רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארץ נהדרת: במערכון הזה כבר היינו

בנות האולפן השקוף וציפי לוין רפאלי תקפו אותנו גם השבוע, למרות שלא הביאו שום אמירה חזקה, רלוונטית או מעניינת שתצדיק את שובן. זה בדיוק מה שהעונה הזו לא צריכה - עוד גגים חוזרים

תגובות

מהי "ארץ נהדרת"? א. תוכנית מערכונים שנשענת על גגים חוזרים, ושלפעמים עושה טובה ומכניסה גם פאנל וחצי אקטואליים. ב. תוכנית עם גגים חוזרים שלא מנסים להיות אקטואליים אבל ממלאים יופי תוכנית שלמה. ג. תוכנית שאנחנו עוד זוכרים לה חסד נעורים ומקווים שתתאושש מעונה מלאה גגים חוזרים ולא אקטואליים. ד. קיפוד. אז מה היה לנו?

בהמשך הלילה: גיל קופטש עם "האיש הכי מטומטם בעולם"פאנל הדיקטטורים התחיל כמערכון המוצלח של התוכנית, עם החיקוי המתבקש לקדאפי הסטייליסט ("מה אתה מנסה להשיג?", "מרשם לזנקס") והדמות המאוד משעשעת של בשאר אסד המפוחד ("אני לא רציתי להיות דיקטטור, רציתי להקה צבאית"). אבל אז זה החלק להתדרדר עם מצעד הדיקטטורים הישראלים ובראשם ציפי (לוין) רפאלי המיותרת. לרון חולדאי ("ליד מגדלי יו אנחנו נוסיף את מגדלי פאק") ויוסי גיספן ("כמה מטר שיר אתה צריך?") אמנם היו כמה רפליקות לא רעות, אבל בדרך אבדה את הסאטירה לגמרי ונשארנו שוב עם אוסף דמויות בלי הרבה אמירה - בערך כמו פרק של "בקרוב אהבה".

כותרות מזל שהמורה בסכנין מסר לתלמידיו את הבחינה במתמטיקה וסיפק ל"ארץ נהדרת" תירוץ להחזיר את הפינה האהובה, אחרת שוב היינו נתקעים רק עם נאום איטי של נתניהו והערות מתחכמות בזמן הפאוזות.

הליצן הרפואי טייק לא רע בכלל על נושא מערכת הבריאות הקלוקלת שלנו, שהתחבר מעולה לספיישל "עובדה" על הרופאים העייפים. נקווה רק שניצן אלרואי יומת המתת חסד אחרי הופעת הבכורה המוצלחת ולא יהפוך לעוד דמות קבועה בארסנל המלא-לעייפה של "ארץ" העונה.

יוקנת ורחוווול אומרים שילדים ובעלי חיים גונבים את ההצגה, אבל מי שבאמת גונבת לטל פרידמן את ההצגה בכל מערכון היא עלמה זק, שבקושי מצליחה לשמור על פוקר פייס כיוקנת המבוהלת. מצד שני, לא עצוב שזה הדבר המצחיק ביותר במערכונים הללו?

עוד כותרות בעוד שהחלק השני, שירד קשות על משרד התחבורה, היה ראוי ומצחיק, החלק הראשון שסקר את כל מה שעשינו לאמריקנים היה יבשושי וילדותי. לא חייבים בכוח.

האולפן השקוף בדיוק מה שהיה נחוץ לעונה הזאת של "ארץ נהדרת" – עוד גג חוזר. המערכון השבוע היה שדרוג של זה מהשבוע שעבר ואפילו עורר צחוק מדי פעם למראה בני, המפיק המיוסר. אבל הבעיה של האולפן השקוף זהה לכל הגגים החוזרים העונה: בניגוד לפילוס, למקפלות, ללובה ושאולי, הם לא מתפתחים מתוכנית לתוכנית, הם לא אקטואליים ולא רלוונטיים, וקשה לעקוב ולהתחבר אליהם. או במילים אחרות - מרוב עצים לא רואים את הקאלט.

כותרות העיתונים מתוכנית לתוכנית מסתמן שזו היא הפינה שנועדה לכל אותם אירועים אקטואליים חשובים, שלא הצליחו למצוא להם זמן בין "תותח בהסברה" לבין עוד מערכון קשת ליבליך. מגזין המעריצים של מיטל טרבלסי? באמת?

הפרלמנט כאמור, ב"ארץ" לא ממש מצליחים להכניס למערכונים הללו נופך אקטואלי, מה גם שהם לא ממש עקביים: הפאנץ' עם הקולה המזויפת היה צפוי, עלילת הקטור וראש המחלקה פספסה בענק הזדמנות לומר משהו על מערכת הבריאות, ורק שאולי הצליח לסגור את המערכון עם סיום משעשע ("אל תגידו לי אם דנה ווייס הנחתה את 'פגוש את העיתונות'!"). אפילו ניצן אלרואי לא היה מצליח להציל אותם הפעם.

תותח בהסברה נואשנו מהסדרת המערכונים הזאת כבר מזמן, אבל כנראה שעד שסמו לא יעבור את כל מוכרי הרהיטים ברחוב הרצל, לא ניפטר מפבריציו.

אפליקציה היה פה פוטנציאל ענק לקאלט, עם רעיון מצוין – נוסטלגיה ללפני שנתיים. מאכזב לגלות שהפאנץ' הכי מצחיק בשיר נשאר בפזמון ("בואי נחזור אני ואת לימי הנוקיה E71"). בטוח יש משהו יותר מצחיק לומר על 2008 מאשר "אסתי גינזבורג היתה פרזנטורית של 'פוקס'". 

*#