החברים של נאור 3: ניבולי פה, סטריאוטיפים עדתיים וגזענות

נאור ציון רוצה להיות סיינפלד. הוא עושה סטנד אפ, מסתובב עם החבר'ה ומשחק אותה קול. מה שיוצא לו זה ניבולי פה, גזענות, וסטריאוטיפים עדתיים נוסח שנות ה-70. כך נראה הפרק הראשון בעונה החדשה של "החברים של נאור", סיינפלד זה לא

תומר פרת, עכבר העיר אונליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר פרת, עכבר העיר אונליין

"איזה מבאס זה חברה עם משפחה מבאסת",  פותח נאור ציון את הפרק הראשון בעונה החדשה של החברים של נאור. הפורמט קבע שהפרקים יתחילו במופעי סטנדאפ, שיעסקו בנושאים שיטרידו את נאור והחברים בהמשך, בפרקי הסדרה, בה הוא מככב בתפקיד עצמו. נאור ציון רוצה להיות סיינפלד

במלים אחרות, מדובר בסיינפלד בגרסה ישראלית. משפט פתיחה כזה יכול לשמש  מצוין את ג'רי סיינפלד, אבל הוא היה משתמש בו בתבונה.  כנראה  שהתסריטאים של סיינפלד היו שולחים את ג'ורג' קוסטנזה לארוחת ערב אצל חברה חדשה, שם היה מושפל בשל מובטלותו ומראהו החיצוני. לא היו צורחים לו את זה בפנים. היו רומזים לו בעדינות ובאמירות דו-משמעיות. לכן זה היה יוצא מצחיק. בהמשך הוא היה פוגש כנראה את קריימר, שהיה מייעץ לו  איך להתמודד עם הורים מבאסים של חברות, אך ג'ורג' היה  מנסה להוכיח לקריימר שהוא טועה ומסתבך לגמרי.  איליין הייתה  מציעה לוותר והוא היה יוצא בטריקת דלת. עד כאן סיינפלד, סדרה עם דמויות מלאות אופי, חוש תזמון קומי, שהשלימו זו את זו באופן מושלם. אבל אם המודל שלך הוא סיינפלד, כפי שמודה נאור ציון,  אתה לא יכול לזלזל כך במקור. אתה חייב לנסות לאפיין את הדמויות, לבנות ביניהן מערכות יחסים, להעניק לכל אחת אישיות אקסצנטרית משלה מבלי שיגנבו את הפוקוס מהגיבור הראשי.השחקן היחיד בסדרה בעל סגולות קומיות  משובחות, הוא יובל סמו. בסדרה הזאת לא רואים רבע מיכולותיו . סמו הוא קומיקאי קלאסי; ליצן עצוב שהולך עד הסוף מבלי להפגין זחיחות. הוא מצחיק כי הוא לא יודע  אחרת.  נאור ציון הוא מצחיקן  שרירי ומוחצן עם סעיף גסות רוח. הסעיף הזה פוגם ביכולת  ההנאה ממשחקו. הגסות הזאת מקרינה על הסדרה משהו זול.חגיגה עצובה של סטריאוטיפים ובדיחות עדתיות הפרק הראשון העונה "הסבתא המרוקאית" נסב סביב נושא מוכר ובטוח, נושא שבאוניברסיטה מכנים "יחסי עדות בישראל". מתכון בטוח להצחיק לפחות 30 אחוזים מהצופים שעוד לא מאסו בו. את הסבתא המרוקאית מציג ציון בקטע הפותח, כשהוא חובש מטפחת, ראשו מציץ מתוך שמיכה והוא מיילל. זה משעשע עד שהוא מאפיין את שאר בני המשפחה:  "שני ילדים שתוקעים גרפסים" (לא מצחיק) "אמא שמדברת דרך  צינור בגרון+"חיקוי" (עצוב, מדובר בסרטן) "אבא שמחליפים לו חיתולים" (עגום).ציון ממשיך עם הומור עדתי וסטריאוטיפים:

יוסי בובליל האח הגדול

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ