"מאסטר שף": נמאס מהאודישנים, קדימה למחנה האימונים

עוד תוכנית אודישנים ניצלה משממון כשהצליחה להביא סיפורים מרגשים. אורה האלמנה שמבשלת כדי לחבר את המשפחה, נסרין הפלשתינית שעברה במחסום כדי להגיש אוכל אותנטי ויוסי הזמר שרוצה לבשל. אז מתי נגמרים האודישנים?

טל הנדלס, עכבר העיר אונליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל הנדלס, עכבר העיר אונליין

בסדר, מספיק, הבנו את העניין. עברנו ארבע תוכניות אודישנים מתחילת העונה ונדמה שכבר נמאס. ישנם חמישים סינרים שמסמלים את המעבר לשלב הבא, מחנה האימונים, ולא ממש ברור למה מתעקשים לעבור אחד אחד ולהראות לנו את כולם. מאסטר שף - כל הכתבותאותה הגברת בשינוי אדרת

כולם במאסטר שף נשמעים פחות או יותר אותו הדבר. סבתא שמבשלת לנכדים, נכד רוסי שלמד מסבתא שלו איך לבשל, האישה שמתקינה אוכל לבעלה, והבעל שהתאלמן והתחיל להכין אוכל לילדים. שימו את את כל האפשרויות בכובע, הגרילו שמונה או תשעה פתקים, והרי לכם תוכנית אודישנים טיפוסית. עכשיו נראה אתכם מגיעים למחנה האימונים ומצליחים להיזכר מה הכינה כל סבתא באודישן שלה. בהצלחה. ארבע תוכניות הן בהחלט מעל ומעבר בשביל להבין את הרעיון. אנחנו מוכנים למחנה האימונים.

בהתאם לרף המיאוס שהולך ומאמיר משבוע לשבוע, התוכנית היתה די משעממת. אותה הגברת בשינוי אדרת. הראשונה הייתה לאה חייקה, שהאדרת שלה הייתה שני הורים חירשים שהחיים איתם הפכו אותה למתרורגמנית לחירשים שרוצה לפתוח מסעדה שכל עובדיה לא שומעים. "קציצות הקסם" שלה נראו חובבניות ולא מעניינות במיוחד, וברולטת הרגש היא הפסידה ולא עברה לשלב הבא.

חי בלה לה ללנד הראשון שעבר היה דווקא יוסי אזולאי, שלא הביא איתו מסחטת דמעות מוכנה מהבית. הדבר היחיד שאפשר היה אולי להרגיש כלפיו הוא רחמים, על האשליה שבתוכה הוא חי. אזולאי הציג עצמו כזמר, "אולי אחד האמנים הפעילים בתחום", שמופיע בלי סוף בארץ ובחו"ל. כהוכחה קיבלנו מונטאז' שלו סוגר הופעות בצרפת מהספיקר באוטו, מבצע דואט עם שלומי שבת, מופיע באירועים ומתהדר באלבום זהב. לרגע היה נדמה שהגיע לכאן סופרסטאר, מגדולי הזמרים של זמנינו. רק אני הרגשתי נבוך שמעולם לא שמעתי עליו? במקרה הזה הסלמון שהכין בסגנון אסיאתי הצליח למשוך את השופטים, פרט ליונתן רושפלד שנשאר קשוח והתבצר במקצועיות הבלתי מתפשרת שלו.שר כל הדרך לצלחת. יוסי אזולאי:

מה שהציל את הפרק משעמום היה "אודישן עד הבית", או במקרה הזה, עד המספרה. ככלל, כל בריחה מהאולפן והגעה לסביבה הטבעית של המתמודדים, מוסיפה משב רוח רענן לתוכנית.  אלמנט התחרות הורגש טוב  כששלושה ספרים הועמדו זה מול זה, מה שמכין אותנו למחנה האימונים, לו אנחנו כבר לא יכולים לחכות. גם בלוטות הרוק התחילו לעבוד כסוף סוף זכינו לראות את תהליכי ההכנה של האוכל, אותו הכינו המתחרים. ליהוק בהזמנה כשחזרנו לאולפן הגיעה המתמודדת שאמורה הייתה להיות הכוכב של הערב, זו שפומפמה בפרומואים. נסרין, פלסטינית מקלקיליה, היא כמו מתנה שנופלת ביד ההפקה. אין סיפור טוב מאישה מוסלמית שמגיעה לתוכנית ריאליטי בפריים טיים הישראלי, ושבדרך הייתה צריכה לעבור מחסום צה"לי ולתת לחיילים לטעום מהסירים שלה. הדרך היחידה של מתמודדת כזו לא לעבור לשלב הבא היא להכין נקניקייה במיקרו.  בוודאי שמאכל ערבי אותנטי, "מנסף" (בשר כבש על אורז עם צנוברים ורוטב יוגורט) יעביר אותה בהליכה.

אבל הכוכבת האמיתית הגיעה בסוף. אורה שגיא היא אישה פשוטה, כמו שאנחנו אוהבים. היא הגיעה עם סיפור מרגש על התאלמנות והסבירה באריכות כמה האוכל הוא שהדביק את המשפחה שלה ביחד. שגיא הגיעה עם מסר יהודי חזק, הערך השמשפחתי, שבת אחים גם יחד סביב השולחן בשבתות וחגים, הכפיה למשפחתיות שבעיני האם היהודיה מסמלת את הנחת והשלווה. אפשר להתחבר יותר או פחות, אבל לפחות כאן היתה נשמה. הסיפור מאחורי הסירים: 

שופט השבוע: רושפלד היה היחיד שדבק באיכות המנות, גם כשהיה ברור שהולך נגד הצורך הרגשי של חבריו לשולחן.

קשקושי אייל שני: "טעם עמוק שאין בו כמעט טעם", מחמאה למקרה שלא הבנתם.

קונספירציה: שיבוץ אודישן של "זמר" יומיים לפני הגמר הגדול של כוכב נולד, גם היא לבית "קשת". כי לכנות את חיים כהן בשם מרגול עושה פלאים לתת מודע שלנו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ