רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בנות הזהב": בטלוויזיה אין זקנות מאושרות

כשדליה עסוקה בלצאת עם גברים צעירים, היא לא שמה לב שהנכד שלה במצוקה. רותי מתמודדת עם חוסר הבנה טכנולוגית ושוש מתעמקת בבישולים וטלנובלות. הדמויות של בנות הזהב הישראליות מציגות תדמית עצובה לזיקנה

תגובות

מה המסר העיקרי שעבר מהסדרה "GOLDEN GIRLS" בכל העולם בשנות ה-80? שזיקנה יכולה להיות תור הזהב של הגוף והנפש.  אפשר לגור יחד בחבורה ולא לחוש בדידות לעולם. אין ילדים על הראש, יש פנאי לטיפוח המראה החיצוני וזו תקופה להרפתקאות  שלא התאפשרו בתקופת הנישואים. הגיע הזמן להביט לאחור בחיוך ולצחוק על השנים המגוחכות בהן עבדנו חמורים והחיים עברו בסך. הסדרה הייתה אוטופית כמובן  אבל היה בה משהו מנחם. "בנות הזהב": בדיחות קרש וליהוק כושל

החלודה שולטת בנות הזהב הישראליות מודל 2011, נראות פחות מאושרות. בעידן בו  משודרת "היכל התהילה"  בה נסחבים וותיקי הזמרים אל  ערבות השלג שם  הם מבצעים מחול אחרון ופרידה מהכבוד, אין כנראה מקום לסדרות על זיקנה מאושרת. כשאבי טולדנו מתפתל ומשתנק על הבמה בשיר "עטוף ברחמים" כדי לשכנע כמה "מומחים" ב"היכל התהילה" שהוא עדיין רלוונטי ורוחמה רז מחבלת  בזיכרון דמותה הזכה ("בארץ אהבתי") בהשתטויות, במדינה בה מלבים  הנאה סדיסטית כדי לפתות מפרסמים, אין פלא  שגם "בנות הזהב " הן בעיקר חלודות.  בפרק התשיעי התסריט אמנם השתפר וניתן להבחין בבירור בקומדיית מצבים  עם דמויות מאופיינות היטב, אבל הרעיון המרכזי הוא, שעדיף להיות צעיר ובריא מקשיש וחולה. דמותה של דליה שאמורה להיות קוגרית סקסית, היא פטפטנית מתישה ופתאטית בגיל העמידה, ששוטפת את סביבתה בתיאורים מביכים על מפגשים עם גברים. צעיר מול עתיק על רותי (מיקי קם) המורה מוטלת משימה ליצור סרטון אנימציה כלשהו במחשב, אך בשל מוחה החורק היא נכשלת במשימה. את המטלה מבצע עבורה הנכד דל השפה של דליה, כמובן מפני שהוא צעיר והיא "עתיקה" כהגדרתו. הדמות של שוש נראית שמחה בחלקה, אך גם כאן היא שוב "אם כל הישראלים"  (לא מזרחית ולא אשכנזייה - ספרדייה  גזעית)  בתפקיד עקרת הבית הנצחית שמזינה את כולם ושוכחת את עצמה. הדמות המנצחת, שמצליחה להישאר רעענה במוחה למרות שהיא המבוגרת ביותר, היא הקשישה בחבורה (והדמות המצחיקה ביותר, עם פוטנציאל לקאלט), אבל חיי השיתוף נראים כמטרד עבורה. היא מתייחסת בבוז ותוקפנות לביחד והאופי הבעייתי שאמור להתמתן בצוותא, הופך קשה יותר בדירה המגוננת.

התמונה הזאת מייצגת כישלון להישאר נאמן לסדרה המקורית שהציגה את גיל הזהב כתקופת חסד.אילו כאן היא היא מדגישה את אחד מסימני התקופה שמתייחסת אל בני ה50 פלוס כאל בלתי כשירים להבין את השפה האינטרנטית והטכנולוגית,  כחלק מתודעה  כוזבת שמטפחים מבוגרים שסבורים משום מה שמדובר בשפת סתרים לצעירים (הנכד של חנה הזמין הביתה חברים מהפייסבוק ובתגובה, שולפת ריבה את הנשק). הפרק נפתח בהדגשת הפער בין העתיקות, כפי שמכנה אותן זיו, הנכד של דליה, לצעירים שאפשר לסלוח להם שהם מתנהגים לא יפה, בגלל שהם עוברים קשה את גיל הנעורים. אם בתחילת הפרק מוצגת בעיה ונוצר קונפליקט, כמו בכל סדרה אמריקאית ישנה, בהמשכו נוצר דיאלוג, הזקנות מוכיחות שגם לנסיון חיים יש ערך (הבנות מבינות שהנכד רוצה לדבר, דליה שמנסה להישאר צעירה, לא מבינה את זה לבד), והצעירים מבינים שגם לזקנה יש תובנות משלה. עוד קצת פאנצ'ים בפרק האחרון  (שהוכיח שכישרון  כתיבה מנצח תמיד), אמנם היו כמה פאנצ'ים מפוספסים והתנהגות מעוררת אנטיגוניזם מצדה של לסלאו, אבל היו גם כמה משפטים שעוררו צחוק של ממש. המצחיק בניהם נאמר כשחנה תוך כדי מונולוג אינסופי על עצמה,  מסבירה שכן עניין אותה מה קורה בחיים של נכדה ובתה, רק צריך להגיד לה. ובשפתה: "בטח שזה מעניין אותי, רק צריך להגיד לי מה מעניין". אם נשים בצד את המאמצים המיותרים בלייצר קומדיה מצד מיקי קם וחנה לסלאו, עוד שתיים שלוש הברקות  כאלה בפרק  עוד יהפכו את הסדרה  ללהיט.

*#