אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"צחוק מעבודה": רועי לוי מתאמץ ולא מצליח

בתוכנית מוותרים מראש על אמירה כלשהיא על החיים ומשאירים את חומרי הגלם שמהם יכולות לצאת בדיחות גדולות ריקים מתוכן. כשההומור חלול ומקושט בגזענות ובפאנצ'ים תפלים, אין פלא שזה נגמר בביצה מרוחה על מצח של בחורה

תגובות

קרה לכם פעם שהרגשתם שכל מה שאתם עושים הוא לא מספיק טוב? שאתם פשוט הולכים ושוקעים עמוק יותר ויותר בתוך החול הטובעני שנקרא הבינוניות של עצמכם? זה יכול לקרות בחיים האישיים, זה יכול לקרות בחיים המקצועיים. פשוט התחושה הזאת שהכל בינוני, הכל ליד, שום דבר לא נעשה כמו שצריך. שום דבר הוא לא כמו שצריך להיות או כמו שראוי שיהיה. ואז אתם פשוט מתביישים בעצמכם ומתביישים בפני סביבתם ובטוחים שאתם לא מספיק טובים, שכולם תופסים אתכם בקלקלתכם ורואים שאתם לא מצליחים. נמוך מים המלח יש אנשים שהתחושה המעיקה הזאת מביאה אותם לבצע מעשים בלתי הפיכים לחייהם. אחרים סתם סוחבים אותה כדכאון בשלב זה או אחר של החיים. לחבורה שמופיעה בצחוק מעבודה זה לא קרה. הבינוניות כבר מזמן איננה אפילו הרף העליון שאליו הם שואפים. זוהי משוכה שהם מקפידים לעבור מלמטה באמצעות רפליקות נמוכות מים המלח שלא מצליחות לכוון אפילו מתחת לחגורה. למה להתאמץ? זה עבד במשך חמש עונות, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בעונה השישית. אם הנייר סופג הכל, אז הפריים טיים של ערוץ 2 הוא חבית ללא תחתית.  יצא לכם פעם לשמוע את הבדיחות של ארז שלם? כי אם לא, אני מקווה שהקלטתם אמש את “צחוק מעבודה”. לא, באמת, נשבע לכם בקבר השחור של נאצר שהבחור פשוט קורע מצחוק. רגע, אמרתי שחור? אתם יודעים מי עוד שחור? הפליטים מדרפור. יצא לכם פעם לראות פליט מדרפור? כי אם כן תנו לו פסק זמן. אל תשאלו למה, פשוט תצפו. בשאר הזמן תזכרו שמרוקאיות הן נשים שמסוגלות רק לצעוק על הבעל שלהן או להכין מופלטות. ובדואים? הם עושים ילדים בגיל 12. אבל אני סתם מגזים, הרפרטואר שלו כולל גם בדיחות על רואות חשבון. יצא לכם פעם לראות רואת חשבון?

כל הבדיחות התפלות האלה רודפות זו את זו בקצב מסחרר ללא חוט מקשר נראה לעין, טריגר של ממש או אג’נדה כלשהיא. העיקר להעלות כל מיני אבחנות על איך האף מתעקם כשמריחים שני גביעי יוגורט שמתפוצצים ביד. עזבו אתכם אפילו מפוליטיקה, ב”צחוק מעבודה” מוותרים מראש על אמירה כלשהיא על החיים, על היום יום, על הבנאליות, על האירוניה, על חוסר ההגיון, על האבסורד, על הרשעות ועל הטמטום שהם מנת חלקנו כבני אנוש. אלה הם חומרי הגלם שמהם יכולות לצאת בדיחות גדולות, אבל אף אחד לא מעוניין לעבד אותם למשהו קוהרנטי או מובן. הם פשוט נשארים כמו שהם על השולחן ללא יד מכוונת או מטרה. מספיק שכל משפט מתחיל ב’יצא לכם פעם?’, ל’מישהו קרה פעם’ ו’מכירים איך זה ש?’.

אז יש פה מישהו שמכיר איך זה כשיוצא פעם שמספרים בדיחה מצחיקה?

*#