אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתמסרים עם רון קופמן: אבל איפה העצבים והצעקות?

מנחה התוכנית החדשה בערוץ הספורט אולי נראה כמו קופמן, אבל לא מתנהג כמוהו. ניב שטנדל מנסה לפענח מיהו האיש הזה, והאם הוא באמת עדיף על הגירסה הישנה

תגובות

יעדים לצפייה ביקורתית בתוכנית של רון קופמן:

א. לבדוק מדוע נתנו לקופמן תוכנית ראיונות אישית.ב. למצוא את הערך המוסף שמביא קופמן לתוכנית.ג. להחליט אם אני מעדיף את קופמן כאן או ביציע (העיתונות).

תסלחו לי, אני רק הולך כאן בעקבות רון קופמן, שפותח את תוכניתו "מתמסרים" בהצבת יעדים, משל היה מנכ"ל קונצרן ולא מנחה טלוויזיה. יכול להיות שזה נועד לסדר את הדברים, גרסה ידידותית לצופה של הליין-אפ הטלוויזיוני. אולי זה באמת משמש את קופמן כתוכנית עבודה במהלך הראיון. לי זה נראה בעיקר כגימיק שאפשר גם בלעדיו.

"מתמסרים" עם רון קופמן זה בעצם "מתמסרים" בלי רון קופמן. רון קופמן זה צעקות. רון קופמן זה התלהמות. רון קופמן זה ריסוס ממקלע כבד של כל מה שזז, ובכמה שפחות קלאס. רון קופמן זה החיקוי מ"ארץ נהדרת", שצועק וצועק ורק הגונג יכול לו.

והנה, בדיוק כפי שהפרומואים הבטיחו, קופמן מגיע כדי לדבר בנחת. חולצת הג'ינס הקבועה ירדה לספסל לטובת חולצה שחורה אלגנטית (מעל הטי שירט השחורה הקבועה). נעימת פסנתר ברקע. האולפן מינימליסטי, אינטימי, כמעט ריק. שני כסאות, דלפק. זהו. כמעט כמו מערכון על רון קופמן. רון קופמן בהיכל התרבות.

אם כך, למה בעצם צריך כאן את רון קופמן? במה שונה "מתמסרים" מ"אחד על אחד" עם דני ענבר, למשל? ענבר אוהב את ראיונות הפרופיל האינטימיים, אבל מה לקופמן ולזה? קופמן זה האיש שצועק. זה הגימיק, זה השטיק. "אני צועק בשביל להתפרנס", הודה בסיום התוכנית. אינני חובב של ההרעשות הארטילריות של קופמן, אבל ברור שיש להן קהל אוהד. אז מה הטעם בתוכנית ראיונות אישית עם קופמן, אם קופמן אינו קופמן? אפילו אין שם מישהו שיקרא לו "קוף". ממש מעליב.

האורח שנבחר לתוכנית הבכורה התאים ככפפה ללוק החדש. דייויד פדרמן, מבעלי מכבי תל אביב, הוא אחד האנשים הרגועים והנעימים בספורט הישראלי. כפי שאמר לקופמן בסיום, "באתי כדי להראות לצופים את הצד הרגוע שלך". ופדרמן, נינוח כמו תרמילאי בהודו, הוא אכן פרטנר נוח להעביר איתו שיחה רגועה ואינטליגנטית, שלא תגלוש לדציבלים של "יציע העיתונות".

אבל זו בחירה רכה. פדרמן הוא אחת הדמויות האהודות בעולם הספורט. הוא זוכה לרוב ליחס מפנק מהתקשורת. גם מרבית שונאי מכבי תל אביב לא נוטרים לו טינה יתרה. בהתנהלותו האישית והעסקית הוא האנטיתזה של שותפו הבכיר לניהול מכבי, שמעון מזרחי סר הפנים. הוא אולי הפרזנטור הטוב ביותר של תאגיד מכבי תל אביב, תאגיד שזוכה לאהבה ולשנאה במידות שוות ובלהבות גבוהות.

ובכל זאת, יש בה גם ערך. כל נציג של מכבי תל אביב שמוכן להוציא סודות מהבונקר הוא אייטם עיתונאי. פדרמן, שאחראי לשינוי פניה של מכבי בכל הקשור להתנהלות התקשורתית, בין השאר, הוא האיש המתאים כדי להוציא קצת כביסה מלוכלכת ייצוגית החוצה.

קופמן הדורסני הוא לא האיש המתאים לסחוט מידע מאדם נעים הליכות כמו פדרמן. קופמן הרך והקשוב של "מתמסרים" מתאים לכך הרבה יותר. התוצאות בהתאם: קצת על מוני פנאן (מעט מדי, קופמן לא לחץ), כמה לכלוכים על פיני גרשון, מעט מאוד על פדרמן האיש. שום דבר מזעזע, אף אייטם שיפתח את מהדורת החדשות, ובכל זאת תמיד נעים לגלות סדק בחומה הצהובה, דרכו דולף החוצה קצת סרחון. יש גם דברים רקובים בממלכת מכבי, בניגוד לרושם שניסה במשך שנים ליצור מזרחי.

גם בבגדיו החדשים, קופמן שמר, אולי לא במודע, על תדמיתו כמראיין אימפולסיבי. אני לא בטוח שזה הלוק הנכון לעיתונאי, אם קופמן הטאלנט עדיין מגדיר עצמו ככזה, אבל זה בוודאי מתאים לתדמית של הקוף. בלי עט ביד לרשום הערות או להפגין רצינות, הכרטיסיות על השולחן נותרות הפוכות. הראיון רחוק מלהיות נוקב, סוער או מעמיק, אבל לפחות אנחנו מקבלים את קופמן מנהל שיחה קולחת, טבעית ונעימה. מחזה מרענן.

על רקע הדו שיח הנינוח, עולה בצופה שהוא אני הרגשה לא נעימה, תחושה מביכה שמלווה את הצפייה. הביאו אותנו לראות את קופמן אחרת. קופמן – לא מי שחשבתם. תראו איזה נחמד הוא. תראו איך הוא מקשיב בשקט. תראו איך הוא לא מרים את קולו. תראו איך אילפנו את חיית הפרא. זה קצת קרקסי, לא?

בדיקת יעדים:

א. מדוע נתנו לקופמן תוכנית ראיונות אישית – כי הוא טאלנט של הערוץ. כי אפשר לנצל את כוח המותג שלו. וכי צריך לרענן את לוח השידורים ולמלא משבצות שידור שהתפנו אחרי ששידורי המשחקים נדדו לערוצים-הבנים.

ב. מה הערך המוסף שנותן קופמן לתוכנית – לא גיליתי כזה, מעבר להילת הטאלנט. "מתמסרים" היא תוכנית מותג עם מותג שרוקן מתוכנו, אלא אם כן מדובר בניסיון לבנות מחדש את המותג של קופמן כעיתונאי (כן, משם הוא צמח, כבעט שכחנו). מבחינה מקצועית, היא יכולה להירשם כהצלחה מינורית. היה ראיון לא רע ונעים לצפייה, גם אם נטול הישגים עיתונאיים יוצאי דופן. זה עדיין לא מצדיק את הנוכחות של קופמן. זה אפילו מייתר אותה.

ג. את קופמן ב"יציע העיתונות" אני לא מעדיף על פני שום אופציה, אז אם כבר - עדיף "מתמסרים". לא אתנגד לראות אותו שולף קצת ציפורניים בשבוע הבא. על מיתרי הקול הוא יכול לשמור.

*#