רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוקדים למען ילדי וראיטי: צדקה ורווח במקום צדק ורווחה

מעבר לעובדה שהמשדר המיוחד של "רשת" היה אנמי וחסר אנרגיות, הוא פספס לחלוטין את הפתרון האמיתי שבאמת יכול לעזור לילדים חריגים להשתלב בחברה - הצורך בשינוי התמונה הגדולה

תגובות

האמונה העממית הרווחת בקרב מבקרי טלוויזיה היא שערבי התרמה טלוויזיונים ניצבים אי שם בראש מצעד הפשעים נגד האנושות, לצד תכניות בוקר וסיטקומים עם צחוק משומר. אבל כל מי שצפה אי פעם במשדרי הרד נוז דיי וקומיק רליף של הבי.בי.סי יודע שגם מצעדי התרמה אפשר להפוך לערב טלוויזיוני מרתק ומהנה. אצלנו עוד ניסו לשאוף לגבהים האלה כשיומטוב של "קשת" התחרתה במשדרי השירותרום ו-וראיטי של "רשת". זו היתה שעתם היפה של המוקדים הטלפוניים של החברות הסלולרית ושל המוקדנים שהפכו לערב אחד מסחטני זמני אוויר ללוחמים חברתיים גאים.

 אם יש משהו שהמשדר הטלוויזיוני ששמו הרשמי הוא “רוקדים ושרים למען ילדי הזהב” לימד אותי הוא שימי הזוהר האלה חלפו כנראה ללא שוב ושהמוקדנים ייאלצו להסתפק בעבודתם האלמונית והעמלנית, ובתמונתם במסדרון החברה כאשר יזכו בתואר העובד המצטיין של החודש.

היעדרה של אנרגיה אמיתית או של התלהבות אותנטית ניכר מכל דקה של “רוקדים ושרים”. כל הניסיונות לייצר ניצוץ, סחף או תחושה של התרמה שמתבצעת בזמן אמת נכשלו בזה אחר זה, לא משנה עד כמה זייף אבי קושניר את “ים הרחמים” יחד עם קובי אפללו וכמה פעמים הוא מילמל את המילה “התרגשתי”.

במוקד הטלפוני של ספקית האינטרנט, שכל שדרת הניהול שלה חלפה על פני המסך בשלב זה או אחר, ניצבו להן פנינה רוזנבלום, עינת שרוף ודליה מזור יחד עם הילה נחשון ושלומי קוריאט, התכשיט החדש של רשת. שרוף שלפה מהנדן את אחת מקריאות הקרב האוטומטיות שלה שפועלות מצוין בשמחות ובתכניות אירוח שיש בהן פוליטיקאי, רק בשביל לשמוע את קולה מהדהד מקיר לקיר. נדמה לי שאפילו הבחנתי בגלגל תבואה תועה שחלף על רצפת המוקד.

בינתיים באולפן, למדנו בזכות קושניר שבין היתר וראייטי מסייעת לילדים ולבני נוער חריגים להשתלב בחברה. הצרה של ירון, אוראל, ערבה, דניאל ומתן היא שהחברה שבה הם אמורים להשתלב היא חברה שמזמן שכחה שאחד מתפקידיה הוא לדאוג להם באמצעות צדק ורווחה ולא על ידי צדקה ורווח. זוהי אותה חברה שמזמן השילה מעליה ערכים ופרקטיקות של סולידריות, רווחה וערבות הדדית. הסרטונים החושפניים על חייהם של הארבעה, המצוקות והקשיים שלהם היו מעוררי השראה בשל הקשיים הבלתי אפשריים שעליהם התגברו, ובאותה מידה מעוררי שאט נפש בשל התמורה הזריזה והמהירה שהגיעה עבור נכונותם להיחשף. כאילו היו עוד מודח של “האח הגדול” שצריך להדביק לו פרס מנותן חסות.

מעל לכל צריך לשאול האם הערב הזה יכול היה להתנהל אחרת. בואו נניח לרגע שבמקום שקופיות החסות של חברות מסחריות שהופיעו לאורך כל הערב, היתה מופיעה שקופית שמזכירה שלמדינת ישראל אין שר רווחה במשרה מלאה. אותם קטעי וידאו היו נשארים במקומם, אותם זמרים ואותם שירים. אבל רק נניח שמישהו היה מספק אינפורמציה שמסבירה משהו על היקף תקציב הרווחה של מדינת ישראל, כיצד הוא עומד ביחס לתקציבים אחרים וכיצד הוא מחולק. אנשי תוכן מוכשרים יודעים להעביר את המסרים המורכבים האלה בצורה ברור וחדה. יכול להיות שחלק מהמסרים האלה היו מחלחלים לתודעה של הצופים, משנים עמדות ויוצרים דרישה אמיתית לשינוי מדיניות? כבר היו דברים מעולם.

אבל הרבה יותר קל לצלם את ערבה עם הרמטכ”ל. זה הוא אותו איש שמקבל את הנתח הגדול ביותר מתקציב המדינה ונוהג בו בחוסר שקיפות מוחלט ובאופן שאינו מאפשר לבדוק האם לא ניתן ליטול ממנו חלקים לפרויקטים אחרים חשובים לא פחות כמו אלה שוראייטי מתקשה לממן. ערבה תתגייס לצבא, היא תלמד ששם לא שואלים שאלות. למזלנו, לנו האזרחים, עדיין מותר.

*#