כוכב נולד 9: הג'ינג'ית הלוהטת עוד תגיע רחוק

אסף ונדב הלכו על בטוח, דוד לביא הביא אינטרפטציה וניצל מהדחה וקלרה ניסתה לקנות את הקהל עם אייל גולן. מסתמן שהמתמודדים לא באמת שולטים במוזיקה הישראלית, אז לפחות חגית שיחקה אותה עם שיר במרוקאית ולירון עם הרבה איכות

חגית גינזבורג, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חגית גינזבורג, עכבר העיר אונליין

הייתה תקופה, לא רחוקה כל כך, שבה יכולת לשמוע שאגות שמחה מחלונות הבתים, גם אם זה לא היה ערב שידור ליגת האלופות, אלא סתם, כי נינט קיבלה קצת יותר סמסים משירי מימון. נהרות של גברים ונשים שטפו גם אז את רחובות, חמושים במגשי פיצות ופיצוחים, ולא היה לזה שום קשר לכדורגל – הם פשוט היו בדרך לצפות בפרק השבועי של כוכב נולד. כי עם ישראל התרגש פעם מ"כוכב נולד", נדבק למסך הטלוויזיה וצפה במה שהיה בעבר תרחיש הריאליטי הכי חדשני, מסקרן ומותח שנראה כאן. המקום שבו מגיחים לעולם כוכבים, גם אם בצירי לידה מייגעים ונטולי אפידורל. יכולת להיות בטוח שלמחרת, כולם ידברו על מה שהלך שם. מה שעובד תשע עונות מאוחר יותר, קרה לתוכנית מה שקורה כמעט לכל דבר שמתחיל טוב וצונח איפשהו לקראת האמצע. אפשר להיות בטוחים שכל אחת מקריאות השמחה שנשמעו אתמול אמש נולדה בעקבות הגול שהבקיעה ברצלונה ולא משום שדוד לביא ניצל מהדחה. למעשה, ספק אם אלפי השואגים שצפו במשחק, עם הפיצות והפיצוחים שלהם, יודעים בכלל שקיים בחור כזה, דוד לביא. האחיות הקטנות שלהם אולי יודעות, וגם זה בתנאי שהשידור של "כוכב נולד" לא נופל בדיוק על שידור חוזר של אחת שיודעת, יש בזה משהו עצוב. אבל השבוע, שלב הדו קרב (עוד חידוש מופלץ שמאפשר להפקה לשלוט על המתמודדים שיועמדו להדחה, גם אם בעקיפין) אני בוחרת להתרכז במה שכן עובד בעונה הזו של "כוכב נולד", סתם כי אין טעם לחזור בפעם ה-16 על אותה המנגינה (הים תיכונית). ויש כל כך מעט מזה, שזה ממש לא עומד להיות ארוך. הטוב הזה, נשען ברובו על המתמודדים. אחרי שנפרדנו מילנה ומשי ביום שישי, ומרועי השבת, נשארנו עם קצת פחות מהם, כך שהטובים מתחיל לבצבץ אל פני השטח.נתחיל באותו לביא המצוין, שלמזלנו שרד את ההדחה (לא שהיה בכך איזשהו ספק). מי שלא עקב אחר דרכו בתוכנית, יכול לשאול את עצמו מה יש בילדון הצנום הזה, שהופך אותו לפייבוריט המוביל של העונה. אין לו קול ענק, הוא גם לא פרפורמר מטורף. אבל יש לו משהו אחד שאין לשאר החברים בנבחרת: הוא מסוגל להפוך כל שיר, לעוס ודביק ככל שיהיה, לשלו. לתת לו אינטרפרטציה מיוחדת, כפי שהגדירה זאת מרגול. זו תכונה שהופכת כל ביצוע שלו לתענוג לצפייה. וכמו דוד, יש עוד כמה שמביאים לעונה הזו משהו קצת אחר ומרענן. הצמד אסף ונדב, למשל. הם יוצאי דופן במובן הזה שברור לגמרי שהם מביאים איתם לתוכנית יותר מסתם קולות יפים וגיטרה – השניים האלה באמת ובתמים אוהבים מוזיקה, חיים ונושמים ומקיאים אותה על הבמה. לפעמים  זה אפילו חשוב יותר מקול ענק או כישורי סלסול, אפשר פשוט לסמוך על השניים האלה שישלפו מדי שבוע איזה שיר נשכח ממרתפי רפרטואר המוזיקה הישראלי ויחיו אותו מחדש. נכון ש"לא יודע איך לומר לך" של שלום חנוך לא ממש עונה על ההגדרה הזו, אבל זה בסדר – מותר גם להם ללכת על בטוח. מזל שיש אותם. אסף ונדב:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ