רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"היכל התהילה": האם ערוץ המוזיקה סוף סוף מממש את היעוד שלו?

פורמט התוכנית והביצועים של זמרי העבר לשירים ישנים, עוררו תקווה שאולי ערוץ 24 יממש את החזון הראשוני שלו וישים את המוזיקה במרכז. אבל אז צצו ניצני הטראש כשעינת ארליך ניסתה לייצר קרב חתולות בין אילנה אביטל ורוחמה רז

תגובות

התחושה העיקרית מצפייה בערב בשידורים הראשון של היכל התהילה, היא עצב מהול בנוסטלגיה. שנים עשר אנשים לא כל-כך צעירים, שכבר נגעו בפסגה יותר מפעם אחת, מתנתקים ממשפחותיהם האוהבות למשך שישה שבועות תמימים ומסתגרים בבית מרושת מצלמות, בניסיון נואש לשחזר את ימי התהילה האבודים. הם אמנם יתגוררו בבית האח הגדול, אך לא מדובר פה בקבוצת וואנאביז אנונימיים שפסגת שאיפותיהם היא קבלת תכנית בערוץ 24 (למרבה האירוניה). זה גם לא "האח הגדול וי.איי.פי", שניסה למכור לנו דמויות עלומות כיוסי מילשטיין ופנינה טורנה כסלבריטאים. לא. כאן מדובר באמנים של ממש, יוצרים ומבצעים ששיריהם מוכרים גם לצעירים שנולדו הרבה אחרי תום תקופת הזוהר שלהם. בסדר, אפשר להוציא מההכללה הזו את מייקל הרפז ("אני ידוע בתור 'מייקל היי פייב'"), וגם חשיבות תרומתו של אבי ביטר למוזיקה הישראלית מוטלת בספק, אבל על רוחמה רז, אביבה אבידן ואפילו אבי טולדנו, קשה להתווכח. היכל התהילה - כל הכתבות

כולנו יודעים שמצב המוזיקאים המקצועיים בישראל בכי רע, ושאף המוצלחים שבהם מתקשים לגמור את החודש. מירי אלוני שרה במדרחוב נחלת בנימין, עבור זהבה בן נערך ערב התרמה, ורבים וטובים נוספים נמצאים על סף פשיטת רגל תמידית. לא ברור אם קברניטי ערוץ 24 / "קשת" התכוונו לכך, אבל – לפחות מאיך שזה נראה כרגע – "היכל התהילה" בדרכה ליצור אמירה של ממש על המצב הנוכחי, בו אמן שאינו סלב פשוט אינו קיים. אז נכון שאם לא ייצרת להיט כבר למעלה מעשור, זה לא מספיק שלפני המון שנים היית אליל בנות (אדם, מייקל), או נערת רוק מתריסנית ובועטת (אלונה דניאל, איגי וקסמן), או שהרטטת לבבות עם שירים כמו "שלג על עירי" (רוחמה רז) ו"אוהבת אותך, עוזבת אותך" (דפנה ארמוני). ובכל זאת, כמה חבל שהזמרים הללו לא יכולים פשוט להמשיך לעסוק באמנות שלהם, וזקוקים לתכנית ריאליטי ולקהל מסמס כדי לאשש את עובדת קיומם. דגש על המוסיקה כל זה לא אומר ש"היכל התהילה" בהכרח תהיה תכנית גרועה. להיפך, יש לה פוטנציאל גדול להביא מעט עדנה למוזיקה הישראלית. בתכנית הפתיחה, הציג כל אמן את עצמו בקליפ קצר שסקר את תולדות הקריירה שלו ואז שר, בשידור חי, את אחד מלהיטיו הגדולים. חלקם, כמו בני אלבז ואביבה אבידן, נתנו ביצועים מצוינים. אחרים, כמו דפנה ארמוני ואלונה דניאל, הוכרעו על ידי ההתרגשות וזייפו קשות. בכל מקרה, הדגש כאן היה על המוזיקה, על שירים שאנחנו מכירים בעל פה למרות שלא שמענו אותם כבר שנים. ושיקום מי שלא שר בקול רם יחד איתם. לוח השידורים היומי מבטיח לנו גרסאות כיסוי ללהיטים ישראלים, אירוח זמרים צעירים וותיקים ומופע מרכזי מדי ערב. האם, שמונה שנים אחרי שהוקם, יצדיק סוף-סוף ערוץ 24 את שמו הרשמי (ערוץ המוזיקה, למי שתוהה) ויוקדש, ובכן, למוזיקה?לא בטוח, כי ניצני הטראש הראשונים כבר נראו באותה תכנית ראשונה, עם ניסיון מאולץ ופתטי ליצור את קרב החתולות הראשון של העונה. רוחמה רז מול אילנה אביטל, הברונטית הסולידית מול הבלונדינית השופעת. מסתבר, שבשנת תרפפ"ו (1977, ליתר דיוק) אביטל כעסה קצת על רז, שזכתה במקום הראשון בפסטיבל הזמר העברי, בעוד היא נאלצה להסתפק במקום השלישי, וטענה שרז זכתה פשוט כי הצליחה לגייס יותר חברים שיגיעו לאולם ויצביעו עבורה (החבר'ה התל-אביביים של אביטל לא הצליחו להגיע לירושלים, בה נערכה התחרות, בשל תנאי מזג האוויר). לא בדיוק קרב עופרה-ירדנה, אפילו לא סקעת-מויאל, אבל עינת ארליך, המנחה, הצעידה את השתיים בשבילי הנוסטלגיה הנשכחים ולא הרפתה מנדנודים בסגנון "את חושבת שהרגע הזה פגע לך בקריירה?" (לאביטל) ו"עדיין יש כעס?". 34 שנה אחרי הפסטיבל, ארליך ניסתה לנער את העובש והעש ולהכניס במקומם סכסכוך וכעס (זה לא עבד). אגב, ה"ריב" המטופש ימשיך גם בתחרות של היום (שני), בה תשיר כל אחת את השיר ששרה באותו פסטיבל (רז את "רקפת", אביטל את "אותך"), רק שהפעם יהיה זה הקהל בבית שיכריע, באמצעות אס.אמ.אסים, מי ביצעה זאת טוב יותר. נו באמת. האם גם הפעם תגיע למקום הראשון? רוחמה רז בפסטיבל הזמר העברי:פוטנציאל פרובוקציה אין צורך ליצור פרובוקציות בכוח. כשכולאים שנים עשר אנשים זרים בבית אחד, על אחת כמה וכמה כשמדובר באמנים שכל אחד מהם מגיע עם מנה גדושה של אגו, הן ייווצרו לבד. אבי ביטר כבר מתלונן על האוכל, בני אלבז כבר מעצבן את כל הנשים עם איסור הנגיעה שלו (לא ברור איך הוא מאזין להן שרות, אבל זו נקודה לפעם אחרת), ואריק סיני בכלל נראה סובל. אל חשש, קרבות אימתניים בנושאים הרי גורל כמו קרם פנים ומי ישיר לנו סולו קודם עוד יהיו. וזו בדיוק הבחירה בפניה עומדים כעת עורכי התכנית. המוזיקאים של "היכל התהילה", רובם לפחות, מספקים לערוץ הזדמנות נדירה לצאת מתהומות הטראש של "אייל גולן קורא לך", לופים של שירי יוסי גיספן ורייטינג זעום, ואפשרות למצב אותו מחדש כמותג איכותי יותר (ואין פה ירידה על מוזיקה מזרחית. גם אביבה אבידן שרה מזרחי). השאלה היא האם יהיה לעורכים את האומץ להתמקד במוזיקה, או שייכנעו לבחירה הקלה והפופוליסטית שתשים במרכזה מריבות קטנוניות ותדגיש את הרע והנמוך שבכל מתמודד, על חשבון האיכויות האמנותיות שלו. 

*#