רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כתבינו מיפן: האם באמת צריך דיווח מאיזור האסון?

יונית לוי דיווחה מרחוב בטוקיו, יעקב איילון פיטפט עם יפנים ושאר כתבים דיווחו טלפונית. מהצפייה בסיקור החדשות מיפן, קיבלנו תחושת חוסר וודאות, נטולת מקום וקונטקסט. המסקנה: אין צורך להרחיק עד טוקיו

תגובות

הלוויותיהם של בני המשפחה מאיתמר וההפגנות בירושלים כנראה לא היוו סיבה מספקת כדי להשאיר בארץ את מגישי החדשות הבכירים. כבר אתמול הגיח יעקב אילון בשידור מטוקיו, המרוחקת כמה מאות קילומטרים מהריסות הצונאמי ביפן, ודיווח מהשטח בקולו המודאג. בעקבותיו עלו על מטוס גם יונית לוי וליאור פרידמן מחדשות 2, איתי ורד מערוץ 1 ואריאל מרגלית מ-10.

» האסון ביפן: האם התיירות היפנית תצליח להתאושש?

בתוך התוהו ובוהו ופערי המידע שהתגלו ביממה האחרונה מאז הפיצוץ בכור הגרעיני, ניסו נציגינו במזרח לעשות קצת סדר. זאת בדרך כלל המטרה של דיווח מהשטח - לשפוך אור על הלך הרוח של התושבים ולהביא איזושהי אמירה אותנטית על המתרחש. אלא שמזפזופ בין הסיקור שהעבירו יונית ויעקב מהבירה היפנית התקבלה תמונה, אך לומר, די מעורפלת. מסך מפוצל – בצד אחד המנחה הישראלי באולפן, בצד השני השגריר/ה חמור/ת הסבר ביפן. יונית על רקע רחוב בטוקיו, יעקב על רקע שכונה מקומית. צילומים זהים של סוכנויות הידיעות עם קריינות דרמטית והדגשת תחושת הדיס-אינפורמציה ששוררת במקום. שווה טיסה לטוקיו, פלוס לינה ואש"ל? לא בטוח.

מידע שכבר קיבלנו. יונית לוי. צילום מסך

אין צורך להרחיק עד טוקיו כדי להביא, בשידור מחזורי, את אותן תמונות מצמררות של מכוניות וספינות הנשטפות אל כבישים בנחשולי ענק שחורים, או את אותם סינקים קצרים ולקוניים של אותם ניצולים, אומרים שוב ושוב "זה נורא". גם מהאולפן בנווה אילן או במגדלי הוורד אפשר להשתמש באופן מוגזם בקלישאות כמו "פצצה מתקתקת", "תרבות מאופקת" או "אסון גדול שעלול להפוך לאסון גדול יותר". אז מה כן קיבלנו? זכינו לראות את יעקב מראיין ביפנית כמה מקומיים, על רקע בתים שנהרסו ברעידת האדמה הראשונה. יונית, בפרצוף עגום כמתבקש, עומדת במעיל רוח לבן ופן ייצוגי ברחוב שקט. ליאור פרידמן, על תקן אינדיאנה ג'ונס לעניים, הרחיק ונסע עד אזור הצונאמי וחזר משם עם תמונות של כבישים סדוקים ופקקים ארוכים בתחנות הדלק. בקיצור – כל מה שכבר ראינו ב-48 השעות האחרונות שוב ושוב.

האם יש חשש לאסון גרעיני נוסף? כן. לא. אולי. התשובות גם ככה לא מגיעות מהשטח, אלא ממסיבת העיתונאים עם ראש ממשלת יפן וממהדורות מקומיות. אז למה בעצם היינו צריכים לשלוח רכבת אווירית של כתבים ישראלים לאזור האסון? לא ברור. שתי המהדורות יצרו תחושת לימבו איומה, נטולת מקום וקונטקסט. הדיווח מטוקיו לא היה שונה מדיווח אולפני על רעידת האדמה בניו-זילנד, או אסון מקומי אצלנו. זה היה כל כך מוכר, כל כך שבלוני, עד שהיה נדמה שבכל רגע, עלול אחד מהמרואיינים לומר בהתרגשות "ואז שמעתי בום גדול".

*#