אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכום עונה מחוברות 2: געגועינו לדנה ספקטור ורן שריג

המסע של דינה מבית אל למכמורת, העירום של שיר לעיני המצלמה, המריבות של מיקה ומיקי, הפרובוקציות של הילי והאישיות הכריזמטית של ננה. כל אלה לא הספיקו כדי להפוך את העונה למעניינת ומרגשת

תגובות

זהו זה. תם ונשלם. עוד מחזור של מחוברות סיים את טירונות האקסהביציוניזם בבסיס הוט בנתניה. הבוגרות נשבעו לדגל וקיבלו ספרי תנ"ך בדמות ראיונות עומק בפלטפורמות נחשבות פחות ויותר ובדמות הפקת אופנה בלאישה. להיכנס לנעליים גדולות בתחילה הן נישאו על גל הצלחתו של המחזור הראשון שהצליח להפתיע בחדשנות של הפורמט ובנכונות של המשתתפות בו להתפשט לחלוטין מפרטיותן ומעצמיותן לטובת אהבת הקהל. המחזור השני החליט שהוא עושה את זה יותר מהר, יותר גבוה ויותר חזק. הגברים לקחו פורמט שכולם חשבו שהכוח שלו הוא בעליונות של נשים בכל מה שקשור לשיתוף ולוורבאליות, והוכיחו שאין להם שום בעיה להניח את הקישקעס על השולחן ואף למעלה מזאת. כשהשיקוף של החיים על המסך התערבב עם מה שקרה בחיים האמיתיים של שי גולדן, ישי גרין ורן שריג והתחיל להשפיע על האירועים, זאת היתה תאונת הרכבת הטובה ביותר בעיר. תחת המעטה של עשייה דוקומנטרית אמנותית (להלן: מחוברים), הרשו לעצמם גם הסנובים הגדולים ביותר לעקוב אחר ההתרחשויות שיש להודות שהלמו יותר את "ג’רזי שור" מאשר את היומרה האמנותית של דורון צברי.רן שריג, לפני המפץ הגדול עם כוכבת "מחוברות" דנה ספקטור:ואז הגיעה מחוברות 2 וניסתה להוכיח שבחיים האלה אפשר לחזור לאחור. המסקנה החד המשמעית היא, שלמרבה הצער אי אפשר. הצפייה בעונה הנוכחית הרגישה כאילו מישהו דחף לך פרקים של בברלי הילס 90210 אחרי שכבר סיימת בהצטיינות את כל העונות של אחת שיודעת. הניסיון להתעלם מכך שרף הריגוש עלה באופן משמעותי, לא צלח. פספוסים בעוכריה של “מחוברות 2” עמדו שתי החלטות. הראשונה היתה להתייחס אליה כאל מערכת סגורה, כלומר לשדר את הפרקים לאחר שהמחוברות כבר החזירו את המצלמות ולא לאפשר כל דיאלוג בין מה שמתרחש על המסך לבין ההשלכות שלו על חייהן. הבחירה השנייה הייתה להתייחס לכל פרק כאל מערכת סגורה תמטית. פעם מתמקדים בסקס, פעם באהבה, פעם באלוהים ופעם בבית. התחושה הכללית היתה לרוב מאולצת וכזאת שכופה על הצופה להתבונן בפרק שמנסה ללמד אותו משהו שממנו אפשר לצאת עם מוסר השכל לחיים. הבעיה היא שכל החן של מחוברות טמון בכך שהחיים הם דבר כאוטי ובלתי פתיר, צעידה בלתי פוסקת במעגלים וחזרה סיסטמטית על טעויות שמשובצת בהארות שצצות אחת למיליון שנה. הדחף של היוצרים לנסח סיפור שיש שבו אקספוזיציה, סיבוך והתרה לא תמיד התיישב עם הקפיצה בזמנים של הסצינות ועם התסרוקות המשתנות של מחוברות מה שהפך אותו לעוד יותר מאולץ.ליהוק שיחוק בתחום אחד הצליחה “מחוברות 2” יותר מקודמותיה, בתחום הליהוק. אפשר לאהוב אותן, אפשר לשנוא אותן, אפשר להתעצבן עליהן ואפשר לחשוב שהן עדר נשים המתחננות למנות בלתי נסבלות של תשומת לב, או לחילופין נשים מחושבות ביותר שעשו עסקה של חשיפה תמורת קידום מקצועי או אישי. דבר אחד אי אפשר לומר עליהן, אף אחת מהן לא היתה משעממת. מתחננת לתשומת לב. שיר נוסצקי  (צילום מסך) בעונה הזאת לא התרחשו תקלות כמו דודו בוסי שהלך ונעלם ככל שמחוברים התקדמה או אליזרין שהפסיקה לשתף פעולה באמצע הפרויקט. המסע של דינה אברמסון מבית אל למכמורת היה, לטעמי, המעניין ביותר, השלם ביותר והמרגש ביותר. ננה שרייר הוכיחה שלא צריך להיות אורי גלר כדי להפנט אנשים דרך מסך הטלוויזיה. מישהו צריך לתת לה משהו לעשות בטלוויזיה, מבחינתי זה יכול להיות גם ספיישל הקראת ספר הטלפונים של דפי זהב. מיקה קרני ומיקי העלו את הסף כשהסכימו לנהל את המריבות הכי קשות מול המצלמה וכשנתנו ליסמין להיות המחוברת השישית. שתי הצעירות, הילי עמנואל ושיר נוסצקי, התקשו מאוד לעורר הזדהות אבל עשו את זה באופן מפואר. וגם בפרק האחרון התעקשו לתפור לכולם איזשהו סוף שמח ואופטימי, משהו שיעיד שכל הסבל הזה היה כדאי. יודעים מה? יכול להיות שאולי.

*#