אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיקור מחאת האוהלים בחדשות: חגיגות יום העצמאות של מעמד הביניים

ערוץ 2 פתחו אולפן מלחמה, בערוץ 10 העדיפו את ציפי ליבני ורק ערוץ 1 חי ביקום מקביל עם כמה חברי כנסת מגמגמים. בלילה שבו גויסו כל המערכות לשידור מיוחד היו שניים שבלטו בהעדרם - בנימין נתניהו ויאיר לפיד

תגובות

אוקיי, זה רשמי. גיל סקוט הרון המנוח טעה. המהפכה כן תשודר בטלוויזיה. בשעה שמונה נכנס כל מי שפתח את ערוצי הטלוויזיה הישראלים לאווירת מלחמה. מוקדי שידור פרושים ברחבי הארץ, שדרים בכירים פותחים שולחנות בחזית, מסוקים באוויר ואנשים שמנופפים לשלום מאחורי הגב של הכתבת. זו לא עופרת יצוקה, אבל זו בטח מולדת עשוקה. אז נכון, זה לא כיכר תחריר, תודה לאל – אין אלימות, אין אבנים ואין טנקים ברחובות – אבל זו כיכר הבימה, והיא בוערת בדגלים אדומים. התיאטרון הלאומי לא שם, אבל ההצגה הכי טובה בעיר כן.

הספקנות שאיתה נפתחים השידורים הולכת ודועכת ככל שזורמים ההמונים ברחובות. כפי שמציינת יונית לוי, כל שיחות הסלון שמתייחסות למחאה בביטול מתבטלות בעצמן למול התמונות העוצמתיות של עשרות האלפים ברחבת מוזיאון תל אביב. ואכן, אף אחד לא לקח את העסק ברצינות כמו ערוץ 2. מבחינתם מדובר במלחמה לכל דבר, וזה אומר גיוס חירום של שני המגישים הבכירים, שליחת אחד מהם לחזית, שישה מוקדי שידור הפרושים מקרית שמונה ועד באר שבע, ואפילו ביטול של תוכנית הבכורה של "אליפות ישראל בדקה". טוב, נו, אם יונית מוזעקת לשטח, עידו רוזנבלום חייב להישאר לשמור על הבית. בולט בהיעדרו – ראש הממשלה הבא, יאיר לפיד.

בערוץ 10 הסתפקו בשרון גל, שממילא מלווה את המחאה במשך שבועות ארוכים ב"לילה כלכלי", ונטל את המושכות מאושרת קוטלר שנמצאת בחופשה. בשדרות רוטשילד התמקמו שלח ודרוקר עם רובה חצים, והכתב הכלכלי מתן חודורוב נשלח ללב ההפגנה כדי לשלב דיווחי שטח עם תובנות כלכליות (ועומד במשימה באופן מרשים). ויש את הערוץ הראשון. ולערוץ הראשון יש קצב משלו. כאילו מדובר בהפגנת פתע, לא הוזעק אף מגיש בכיר אל המיקרופון. טוב שעודד שחר באזור כדי לגבות את המגישה הצעירה. גם המהפכה נראית הרבה פחות מרשימה מבעד לעדשות המיושנות של ערוץ 1. פתאום עצרת הענק נראית כמו במת בידור של יום העצמאות. ואולי זה באמת יום העצמאות – יום העצמאות של המעמד הבינוני בישראל.

מנגד, זו כמובן שעתם הגדולה של אנשי האופוזיציה, ושני ראשיה מתייצבים לרקוד על הדם באולפנים המתחרים, אחרי שהבהירו להם כי אינם רצויים באוהלים. ציפי לבני אמיצה יותר – היא מגיעה לאולפן התוקפני של ערוץ 10. היא, שמנהלת אופוזיציה מנומנמת במשך שנתיים, זיהתה את הפגר המדמם של ביבי וכעת היא מסתערת עליו, בעוד השמאל המתעורר כבר נוגס בעקביה ותולש מהם מנדטים. לפני ימים אחדים התלוותה לצעדת הרופאים, כאילו היא אחרונת האזרחים ולא נבחרת ציבור שזירתה היא מליאת הכנסת. הטריאומוויראט גל-שלח-דרוקר לא עושה לה חיים קלים, והיא בוודאי לא ציפתה לעמוד על המוקד במקום ביבי, אבל היא מצליחה לצאת מזה לא רע עם אג'נדה כלשהי וכמה הצעות אופרטיביות.

בערוץ 2, שאול מופז כבר משיק קמפיין בחירות. הוא מדלג בקלות מהאג'נדה המדינית-בטחונית שניסה להריץ בחודשים האחרונים לאג'נדה חברתית, ומוצא אצל דני קושמרו כר נוח לשפוכת פופוליסטית. הסיסמאות שלו לא זוכות לתיקולים באולפן, והוא ממשיך למתקפה בוטה על ביבי – "לא אכפת לו", "נולד עם כפית של זהב בפה". זהב, סוכר, העיקר שיקדימו את הבחירות. בהמשך מתברר שמשפחת שלום-ניר-מוזס יצאה להשתלט על המהפכה בתנועת מלקחיים, ובזמן שסילבן מאגף את ראש הממשלה מימין בערוץ 2, ג'ודי מתייצבת בערוץ 10 על תקן פרשנית ומסבירה שהבעיה היא שכל ראשי הממשלה היו "או גנרלים או שמנים", ושלא היה כאן עדיין ראש ממשלה שנולד לתוך מצוקה. נחשו למי היא מתכוונת.

בינתיים, בערוץ הראשון ממשיכים להיות מנותקים ממה שקורה. ב-20:30 הם כבר חותכים לשאר החדשות. מדובר בערוץ הוותיק במדינה, ובכל זאת הוא ממשיך להתנהל כטירון בכל הקשור לשיקולי עריכה. מי שמחפש אתנחתות קומיות בלילה הזה יכול למצוא אותן כאן – כתבים לא מוכנים לשידור, סאונד שנעלם לפתע, כתב שמדווח בטלפון נייד ונשמע כאילו הוא מדווח מכיכר תחריר ושאר הפתעות.

ומי לא בא? ביבי! באין שרים מקורבים שיצילו את עורו, שולח ביבי לאולפן ערוץ 10 את מזכיר הממשלה צבי האוזר שפוסע כאליפלט ישר אל האש. האוזר הוא דף מסרים מהלך. ברחובות עומדים 150 אלף איש, אבל מבחינת האוזר "לא צריך להתרגש". האם כך מייחצנים ממשלה שמואשמת בניתוק מהעם?האוזר, זה ברור, לא חי את המחאה מלמטה. בזמן שהמונים מזיעים ברחובות תל אביב, את האפטרשייב של האוזר אפשר להריח עד לסלון. שרון גל תוקפני, מוחה נגד הסיסמאות והסיפורים, בעוד האוזר מנסה לפזר ערפל, לספר שראש הממשלה איתר, וראש הממשלה קידם, וראש הממשלה בונה, ולך תראה את האבטלה בספרד והכל בגלל הטייקונים ושאר קשקושים שרק קוברים את ביבי עמוק יותר באדמה.

אפילו שיחות הסלון השתתקו. חדשות 2 מדווחים מהמחאה (צילום מסך)

התקשורת מובילה את המחאה, מציין דרוקר. הלילה הטלוויזיוני הזה מבהיר זאת היטב, מלמד עד כמה מבריקה היתה ההחלטה האינטואיטיבית של דפני ליף וחבריה להתמקם דווקא בשדרות רוטשילד, במה שמכונה "לב הסצנה", מקום שמושך אליו בקלות את תשומת הלב התקשורתית, מה עוד שרבים משוכני האוהלים יושבים בעצמם במערכות עיתונים ובאולפני המדיה. ההתרגשות מדבקת, וכבר לא ברור אם התקשורת מסקרת את ההפגנה או שההפגנה מתדלקת את התקשורת. בערב הזה, בו המאבק על הדיור הופך למאבק על הבית (כדברי אחד מראשי המפגינים), כמעט לא נשמעת ביקורת כנגד המפגינים, כנגד מסרים מבלבלים או סיסמאות ריקות. היום לא שומעים "מחאה של מפונקים" או "מה אתם בעצם רוצים?". היום כולם מאחורי המפגינים, והתקשורת לפניהם. כולם רוצים להתראיין, כולם נמנים על מארגני ההפגנה. אם ביבי ירצה בעתיד להיוועד עם כל המנהיגים, הוא יצטרך להשתמש באולם הבימה המתחדש.

נורות אזהרה אפילו אביב גפן שם, מתראיין בנון שאלאנט ויונק מסיגריה בין השאלות. הוא כועס על מי שלא משלם מיסים, אבל רגע – מה לגבי מי שלא מתגייס? הרי מספרים לנו כל הזמן שזו מחאה של הצעירים שמשרתים בצבא ולא מקבלים בחזרה, אז איך השתחל לכאן אביב גפן? טוב, במיש-מש ההפגנתי הזו, שבו ראש ועד עובדי רכבת ישראל מנסה לגנוב דקות מיקרופון בעצרת בחיפה, הכל יכול לקרות. כש"רואים עולם" מתחילה בדיווחים מההפגנה, ברור שמשתנים כאן סדרי עולם. לקראת רבע לעשר נדמה שגם עתידן של "רמזור" ו"TLV" בסכנה. ערוץ 10 אכן ממשיך בשידורי החדשות אל תוך הלילה, אבל "רמזור" לא עוצרת באדום, כפי שגמר "כוכב נולד" לא עצר בשבוע שעבר. מבזק החדשות יחזור רק כששאר הערוצים כבר יתפוגגו אל תוך הלילה. האורות של "רמזור" הן נורות אזהרה בלילה הזה. אזהרה מפני היום בו שוב לא יהיה אכפת לנו מחיר הקוטג', דמי השכירות ושכר הלימוד, ורק נשאל מה נסגר עם איצקו. אבל בלילה הזה, 150 אלף איש לא עצרו ב"רמזור".

*#