רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוכב נולד 9: האם נמצאה הגרסה הישראלית של כריסטינה אגילרה?

אחרי ההדחה של מלי שלום, נשארו בתוכנית מועמדים שראויים להגיע לגמר. דוד לביא עשה רדיו הד, הביצוע של תמר יהלומי לשיר צרפתי עורר צמרמורת והקול של אורטל אדרי הזכיר את כריסטינה אגילרה. ספיישל השפות היה תענוג צרוף

תגובות

אבל ממלי קל להיפרד. קיבלנו לכך הכנה מראש לפחות פעמיים בשבוע. מה גם שהגרסה שלה ל"girls just wanna have fun" הייתה צעקנית, מלאת זיופים וצורמת. רצינו שתישאר בגלל מה שייצגה, לא בגלל שכיף לשמוע אותה. ומה יהיה עכשיו? עכשיו נותרנו עם מתמודדים שמחממים את האוזן ולא נוקעים את העין. ומה נעשה אם תמר יהלומי תודח? או אורטל אדרי? או, השם ישמור, דוד לביא? ואת כולם מרגלית צנעני רוצה לראות בגמר. ואת אלה שהיא לא רוצה, מירי מסיקה רוצה. וגם אנחנו רוצים. בהכל אשם ספיישל השפות הארור הזה. גם כן הפקת "כוכב נולד" והקפריזות היצירתיות שלהם. כן, בואו תנו למתמודדים לבחור שיר בכל שפה שירצו, פרגנו לרון את "It's my life" של בון ג'ובי, לדוד את רדיוהד, לתמר את "je suis malad" הצרפתי והכה מרגש, לאורטל והקול העצום שלה את "hurt" של כריסטינה אגילרה. תנו להם ועל הדרך, חתכו לנו את האצבעות, כי גם ככה אין לנו מושג למי להצביע קודם.להצביע לו? דוד לביא עושה טום יורק (צילום מסך)טוב, אם להיות כנים, בני ה-13 ומעלה לא ממש נוהגים לסמס למתמודד כזה או אחר, אלא אם כן קיים קשר גנטי מוכח ביניהם. אנחנו מסמסים בלב (זה גם יותר זול), כי בשלב הזה כבר לא יכול להיות שלא אכפת לך. אם נשארת עד עכשיו, אם שרדת את האודישנים המפרכים, את דילולי הנבחרת האינסופיים ובעיקר, את הספיישל הים תיכוני – כנראה שאתה כאן עד הגמר המר. והחל מאתמול, זה באמת נעשה מאתגר.

הקסם של השפה הזרה אז נכון, אפשר לכתוב בציניות גדולה על ההתיימרות להיות בינלאומיים. אפשר לצחוק להם על המבטא, על הסגמנטים עם המורים לשפות, על שליפתה מהארכיון של היבה, המתמודדת מעונה 8, אבל בשורה התחתונה, כל האנגלית והערבית, הצרפתית והספרדית האלה שהיו שם אתמול, היו פשוט עונג צרוף, ביס של אינטרנשיונליות ותרבות פופולארית שכל כך חסרות בתוכנית הזו, פסגת השאיפות של כל מי שצופה באמריקן איידול ומתבאס שבגרסה שלנו אין שירים באנגלית. ותראו מה שיר אחד של חוליו איגלסיאס עשה לנוי דנן – בכל פרק רגיל ילדון בר מצווה מעצבן, עם תספורת מהניינטיז ואבא שיכול וצריך להוביל קמפיין לכדורי הרגעה: כמה מלים בספרדית, קצת "אספרה" עם הגייה נכונה וקול הדוד ד'אור שלו, והופה, יש לנו זמר אמיתי, גברבר שרמנטי (אך עדיין בעל תספורת מטרידה), שמחזיר אותנו לימי הטיול בדרום אמריקה וערוץ ויוה. שלא לדבר על תמר, שהגרסה שלה ל"je suis malad" הצרפתי, הייתה לא פחות ממצמררת (אפילו שמרגול הביעה מחאה. כי בכל זאת, זה לא היה שיר בתימנית), דוד שסוף כל סוף השתחל למקום הטבעי שלו, לירון רמתי שהרים את האולפן עם שיר בתימנית ואורטל כמובן, מלכת הערב, שסיפקה חלופה ישראלית ראויה לאגילרה. היחידה שאכזבה מעט הייתה חגית, עם "killing me softly" של לורן היל. הכל היה נכון שם – השמלה, הגרוב, הניסיון להעמיד את התלתלים לאפרו והקול כמובן, מצוין כתמיד. אבל המבטא, למען השם. המבטא! אין דבר בעולם שיכול להחזיר אותך למציאות הישראלית יותר מאנגלית רצוצה וחוסר יכולת לגלגל על הלשון את המלה WORD. אבל אין טעם להכביר במלים. גם אם המבטא לא היה מדויק וגם אם הייתה תחושה שהם מתאמצים יותר לזכור את המלים מאשר להישמע טוב, לפעמים פשוט עדיף לקבל קצת יותר בון ג'ובי (ותודה לך, רון ויינרייך) וקצת פחות דודו אהרון. עברית שפה יפה ואין לנו ארץ אחרת, אבל לעזאזל, מעבר לים יש אחלה מוזיקה.הטוב: לראות את מרגול מג'עג'עת באווירת תימניידה ומתחברת למקורות.הרע: לראות את צביקה הדר מציג את השופטים במגוון שפות. גם ככה בעברית זה לא תמיד נשמע משהו.המכוער: "זה לקח אותי לבת מצווה שלי", מירי מסיקה מבקרת את נוי דנן ומעלה אסוציאציות של צדפה וגשר בשיניים.

*#