "מתים מעייפות", משום שכאמור זה סרט שאפשר בקלות לפטור כחומר יחצ"ני שנפלט ממערך הדוברות של הסתדרות הרופאים.

אכן, "מתים מעייפות" ממחיש את האג'נדה הרוזנית – קבל את החומר מהיחצ"ן, ובדוק אותו כעיתונאי. "מתים מעייפות" מלווה שתי מתמחות צעירות במהלך משמרת שגרתית, וחושף את התנאים הבלתי נתפסים שבהם מערכת הבריאות מתפקדת. רוזן דומיננטי יחסית, לא מפסיק לשאול, אבל החומרים מדברים בעד עצמם. הם לא זקוקים לשאלות שלו. השאלות החוזרות סביב נושאי האחריות, העייפות, העומס, המלחמה על החיים, הכל על כתפי הרופאה וכו', הופכות לטרחניות בשלב מסוים, אומרות את המובן מאליו לצופה, ודווקא פוגעות במסר שעולה חד כתער מהסרט: מערכת הבריאות היא נשא נגיף שחי על זמן שאול. ההתפרצות עלולה לבוא בכל רגע. החזות הנורמלית היא מצג שווא מתעתע.

במקום לחזור שוב ושוב על העומס והאחריות, מוטב היה שרוזן ישאל כמה שאלות שנותרו בערפל. למשל, עם מי מתייעץ המתמחה באמצע הלילה? מה קורה כשהוא חולה? מה המצב שלנו ביחס העולם? האם יכולתם של סטודנטים לרפואה לתפקד בתנאי עייפות קיצוניים נבדקת בתחילת לימודיהם? איפה הרופאים הבכירים בכל הסיפור, ולמה הם לא נותנים יד? ולמה בכלל להיות רופאים במערכת כזו?

המתמחות: אין עם מי להתייעץ.

אנחנו כבר מכירים את הסיפורים על הצוותים הרפואיים הקורסים, המחסור בתרופות והזקנה במסדרון. "מתים מעייפות" לא מחדש הרבה, אבל הוא בהחלט מציג תמונה מטרידה שנוגעת במישרין לכל צופה טלוויזיה, לכל אזרח.הוא מציג את המתמחים, שכבת הרופאים הדפוקה ביותר, עם כמות הניסיון הנמוכה ביותר ושעות העבודה הקשות ביותר. מתי לאחרונה נשארתם ערים במשך יממה? עכשיו תחשבו שחיים של אחרים היו בידיכם ביממת ערות אינטנסיבית שכזו.

הוא מציג רופאים שאומרים שהעייפות מעלה את הסיכון לטעויות אנוש, שהם לא יכולים לתת רפואה טובה, שהם לא היו מכניסים בן משפחה לרופא שנמצא במשמרת כבר 24 שעות. הוא מציג את אוכלוסיית הלקוחות הכי קשה שאפשר לדמיין, עם אפס אמפתיה למצבו הפיזי והנפשי של הרופא.

לבי עם הרופאים הצעירים, אך לא פחות מכך עם החולים שנזקקים לטיפולם. אחת המתמחות מעידה בשלב מסוים בכנות מרשימה שידיה רועדות מעייפות. מחקרים שמציג רוזן טוענים שמתמחים טועים בשל העייפות פי חמישה יותר פעמים מרופאים. טעויות של חיים ומוות. הם גם טוענים שמתמחה לאחר 16 שעות משמרת משול לנהג שיכור על הכביש.

כולם מדברים על רעידת אדמה, כי זה מה שחם עכשיו בזירת האסונות הפוטנציאליים, אבל אף אחד לא מדבר על מגיפה שיכולה להיות רעידת האדמה של בתי החולים, אסון הכרמל של הרופאים והאחיות.אני רק יכול לאחל לכם שתהיו בריאים. מפני שאתם לא רוצים להיות חולים המופקדים בידיהם של רופאים צעירים ורצוצים, באמצע הלילה, במחלקה רפואית מתפקעת ומתפקדת על אדי חמצן, מקווים שהטעות לא תהיה על חשבונכם.

*#