"אמא מחליפה": מי אמר מלחמת תרבויות ולא קיבל?

השכפול הדהוי של הפורמט האמריקאי מביא למסך את החילופים בין משפחת פרץ החומרנית והרדודה ומשפחת אלבס רחבת האופקים והמתנשאת. מהפערים בניהם מקבלים מלחמה לא תרבותית

חגית גינזבורג, עכבר העיר אונליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגית גינזבורג, עכבר העיר אונליין

בהפקת אמא מחליפה לא יכולים היו לפנטז על טיימינג טוב יותר לשדר את פרק פתיחת העונה הרביעית שלהם: יש שם אנשים שישנים באוהל! אומנם לא כחלק מהמחאה, אלא מתוך התקמצנות על בית מלון ממוזג בתירוץ של התחברות לטבע. אבל לפחות עבור הצופה מדובר בתירוץ אקטואלי מספיק, כדי לבלות שעה ורבע מול החיקוי הישראלי הדלוח לתוכנית הריאליטי המצליחה מארה"ב. שתי המשפחות שנבחרו לככב בפרק פתיחת העונה מייצגות באופן עגום ומדכא את שני קצוות החברה הישראלית: משפחה אחת נאורה, רחבת אופקים, חובבת טיולים בטבע, ליטוף בעלי חיים ושלום חנוך, אך יחד עם זאת – מתנשאת, פלצנית ומשוכנעת שהיא טובה יותר מאחרים על שום אהבתה לארץ. האחרת – חומרנית, רדודה, מכורה לגיהוצים, מעריצה רק את אייל גולן וקובי פרץ ומשוכנעת ברוב בורותה שכל חתול רחוב נושא עימו מחלות מסכנות חיים. אבל הם לפחות לא מנסים להיות משהו שהם לא. אמא מחליפה - כל הכתבות

"אמא  מחליפה" כבר מזמן המירה את הפוקוס מהאמהות, במשפחה כולה. באותה מידה אפשר היה להחליף את האבא, הילדים או הכלב. כך או כך, עצוב לראות את הפער בין החברה הישראלית ועוד כשהוא נפרש לגמרי במקרה על המסך שלנו, באמצעות תוכנית ריאליטי שאין לה באמת כוונות להיות מתחכמת או בעלת אמירה, אלא סתם להתעלל באנשים שמגיעים מעולמות שונים לגמרי. לשם שינוי לא מדובר בפער כלכלי או מעמדי, אותו הפער שמעסיק את רובנו בימים אלה, אלא בפערים מנטאליים כל כך עמוקים, שאולי כדאי לעצור לרגע ולשאול את עצמנו אם הם לא הסיבה להכל. התנגשות תרבותית לא מתורבתת העונה נפתחת בספיישל חופשה. במקום סתם להחליף אמהות למשך שבועיים, הוחלט ששתי המשפחות ייצאו לחופשה, רק עם האמא של המשפחה האחרת, שזוכה לדגום חופשה מזן חדש. מצדו האחד של המגרש, יש לנו את משפחת פרץ – חבורה של חולי ניקיון ושופינג, שעסוקים בעיקר בעצמם ובבגדיהם המגוהצים ואוהבים לבלות את הנופש שלהם דחוקים בספינת תענוגות זולה עם שאר חובבי אייל גולן. אבי המשפחה, מעין ערס מגודל ואטום שמפחד מגורי חתולים וספורט ימי, מעביר את ימיו בחלוקת הוראות. גם כשמגיעה המחליפה של אשתו, הוא פוקד עליה לגהץ לו ערימות של בגדים, כי אחרת כנראה תפרוץ מהומת אלוהים בספינת התענוגות (או שמה יש לומר: פיסת העץ הצפה, שהיא מופת של קיטש ובידור זול). ובצד השני – משפחת אלבס, חסידי הטיולים בטבע והשינה בחיק היתושים. הם אוהבים את ארץ ישראל ומתגאים בכך שהילדים שלהם מעולם לא ראו עולם ושאצלם בבית לא משמיעים אייל גולן, אולי רק "שירים מזרחיים מקראיים". החופשות שלהם מסתכמות באוהלים מאובקים במדבר ובאילוץ הילדים שלהם לרכב על גמלים עם קלקול קיבה והתנסות בספורט אקסטרים שמהלך עליהם אימים. גם אבי המשפחה הזו, שארלי, הוא ערס מגודל שנדמה לו שידיעת הארץ הופכת אותו למשהו אחר. הם אולי חושבים שהם מייצגים את ישראל היפה והמתורבתת, אבל האמת היא שהם בסך הכל אנשים שמתעקשים, מתוך איזו סנוביות קדמונית ומלוקקת, להזיע את עצמם למוות בנופי המדבר ולהסריח לפחות כמו הגמלים. עכשיו ערבבו את שתי המשפחות האלה יחד וקיבלתם התנגשות תרבותית בלתי מתורבתת בעליל, לא משהו שלא תוכלו להיתקל בו בכל בית מלון באילת בימים אלה. פחד גבהים מול מחלת ים. מתוך הפרק:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ