כוכב נולד 9: מי הפייבוריט של השופטים?

ספיישל עידן רייכל סיפק הזדמנות לשקול את מידת הזכאות של המתמודדים להגיע עד לקו הסופי בתחרות

חגית גינזבורג, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חגית גינזבורג, עכבר העיר אונליין

מה תעשה השופטת מרגלית צנעני עכשיו, כשהאדם היחיד שחלק איתה את החיבה ל-ח' ו-ע' גרוניות וג'חנון הלך הביתה? ממש בשלבים האחרונים של התוכנית, הודח לירון רמתי, שלא אמור היה להגיע לגמר מלכתחילה. נעדר את העוצמות המתבקשות בקול או את הכריזמה ההכרחית למי שמבקש להיוולד ככוכב, היו רבים שהרימו גבה לעצם ההישרדות העיקשת שלו בכוכב נולד, משבוע לשבוע. הוא מוכשר, כן. בעל צבע וגוון משלו. אבל מעולם לא היה חזק מספיק כדי לגבור על הקול הצלול של חגית יאסו או על השירה מלאת האופי של דוד לביא או סתם, להביא משהו שהוא קצת יותר משלמה ארצי במזרחית. כוכב נולד 9 - כל הכתבותנגיעה מהגמר ואז הם נשארו ששה: תמר, חגית, דוד, לירן, נוי והצמד נדב ואסף. כל אחד מהם מביא משהו אחר לגמרי לבמה ובעוד שבועיים וחצי, יישארו רק מחצית מהם – שלישיית הגמר, אלה שיזכו לבלות כמה ימים מיוזעים בחיפה (ללא ספק, לאס וגאס הישראלית). ספיישל עידן רייכל סיפק הזדמנות לא רעה בכלל לשקול את מידת הזכאות של כל אחד ואחת מהן להגיע עד לקו הסופי בתחרות:חגית יאסו: המועמדת המובילה לזכייה, בגלל שכבר מהרגע הראשון הצטיידה בנונשלנטיות ופאסון שלא אופיינים למתמודדים ב"כוכב נולד". הרוב רוטטים מהתרגשות מעצם המחשבה שיחלקו חלל עם צביקה הדר פעמיים בשבוע, אבל היא באה נסוכת ביטחון עצמי. היא שרה מצוין והיא יודעת את זה. השופטים התעלפו מהביצועים שלה באופן כמעט גורף (למעט מקרים יוצאי דופן) וגם הקהל. הביצוע שלה אמש ל"אולי הפעם" היה מקסים ואפילו חילץ דמעה ממירי מסיקה (זה בכל זאת לא קרה לה כבר רבע שעה). אבל דבר אחד עלול להכשיל אותה: הזחיחות הזו, של מישהי שיודעת שמקומה בגמר בטוח. הקהל הישראלי לא אוהב שמתנשאים עליו וגם אם היא לא מתכוונת, זה מה שיוצא. כך או כך, היא כנראה תהיה שם אם נרצה או לא. דוד לביא: עוד פייבוריט שהתבלט כבר מהרגע הראשון. דתל"ש תכול עיניים עם חיבור כל כך עמוק למוזיקה, שהוא מסוגל לשיר גם את ספר הטלפונים ולגרום לצדי צרפתי לצהול. יש סיבה שטיפוסים כמו דוד מגיעים רחוק כל כך בתחרויות כאלה: יש בו משהו כל כך שלם ובשל, שכמעט אי אפשר לעמוד בפניו. וגם אם לפעמים נדמה שהסגנון חוזר על עצמו (עובדה שיאיר ניצני ציין באיזשהו שלב), יש בו משהו ממכר שגורם לך לרצות לקבל ממנו עוד ועוד. אלא שדווקא בגלל כל האהבה הזו שמורעפת עליו, הוא עלול ליפול קורבן למהפך בתוצאות – שאננות של המצביעים או התגייסות לטובת מתמודדים חלשים ממנו - וברגע האחרון למצוא את עצמו מחוץ לגמר. נדב ואסף: הייתם מצפים שדווקא שני פליטי הסבנטיז, שהביאו איתם משהו כל כך מיוחד ומלא באהבה למוזיקה, יתבלטו יותר אחרי מספר חודשים בפריים טיים. אך בעוד השופטים מתמוגגים מהביצועים שלהם, המצוינים באופן גורף, התקבלה תחושה שהם קצת מדשדשים מאחור במידת הסקרנות שהם מצליחים לעורר. משהו שם מונע מהצופה להתחבר אליהם באמת ולרצות להריץ אותם לגמר. אולי זו העובדה שעל רקע הסיפורים קורעי הלב של שאר המתמודדים, הם משדרים מעין נורמליות מלאת שמחת חיים. הסיכויים שלהם לעלות על הבמה בחיפה עומדים על 50:50. אבל אין ספק שמגיע להם להיות שם. בלי סיפורים קורעי לב. נדב ואסף:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ