אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האח הגדול 3.0: קריסתה המוחלטת של מערכת העצבים

הדיירים בבית הגיעו לרגע העונתי הזה שבו הם במצב מאוד לא טוב והטון המשועשע, הקליל, הזחוח והציני של אסי וארז מחוץ לבית רק ממחיש את זה. מזל שהשפיות של הדיירים החדשים עדיין נמצאת בהישג יד

תגובות

מושגים חוזרים: אמיץ. גבר. מענטש. סמרטוט אבירם לא נכנס לבית האח הגדול מתוך אהבה – לא מתוך האהבה שלו לליהיא, לא מתוך האהבה שהייתה לו פעם לליהיא, לא בגלל האהבה של ליהיא לעתי, בטח לא בגלל האהבה של עתי לליהיא. הוא גם לא בא כדי לנקום. זה רומנטי מדי. הוא בא, כי "להיות בחוץ לראות את השם שלך כתוב בכל מקום זה לא נעים". הוא בא כדי להראות שהוא אמיץ ושהוא גבר. הוא בא כדי להראות שהוא לא סמרטוט.

נושאים מרכזיים: שייכות, אשמה, תוכחה, בושה כדי שמישהו יצליח להראות שהוא גבר, ולא משנה אם זה אבירם, עמיר או דנה, יש צורך בתוכחה. כשהפגיעה כואבת, גם התוכחה צריכה להיות כואבת. דיירי הבית, אבירם, ארז ואסי, הסיטואציה, הדיירים החדשים, הילה בפרט, הטוקבקיסטים, הצופים: כולם התכנסו כדי להלקות את עתי וליהיא, בפתאומיות ובאכזריות. לא בטוחה שלא הגיע להם, אבל אולי לאף אחד לא מגיע. אולי לא פותרים השפלה פומבית בהשפלה פומבית. אולי הסיפור הזה של עין תחת עין מיצה את עצמו.

מילים אכזריות שנאמרו: "מגיע לו". "מגיע לי". "זה לא מגיע לך". "זה לא הגיע לך". "ככה נראה בן אדם שמתמודד עם התוצאות של מה שהוא עשה" הדיירים בבית הגיעו לרגע העונתי הזה שבו הם במצב מאוד לא טוב. אם עד עכשיו הם הגיבו לא טוב למציאות מסיבות פרוזאיות (נניח, טמטום), כרגע ניכרת לעין קריסתה המוחלטת של מערכת העצבים. ניכר אתמול ההבדל בין הדיירים החדשים, שהשפיות שלהם, גם אם לא מירבית, נמצאת בהישג יד, לבין הדיירים שכלואים עם ג'קי והתיש כבר חודשיים. אפילו אבירם, מוכה וכאוב ומוכיח, נראה במצב קוגניטיבי ורגשי טוב בהרבה מהזוג המבויש, או מעמיר ודנה שנתנו, כל אחד לחוד, מופעים מרשימים של התרופפות מערכות משל עצמם.

סיפורים שאנשים סיפרו לעצמם על עצמם: "השגתי את מה שרציתי". "אני מרגיש שיצאתי בן אדם חדש". "זה שיקום בשבילי" ברגעים כאלה, הפער בין הטון המשועשע, הקליל, הזחוח והציני של אסי וארז מחוץ לבית, לבין האסון האמיתי והמשמעותי שנופל על ראשיהם של אנשים אמיתיים בתוך הבית, הופך בלתי ניתן לגישור. לא כל מה שמוגזם הוא גם מצחיק. ליעוז מצחיק כי הוא מוגזם, ג'קי מצחיק כי הוא מוגזם. הטיפול בפרשת הבגידה הזו הוא מוגזם, אבל לא מצחיק. הוא רע צפוי, ועדיין רע.

*#